חישבו היטב לפני שאתם מאכלים

Mירב

New member
באותו יום פשוט זרקתי לסיר המרק

כמון, כורכום,ושות' ממה שיש לי בבית לצערי, את ההודעה על טיגון בשמן של רונית קראתי מאוחר מדי בכל מקרה יצא טעים מאוד... בביקור הבא בחנות הישראלית, כמובן אצטייד בדבר האמיתי
 

Mירב

New member
אם האורחים שלי היו כותבים בפורום...

אז היה לנו יותר קל
היה שמח ומבדח עם חמישה מבוגרים, שני ילדודס, ושני כלבלבים
בדירת one bedroom
 

airdene

New member
פסטות מקמח חיטה מלא איני מכיר

וזאת פני שיקירתי רגישה לגלוטן, אך בפסטות העשויות קמח תירס, אורז מלא, קינואה אנו מבשלים תדיר. והאמת אני לא כ"כ מבין מה לא טעים בהן, אני מבשל אותן ככל פסטה אחרת (מס' הדק' שעליהן לשהות בסיר המים הרותחים משתנה מסוג לסוג) והרוטב אותו אני מתקין להן משתנה לפי בחירתנו. בג'אקומו או בוואלה אוכל או בוואינט אוכל ישנם המוני מתכוני פסטות, מה שעשיתי כשהתחלתי היה לנסות עשרות סוגי רטבים ומתוכם בחרנו מס' מתכונים שאהבנו ואותם אן על בסיסם אנו ממשיכים לבשל.
 

galgal0ne

New member
ישנו LIGHT BROWN RICE

אני לא אוהבת אורז מלא, אבל האורז הזה מאוד מצא חן בעיניי.... לא בטוחה אם ערכו התזונתי הוא מקביל לערכו התזונתי של אורז מלא, אולי על זה מישהו אחר יוכל להגיב.
 

airdene

New member
לא, אין סתירה

אורז משויף ברמה המוגשת היום הוא מוצר די חדש, גם הסושי בר (זה עם הסרט הנע) הוא המצאה חדשה, גם אכול כפי יכולתך הוא קונספט שיווקי די חדש (ביפן, יש מסעדות סושי כאלו, האיכות והטעם מגעילים אבל יש),. אך, מה שחשוב באמת הוא לא רק היותו של האורז המשויף זריקת גלוקוז מהירה לדם, אלא היותו חלק מתפריט האבסה עצמית מעבר לנדרש לגוף לצורך קיומו. זה בתוספת מרכיבי המזון שהזכרתי קודם ובתוספת לחוסר המאמץ הגופני בה לוקים גם היפנים דהיום הם מהווים את הגורם לעליית רמות הגלוקוז בדם המובילות בסופו של עניין לכשל תיפקודי של הלבלב. עד היום קיימות מסעדות ברחבי יפן, אמנם מעטות אבל קיימות, המגישות אוכל יפני מסורתי, מי שאוכל בהן מבין את ההבדל בין המזון התעשייתי המוכר בעולם וגם ברחבי יפן המודרנית כ'תפריט יפני' לבין זה המקורי. אם דבקים בזה המקורי הסיכוי להחשף למחלות שפע כגון סכרת II נמוך מאוד. אגב 2 - לא כל הפחמימות שוות - לדעתי, אין זה מספיק להיות מודע לכך שמזונות פחממתיים הופכים לגלוקוז וזאת מפני שקיימים הבדלים גדולים מאוד בהשפעתם על רמת הגלוקוז בדם (למשל, הידעת שעדיף לאכול בטטה ולא תפ"א?). או דוגמה 2 - הידעת שמנת ציפס מטוגן השפעתה על רמת הגלוקוז בדם רעה פחות מאשר תפ"א מבושל, או שמנת פסטה ברוטב שמן עדיפה על מנה שווה של לחם לבן? או אפילו ש100גרם בגט הופכים לגלוקוז בדם מהר יותר ממנה שווה במשקלה של סוכר ? אלו הם רק דוגמאות בודדות, אפשר ללמוד הרבה מאוד מן האינדקס הגליקמי. שם המשחק הוא צירופים, צרופי המזון הנכונים לא רק יספקו את כל מרכיבי המזון הנדרשים אלא גם יעזרו לנו לצמצם את נזקם של האחרים. אגב 3 - אפשר לאכול טוב, אפילו טוב מאוד מבלי להזדקק למרכיבי מזון חסרי תועלת כגון קמח לבן, אורז לבן, פסטה עשויה מקמח לבן או תפ"א. העניין שלי בנושא התפתח לפני קצת למעלה משנתיים כאשר בבדיקת התכנות סכרת הודיע לי הרופא המומחה שלא רק שאני לוקה בתנגודת אינסולין אלא שהתפרצות המחלה בגופי היא עניין של שנים ספורות באם לא אשנה את אורח חיי, בבדיקה חוזרת שנערכה שנה לאחר מכן לא רק שנעלמו הסימנים לכך אלא שאותו מומחה אמר לי שתוצאות הבדיקות מעידות על ערכים מצויינים. כל ההבדל התמצה בשינוי אורח החיים והתזונה.
 

airdene

New member
../images/Emo13.gifלהחליף את פרופ' יורם קנטור ?

הלוואי עלינו עוד חמישה בני אדם כמוהו... לפני היותו המומחה בהא הידיעה לסכרת בישראל, הוא אדם זהב.
 

Ronit FL

New member
צ'מע, אני לא נגד כל מה שכתבת

נהפוכו, הנקודה שלי החלה בהיסטריה הקלילה שנתגלתה בפורום בעקבות דבריך הנחרצים נגד אורז לבן. אני שוב חוזרת ואומרת שצריך לאכול במידה. צריך לאכול כמה שיותר בריא ונכון וכמה שפחות ג'אנק.
 

rachello1

New member
החוכמה זה לא לדעת איזה אוכל

בריא יותר. החוכמה זה להתמיד לאכול אותו לאורך זמן. בכל הרצינות, כל הכבוד לך, וזה משהו שהרופא הכי טוב לא יכול לעשות, אלא רק אתה.
 
ענין של שנתיים, פחות או יותר

תוחלת החיים ביפן היא 81 שנה, בישראל 79 ובארה"ב רק 77. מסקנות: 1. סושי זה לא דבר כל כך רע 2. יחסית לארה"ב, נורא מסוכן לחיות בישראל...
 

שָׂרָה

New member
טעויות של אמא יכולות לסכן חיים!

הכרנו בשכונה בברוקלין. ברחוב ocean pkwy היתה גרה אשה אחת דיכאונית שגידלה 2 ילדים בבית שלה. היא האכילה אותם טונות.וגם האכילה את בעלה. כל השלושה היו שמנים בצורה שהיתה שוברת שיאים של ג'ינס אילו היו רושמים אותם בספר שיאים של ג'ינס. הבן שקל - תחזיקו היטב בכיסא - הוא שקל 800 ק"ג! לעומתם האמא היתה צ'יפלונה זקנה. כל יום אכלו בשר ועוף. בעלה מת מהתקפת לב, ואז הילד שלה בן ה36 מת מהתקפת לב. אחרי שהבן מת, מישהו התעורר וסידר שיקחו את הבת מהאמא כדי להציל את החיים שלה.
 
למעלה