../images/Emo18.gifאמרתי היום בערב "נמאס לי"
מיועד לאמהות שחוו כאלו דברים או בנות שלא יבהלו
. ארוך.... מה שכן-דרושה/נזקקת סימפטיה ואהדה מכן
אז זה ברור לכולם שזה קיים ויכול לקרות וזה בסדר וגם בטיפת חלב אמרו לנו את זה היום (חוץ מזה שעדי חזרה למשקל הלידה-פחות 5 גרם:2,880) אבל כשזה יוצא ממש מהפה זה נורא מבהיל. עדי החליטה היום לאכול מ 16:40 עד 17:30, לישון כ 30 דקות, לקום-לעשות קקי (ניקיתי לה תחת הברז את הטוסיק) חזרנו לשידת החתלה והיא כנראה השתינה במגבת וזה עבר לאוברול ולמגן שידה (זה לא מסריח כמו PP ולקח לי איזה שעה להחליט סופית שזה אכן זה ולא קצת מים מהברז ולהחליף לה) והיא נשארה ערה במיטה והסתכלה בראי ואח"כ על אוניברסיטת פעילות ועוד קצת אוכל ושוב קקי (ופלטה קצת) עם בכי היסטרי ומ 19:00 היא התחילה להרדם לי על הידיים וכששתי אותה במיטה התעוררה כעבור 3 דק' ובכי ושוב ידיים ונרדמה ובכי ולא ידעתי אם להאכיל שוב
ובסביבות 19:30 (אנחנו עוד לא אכלנו א. ערב כי לא הספקתי להכין בגלל האכלה של 17:30 ובעלי הלך לסופר והתחיל להכין כששב) אני פרצתי בבכי
שאני פשוט לא מסוגלת יותר שהיא כל הזמן אוכלת ומהצהריים לא ממש הצלחתי לישון והיא שוב אכלה ואני כבר עומדת לקרוס (בישיבה במיטה) ואמרתי שנמאס לי אני לא מסוגלת יותר לא לקבל ממנה מרחב נשימה. הבעל היום חזר לעבוד והיה עסוק ועצבני וקצת הזניח אותי והוא צריך להיות מוץ לבית בימים הקרובים והוא לא היה מספיק סבלני ולא קשוב אליי ולא טיפל בי ופשוט התרסקתי לרסיסים
. אז זה טבעי ונורמלי ואני פוחדת לפגוע בה ושאולי אני אמא לא מספיק טובה ושבטעות אתעצבן עליה (היא גם רבה עם הציצי ודוחפת אותו עד שמכניסה לפה) ואני אכולת רגשות אשם ופחדים
ומקווה שזה יעבור ובעלי ליטף ועזר ועודד וזה פשוט לא מספיק שאני אדע שאני נורמלית ולא יכולה להיות סופר וומן מבלי לאבד את השפיות. אז אם הגעתן עד הלום-מחר יש לנו יום נישואין (5) וכמעט שכחתי ובעלי גליה לי שזכר והכין כרטיס ואני כלום
.מקווה לימים יותר מעודדים ולהיות יותר חזקה
מיועד לאמהות שחוו כאלו דברים או בנות שלא יבהלו
