לזכרם של 6 המיליון

אין לנו ארץ אחרת

אני הולך בימים אלו ברחובות ניו יורק. אתה קולט את זה. הדברים שאתה רגיל אליהם הם לא אותם דברים. האווירה שונה. המבטים אליך, במיוחד שאתה מדבר הם מבטים שונים. מרגיש כמו זר. אין "אחי" או "תעשה לי טובה" אין קללות, אין פריחות, אין חיילים עייפים שחוזרים הביתה. הכל מהיר, הכל מנוכר. דווקא היום, ערב יום השואה, נזכרתי בטיול לפולין. מישהי מהשכבה שלי שרה את "אין לי ארץ אחרת" באמצע המשרפות בבירקנאו. עם כל הבעיות שיש לנו. כל הקונפליקטים. חרדים, דתיים, רוסים, אתיופים, ערבים, בדואים, דרוזים, צ'רקסים, נוצרים, יהודים. וכל הערסים ולא ערסים, חיילים ולא חיילים. עם כל המיסים, וכל השחיטויות. עם המלחמה שהייתה, והביטחון שהתערער קצת. המשטרה העייפה והלא יעילה. עם כל זה, באמת, בלי נאיבות, עם כל זה..... אין לנו ארץ אחרת. יהי זכר קורבנות השואה ברוך.
 

Zoharrr

New member
../images/Emo16.gif

הייתי שמחה לקחת את זה לעוד כיוון, אני גאה היום לומר שאני יהודיה. אני גאה לומר שעם ישראל חי,ויחיה לנצח.
 
למעלה