i've got a theory
גם בעונה הרביעית, גם בחמישית וגם בשישית יש פרקים שהם לכאורה קצת גימיקים כי הם יוצאים מה"שיגרה" הרגילה של הפרקים ומשתמשים בטכניקות קולנועיות מיוחדות ומתחוכמות לספר את הסיפור. אני מתכוונת ל-האש מעונה 4, the body מעונה 5 והמחזמר מעונה 6. גם בהאש וגם במחזמר העלילות הבסיסיות רגילות באופן יחסי לסידרה, אבל מה שמעניין שחוץ מהשימוש המתוחכם והמוצדק (והמדהים, אם יורשה לי) שנעשה בצילום, בימוי ומוזיקה, הפרקים האלה הם לא סתם גימיק שבא לפתור את בעיית השעמום של ג'וס. חוץ מהעובדה שהטכניקות המיוחדות תורמות להבנת הפרק ומהוות חלק בלתי נפרד מהאמירה שלו, בכל אחד מהפרקים יש התקדמות עלילתית משמעותית - לפעמים הרבה יותר מאשר בפרקים אחרים "רגילים". ב"האש" באפי וריילי מגלים לראשונה את האמת אחד על השני, שלא לדבר על הנשיקה הראשונה שלהם. ב"הגופה"... טוב, לא צריך להכביר מילים. אין דרך טובה יותר מאשר השימוש בצילום, עריכה והפסקול (או חסרונו) כדי לתאר את שלל הרגשות שנובעים ממוות של מישהו קרוב וחסרונו. לדעתי, כאן בדיוק מתחילה ההתדרדרות של באפי שמסתיימת רק בסוף עונה 6. המחזמר, חוץ מזה שהוא פרק מושלם, משתמש בשד עם תסביך ברודווי כדי לקדם את העלילה באופן ששום פרק אחר לא קידם (לדעתי...). הפרק מצליח להציג כמעט את כל הדמויות בצורה עמוקה ורב-רבדית, את היחסים שלהן עם הדמויות האחרות וגם חושף סודות שיהוו בסיס לכל העלילה של המשך העונה - הקלפטומניה של דון, החששות של זנדר ואניה מפני החתונה, הרגשות המעורבים של ג'יילס כלפי באפי, התערערות היחסים בין ווילו וטארה וכמובן הגילוי שבאפי היתה בגן עדן והיא רואה את החיים בסאנידייל כגיהנום (עם כל הבעיות הנפשיות שנובעות מכך). את עונות 1-3 מזמן לא ראיתי ואני לא זוכרת - היו פרקים שמתאימים לתאוריה שלי? (בעונה 7 לא היו ממש פרקים מיוחדים וזה בכלל נושא כאוב לדבר עליו...)