שלום לכם....

Gennifer Gentle

New member
../images/Emo140.gifשלום לכם....

היי. קוראים לי תמר ואני בת 12. אני דור שלישי לשואה, ואת האמת... אני בכלל לא ידעתי את זה עד שראיתי את עבודת השורשים של אחותי הגדולה בשנה שעברה.סבתי נולדה לפני מלחמת העולם השניה, כאשר היא פרצה ברומניה היא הייתה ילדה בת 4. שהנאצים נכנסו לעיירה בה סבתי גרה הם הוציאו להורג את כל הגברים (כאשר קודם הם מאלצים אותם לחפור את הקברים שלהם). את הנשים והילדים שנשארו הם הגלו למקום באוקרינה שנקרא טרנסניסטרה.הם חיו במחנות עבודה ורוב האנשים שהיו שם מתו כמו זבובים (סהתי היתה הילדה הצעירה ביותר שנשארה בחיים).בשלב מסוים יצאה שמועה שהג'וניט היהודי מחפש ילדים יהודים כדי להעלותם לארץ ישראל. מי שיצליח להגיע לתחנות האיסוף ילקח. סבתא ועוד קבוצת ילדים (שהגדול בניהם הוא בגילי) נדדו כמה שבועות ביערות אך עד שהגיעו לתחנת האיסוף הגרמנים הפציצו את העיר והבתים נהרסו. קבוצת הילדים חזרה למחנה שבו הייתה סבתא רבה שלי, וההורים של הילדים לא האמינו שהם נשארו בחיים. ב1945 הרוסים שחררו את המחנה, וקבוצות הניצולים מהמחנה התחילה לנדוד וכך הצליחו להגיע הביתה . על הבית שבו גרה סבתא השתלטו אנשים זרים והם איימו בכוח על סבתא ומשפחה לעזוב את המקום. סבתא רבא שלי העלתה לישראל את משפחה הנותרה, ועוד 50 יתומי מלחמה (אגב- האח של סבתי התגייס לצבא הרוסי ומת בכיבוש ברלין כשהיה בן 16 בלבד). שגיליתי את זה הייתי בשוק מחולט! איך זה שלא סיפרו לי? שהתחלתי לשאול את סבתי שאלות היא אמרה שנכנסתי לזה חזק מידי. וזה נכון. התחלתי להתעניין מאוד בשואה וגילתי דברים נוראיים ומזוועים ומאז זה לא עוזב אותי, ואפילו התחילו לי נדודי שינה בלילות. אחד המאפיינים של משפחתי זה שאנחנו נורא רגישים. חוצמזה ראיתי תמונות מזעזעות באתר של המחנה -אושוויץ. אני לא מבינה את זה. אני הייתי פשוט קופצת על הגדר החשמלית ומתאבדת. גם ראיתי את הסרט "הבריחה מסוביבור" וזה סרט מביך. השחקנים נראים כל כך גווים וכל כך שריריים' כמו איזה כוכבי סרט פעולה עם המשפטים המצ'אוסיטים והמטופשים שנזרקו בסרט. זה ממש מפריע לי שהולוויד מנסה לעוות את השואה ולעשות אותה יותר "נוצצת", טוב סתיתי מין הנושא. אני רוצה לחזור לאיך שהייתי פעם! זה עצוב שאני חושבת 24 שעות על השואה! (אגב, רציתי לצרף לכם תמונה של סבא רבה שלי ז"ל. הוא ממש דומה לי. בהזדמנות). אגב, נכון כל הנאצים היו לא אנושיים? אז איך יכול להיווצר מצב שמדינה שלמה (ואפילו יותר) יכולה להיות לא אנושית? מה שהכי כואב לי, זה שהשואה לא נגרמה בידי איש אחד, אלא מליונים הם הגורמים לה. ועוד2 שאלות: האם תושבי גרמניה ידעו על ההשמדה ההומנית? או שרק אחרי המלחמה זה נודע להם? האם חיילי בעלות הברית היו שבויים במחנות ריכוז (כגון ברגן בלזן ואושוויץ) או שרק יהודים היו שבויים בהם? סליחה על ההטרדה, תמר
 
תמר ברוכה הבאה לפורום

הספור שלך מאוד מרגש. הייתי מציע שכל מידע מסבתא שלך תרשמי. בדרך כלל הקשר בין סבתא לנכדתה פתוח יותר. לפעמים שפרטים קטנים שנראים כלא חשובים לאחר הרבה שנים מצטערים למה לא רשמנו זאת. למשל אף פעם לא חשבתי איך קראו לסבים וסבתות של אימי ז"ל, ועכשיו כבר אין את מי לשאול. לגבי האם תושבי גרמניה ידעו ידוע לי שעל רכבת החיילים שנסעו לפולין היה שלט גדול "נוסעים לחסל את היהודים" משהו כזה, אז בטח הם ידעו. אבל אז התקשורת היתה פחות מפותחת ולא יכול להעביר מידע כמו היום. תודה ששיתפת אותנו, ואת יכולה להמשיך לכתוב בברכה
 

Gennifer Gentle

New member
תודה

תודה רבה על הקבלת פנים. וידוע לי, שעל רכבת אחת שנסעה לפולין היתה כתובה הכתובת: "אנו הולכים להכות יהודים בפולין", אני חושבת. והיחסים ביני לבין שבתי הם דיי משונים,כי היא דיי נוקשה. היא תמיד דואגת שהכל יהיה כל כך מסודר והכל יהיה נורמלי, למרות שמה שקרה לי בילדותה לא נורמלי בכלל.
 
להכות, להרוג - מילים דומות בגרמנית

Schlagen בגרמנית - להכות Erschlagen בגרמנית - להרוג. "סבתא נוקשה" - כנראה זאת דרכה להתמודד עם החיים ש"אחרי". כדי להיות "נורמלית" היא מתנהגת לפי כללים שקבעה לעצמה. תביני אותה ותנסי לשמוע ממנה כל מה שהיא תסכים לספר. את באמת צעירה מידי למשא הזה.
 

doram44

New member
הי תמר.../images/Emo140.gif

במדהים במה שכתבת היה אולי המשפט הזה " אני לא מבינה את זה. אני הייתי פשוט קופצת על הגדר החשמלית ומתאבדת" שליווה את כול מחשבותי בילדותי המוקדמת ולפעמים הוא צף ועולה לי בהקשר. עצם שאלת השאלות שאת שואלת מצביעות על כך שאת בהחלט נגועה ... הנוהג למקם את עצמך שם לבחון ולפסוק בהקשר הזה מוכרים.. בנתיים לילה לבן טוב מתל אביב..
 

א ת י 10

New member
ברוכה הבאה, תמר ../images/Emo140.gif

עג כמה שאני זוכרת, את צעירת המשתתפים שנכנה לכאן אי פעם. השאלות שאת מעלה, הן שאלות מיליון דולר - כל שאלה בנפרד. נכון, זה לא מובן ולא נתפס איך דווקא במדינה שנחשבה "תרבותית" מאד והוציאה מתוכה את טובי המשורררים, אנשי הגות, מוסיקאים ואמנים אחרים - דווקא היא הוציאה מתוכה את הדבר המזעזע והבלתי נתפס הזה של השואה. לשאלותייך: נראה לי שאת באמת צעירה מדי כדילהעמיק כל כך בנושא. נסי לתעל את עניין לקריאת ספרים. אני לא מכירה אותך ולא בדיוק יכולה להמליץ לך. אפשר להתחיל מיומנה של אנה פרנק למשל. הגרמנים ברובם ידעו. כמעט לכל משפחה היה נציג בין אם בצבא, במפלגה הנאצית, בגסטאפו וב-S.S. גם בעלות הברית ידעו. לאחרונה נחשפים עוד ועוד פרטים המוכיחים כי הם ידעו על המתרחש בשלבים די מוקדמים של החלת "הפתרון הסופי" והם בחרו להתעלם, כל מדינה וסיבותיה עמה. גם בישוב היהודי כאן בארץ ידעו - הם ניסו לזעזע אבל הם היו מעטים מדי. ניסו גם לעשות מעשים. נסי למצוא חומר על חנה סנש ואנציו סירני, למשל. במחנות הריכוז וההשמדה היו כמה קבוצות: הגדולה והעיקרית שביניהם היו היהודים. היו גם צוענים ומיעוט קטן של לא יהודים שהיו "אסירים פוליטיים". חיילי בעלות הברית שנפלו בשבי, רובם הגדול רוכזו במחנות שבויים נפרדים, שהתנהלו - פחות או יותר עפ"י אמנת ז'נבה. אפשר לראות זאת בסרטים המתעדים את התקופה. העצה הכי טובה שאני יכולה לתת לך = כבר נתנו לך כאן: נסי להתקרב יותר אל סבתא שלך. לאט לאט ובזהירות. כל פעם עוד קצת. תוך מתן כבוד לכללים הנוקשים שעל פיהם היא חיה. זה כנראה עוזר לה להתמודד עם מה שעברה. מנסיון של הרוב כאן בפורום, הקשר בין הדור הראשון - הסבים והסבתות, לבין בני הדור השלישי - הנכדים, הוא קשר מוצלח מאד. הניצולים הם בשלב כזה של חייהם שהם בשלים הרבה יותר להיקשר ולהפתח בפני נכדיהם. דובבי אותה. אל תלחצי. תגיבי על פי התגובות שלה, ואח"כ תרשמי - או אם תתקרבו יותר - תוכלי אפילו לבקש רשות לצלם/להקליט. בהצלחה!
 

Gennifer Gentle

New member
../images/Emo39.gif

באמת הקשר ביני לבין סבתי הוא נורא חזק... ותודה שענית לי על השאלות!
 
למעלה