הכוונה
וסוד(*) המאמר הוא עניין הברית. וברית היא חיבור וזיווג, דין ורחמים. וברית שלמה עניינה י"ג, כפי שאמרו - "גדולה מילה שנכרתו עליה י"ג בריתות". ואלו שאינם בכלל חיבור וזיווג הם הסריס והאילונית. ט' סימנים לסריס וד' סימנים לאילונית, כידוע. וידוע עניין הערלה החופפת על הברית, כשושנה בין החוחים. וכך נפתח הזוהר - "כשושנה בין החוחים. מאן שושנה, דא כנסת ישראל... מה שושנה... אית בה סומק וחיוור (לבן ואדום), אף כנסת ישראל אית בה דין ורחמי. מה שושנה אית בה י"ג עלין, אף כנסת ישראל אית בה י"ג מכילן דרחמי". וכן בשיר השירים - דודי צח ואדום (לבן ואדום)... אני לדודי ודודי לי, הרועה בשושנים". והגמרא לפני כן עסקה בר"א בר' שמעון, ואח"כ בר' ישמעאל ברבי יוסי חברו. וכשהיו עומדים הם כרס מול כרס, יכל צמד בקר לעבור ביניהם מבלי לגעת בהם. וא"כ נשאלה השאלה כיצד הזדווגו עם נשותיהן, וניתנה תשובה - כאיש גבורתו. א"כ, לא נותר לנו אלא לדעת במידות מדוייקות את גבורתו ומכאן נדע מי האיש. והנה, בר' אלעזר בר' שמעון מסתבר שאין לנו תפיסה ולא נודעה גבורתו. ור' ישמעאל בר' יוסי כליל השלמות שכן ט' הפכי הסריס בו. ומי אמר זאת? ר' יוחנן. ומה גבורתו של ר' יוחנן עצמו שתאר את גבורת ר' ישמעאל בר' יוסי? יש אומרים ה' קבין ויש אומרים רק ג' קבין. ומי אמר זאת? ר' פפא. ומה גבורתו הוא בעצמו? כדיקורי דהרפניא. ונמצא שכל הבניין עומד על ר' פפא האחרון. וסודו - "רוצה אישה בקב ותפלות, מט' קבין ופרישות". תפלות מלשון חיבור והפכה הוא פרישות. וזו דרכו של ר' פפא בכל מקום שיש מחלוקת, לזווג בין הדעות ההפוכות לומר - "הלכך נמרינהו לתרוויהו". וכן בשיר השירים - "דודי לי ואני לו הרעה בשושנים... סב דמה לך דודי לצב"י" והוא ק"ב. ור' יוחנן א"כ, הוא עמוד האמצעי ביניהם. וכן הוא אומר - "ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן". ויש להבין ממתי נהרות יוצאים מעדן, איזה גן הם משקים (דודי ירד לגנו, לערגות הבשם לרעות בגנים וללקט שושנים), ומדוע נהורא הוא אור ומה פירוש "הביטו אליו ונהרו". ובהמשך הגמרא שם נאמר, שהרוצה לקבל מושג על יופיו של ר' יוחנן, שיביא גביע כסף (לבן) שזה עתה יצא מאש הצורף, ימלאו בגרעיני רימונים אדומים, יעטר את שפתו בורדים (שושנים), ישימו בדיוק באמצע בין שמש לצל, ויביט בזהרורי האור הבוקעים ממנו - זהו מעין יופיו של ר' יוחנן. =============================================================== (*) מבוסס על ביאור "אפיקי ים" מאת רי"א חבר.
