דרושה
חוויה מתקנת

ר י J ת

New member
../images/Emo140.gifדרושה../images/Emo70.gifחוויה מתקנת../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif../images/Emo140.gif

אתחיל ואכתוב שני דברים חשובים: 1. אין לי מושג איך התגלגלתי לפה...... 2. אני לא בעניין של לידת בית, אני בהחלט בעניין בית חולים, אה סליחה, בית יולדות..... אני היום בשבוע 28 + 2 והראש לא מפסיק לעבוד. אני מפחדת מהלידה. אמנם, כבר לידה שלישית, אבל אני מפחדת יותר מתמיד. לא יודעת מה אני רוצה.... בלידה הראשונה, תוך כדי השפעת האפידורל הפיטוצין הטישטוש או וואטאוור צעקתי על בעלי בחדר לידה שאם הוא רוצה עשרה ילדים, שיתחיל להביא אותם שניים שניים כי אני- עוד תשע לידות כאלו - לא עוברת
כמתנה - קיבלתי שנה וחצי אח"כ הריון תאומים, שהסתיים בלידה קיסרית שהזמנתי מראש..... חייבת לאמר שאחרי הלידה הראשונה, הארוכה והמייגעת עם אפידורל פיטוצין טשטוש והרגשה בעיקר של השפלה, עם הרבה תפרים והתאוששות שלקחה שבועיים לפחות, ואחרי לידה נוספת , קיסרית, של תאומים, שהיתה מופלאה בעיני...... (התאוששתי תוך שבוע וקצת והרגשתי הרבה פחות מושפלת, הרבה יותר בשליטה, ובעיקר, הרבה יותר מאושרת....) ידעתי שבפעם הבאה, אני אהיה בבעיה רצינית..... ידעתי שאני פשוט ארצה ללדת שוב בקיסרי. וזה מה שקרה..... אני נורא רוצה קיסרי. אבל פתאום קראתי סיפורי לידה שונים וראיתי שזו לא חייבת להיות חוויה משפילה כל כך.... ופתאום בא לי לנסות שוב רגיל. ופתאום בא לי לחוות חוויה מתקנת...... ופתאום אני יותר מפחדת. ופתאום כל פעם שמשהו כואב לי - אני חושבת איך לעזזל אני יעבור את זה???? ופתאום אני מבולבלת. הייתי חייבת לשפוך. תודה מקרב לב למי שקראה.
 

ר י J ת

New member
שכחתי לכתוב

שעצות, הערות, הארות, סיפורים וכל מה שלא יהיה - יתקבלו בברכה......
 

שונצו

New member
הי רינת,

המון מחשבות חולפות בראש בזמן ההריון, הא? אני זוכרת שהמוח שלי לא הפסיק לעבוד שעות נוספות. האמת שאני חושבת שזה ככה אצלנו הנשים בלי כל קשר להריון- חושבת וחושבת וחושבת על הדברים, הופכת בהם שוב ושוב. נשמע שהלידה הראשונה הייתה די סיוטית, ולא פלא שניתוח קיסרי (!) אח"כ נראה לך כפלא עליון.... זו לא הפעם הראשונה שאני קוראת נשים שהלידה הוגינלית שעברו הייתה כל כך נוראית שהן כבר מעדיפות קיסרי. האמת שזה הגיוני. אבל, כמו שהתחוור לך עצמך לפתע- זה באמת לא חייב להיות נורא כל כך. אני יודעת שלא כולם (ן) מאמינים בזה, אבל נראה לי שכאן בפורום כן יש נהיה לכיוון הזה- של- זה הכל בראש שלך. מישהי כאן (כאן? נדמה לי...) כתבה, ששאננות זה משהו טוב בלידה- להאמין שהכל יהיה בסדר, וכך יהיה. או ליתר דיוק- לא להיות לחוצה, פשוט כי כשאת לחוצה עולות בגוף רמות האדרנלין וזה עוצר (או לפחות מעכב) את הלידה. את צריכה מישהו תומך שיהיה שם איתך, ידע להגיד לך את הדברים הנכונים בשבילך, לעשות את הדברים הנכונים בשבילך. לגבי התרופות שדיברת עליהן- על אפידורל אני לא יכולה להעיד כי אין לי מושג, אני לא קיבלתי. (גם לא רציתי) לגבי הפיטוצין (שגם לא קיבלתי אבל ניחא...), רציתי להגיד דבר אחד- אחרי הלידה (בעיקר ואגינלית, לא בטוחה לגבי ניתוח קיסרי), הרחם יודעת שהיא עבדה ויצא ממנה משהו. הגוף מודע לזה: אחרי הלידה, יש את כאבי הבטן של התכווצות הרחם. זה אחד הדברים שהשלייה עושה ביציאתה- מעודדת הפרשת אוסיטוצין לכיווץ הרחם. מה אני רוצה להגיד? שתבקשי להימנע מפיטוצין. פיטוצין גם יותר כואב, גם הכנסת כימיקלים זרים לגוף שלך, בשביל מה? בשביל לזרז משהו שהגוף שלך יודע לעשות יופי לבד? (נדמה לי שהוא עושה את זה יותר מהר עם הנקה, אבל לא סגורה על זה). המון תנועה ועיסוי במהלך הצירים עוזר להקהות את הכאבים. ראיתי מישהי ששרה ורקדה תוך כדי (העלו כאן סרטון מיוטיוב לפני איזה חודש.מישהי שרקדה לצלילי "לעולם בעקבות השמש".)... ועוזר מאוד (מבחינת היעילות והזריזות, לא חותמת על הכאבים) אם את לא שוכבת על הגב בזמן הלידה, וככה נעזרת בכוח הכבידה ללדת. (אני למשל ישבתי על אסלה בזמן הדחיפה ראשונית. אח"כ עמדתי על ארבע כשהגוף נפל החוצה...
).. מקווה שעזרתי... שתהיה לידה קלה!
 
רק מדייקת

הרחם אכן מתכווץ מהר יותר בהנקה. את יכולה להיות סגורה על זה. זאת הסיבה שהרבה נשים מרגישות כאבים- (אמא שלי אמרה שבשבילה זה היה כמו צירים) בשעות/ימים הראשונים של ההנקה.
 

שונצו

New member
האמת שעוד לפני שבכלל פגשתי את הבת שלי

, ממש כמה דקות אחרי יצאית השליה (אגב, באופן מלאכותי משהו- המיילדת משכה בחבל ושלפה אותה החוצה) הבטן שלי כאבה משהו מטורף, ואני זוכרת שחשבתי- עכשיו השלייה הייתה אמורה לצאת, עם ההתכווצויות האלה.
 
כמה דקות אחרי יציאת השליה עוד לא פגשת את הבת

שלך? זה לא סיפור רגיל נכון. אבל כן, הרחם מתכווץ בחזרה אחרי יציאת השליה בכל מקרה (או לפחות בכל מקרה תקין, אוי ואבוי אם לא) אבל הנקה עושה את התהליך עוד יותר יעיל ומהיר. פעם באחד משרשורי הפלצת על הנקה בפורום השכן (או שזה שרשור על הריון ולידה בפורום פמיניזם? לא זוכרת) מישהי כתבה שהיא מכירה נשים שהחליטו לא להניק כדי להימנע מכאבי הבטן של ההתכווציות בימים הראשונים. לפחות בפורום הזה אני יכולה לכתוב שזו סיבה הזויה בלי שיקפצו עלי.
 
בסוף המשפט "זה לא סיפור רגיל נכון" היה צריך

להופיע סימן ? . חשוב לי לתקן כי נראה לי שכקביעה זה נראה די רע.
 
לא ידעתי אם לצחוק או לבכות,

זה נשמע כמו בדיחה רעה. ואם לענות לעניין לסיבה הזו, אז עדיף לקחת אופטלגין מאשר לא להניק (ואני יודעת שגם מציעים בבית החולים).
 

שונצו

New member
הסיפור שלי הוא אכן רחוק מלהיות רגיל

אבל הבנת אותי קצת לא נכון בענין השלייה.... (ניסוח אומלל שלי, לא אשמתך...) איך שהיא נולדה אספתי אותה אליי, והיא הייתה בידיים שלי כמה דקות לפני שנכנס הפרמדיק לשירותים ולקח אותה ממני. באמבולנס לביה"ח היא הייתה בידיים שלו אבל הוא ישב ממש לידי, "מעל" הראש שלי. בחדר הלידה (איפה שהמיילדת הוציאה את השלייה), אחרי ששקלו אותה, החזקתי אותה שוב לשניה ורבע, וישר לקחו אותה לתינוקיה, לחמם אותה. ואז רק בצהריים (הגעתי לביה"ח ב-6.30 בבוקר) ראיתי אותה סוף סוף שוב. לזה התכוונתי שעוד לא ראיתי אותה- שהתחילו לי כאבי בטן מיד אחרי הוצאת השלייה, עוד לא התחלתי אפילו להניק אותה.
 
גם אצלי בלידה השניה, הנקות גרמו לכאבי צירים

נמשך כשבוע שבו הייתי כל הזמן על אדוויל, ממש כואב. (לא קרה לי בהריון הראשון, והבנתי שזה מחמיר עם כל לידה )
 
גם לי כאב וגם אני הבנתי שזה מחמיר עם כל לידה

אחרי הלידה, בבית החולים, היתה לידי מישהי שזאת היתה הלידה השישית שלה והיא ממש סבלה. היא טענה שזה יותר גרוע מצירים. והיא בהחלט לקחה משככי כאבים.
 

תריגה

New member
ביום אחרי שילדתי את הבכורה

התלוננה שכנתי לחדר, שהיתה אחרי לידה שלישית או רביעית, בפני הרופא שבא לבדוק אותנו בחדרים על הכאבים בזמן ההנקה וביקשה משהו להקל. "זה כמעט כמו צירים" היא אמרה לו "זה אפילו כואב יותר מצירי לידה" אמר לה הרופא, הגבר, בנסיון להיות אמפטי. אני מהצד התגלגלתי מצחוק, ומאז ועד היום זו הדוגמא שלי למשפטים יומרניים של מישהו שלא מבין על מה הוא מדבר בכלל. (גבר שמדבר על צירים משכם עצמתם וכו' זה אחד הדברים הכי הזויים שיש בעיני) סיפרתי את הסיפור הזה לרופא הנשים שלי (דאז, מאז כבר דאגתי להחליף אותו) כשהוא התעקש שלא יכול להיות שאני בהריון, בעוד אני מסבירה לו - שלושה וטיפלה חודשים אחרי הלידה הראשונה - שאו שאני בהריון או שיש לי בעיה הורמונלית רצינית אחרת שהיא גם בתחום טיפולו, כי אני פשוט יודעת שאיך שאני מרגישה זו הרגשה של הריון. הוא התווכח, אבל אחרי שסיפרתי לו את הסיפור שלעיל, נכנע ונתן לי הפניה לבדיקת בטא. הילדה בת 6 וקצת...
 
../images/Emo6.gif בלידה ה 1 שלי בדקה אותי רופאה, שלא ילדה

מעולם (הכרתי אותה דרך אחותה). היא ניסתה לשכנע אותי , במקביל להפצרה לקבל פיטוצין, שנורא נורא יכאב לי ושאני חייבת אפידורל. מאיפה את יודעת? זו היתה הלידה שהכי פחות כאבה לי למרות ששכבתי במיטה כבולה למוניטור ופיטוצין לוריד. האמירה הזו של הרופא, שתארת, היא מסוג האמירות המתנשאות של אנשי רפואה שחושבים שהם אלוהים. סליחה.
 

תריגה

New member
אני דווקא לא חושבת שזה קשור למגלומניות

זה חוסר מודעות למקום שבו נגמרת הרלוונטיות של הטקסט בוק למציאות. בסיפור שכתבתי זה הוקצן במיוחד כי בעוד היא אומרת לו "זה כמעט כמו צירים" הוא אומר לה "אפילו יותר מצירים" בקול מלא אמפטיה, שלדעתי גם שירתה את מטרתה היטב, אגב. אני לא חושבת שהאישה הזו היתה ערה למה שהצחיק אותי כל כך.
 

savvysunflower

New member
../images/Emo45.gif

סה"כ הרופא ניסה לשקף לה את הכאב שלה... זה שהוא לא מבין מה זה לידה זו לא אשמתו, אבל באמת הוא קצת הגזים. היה יכול להוסיף לפני המשפט "אומרים ש...". אולי אשתו ילדה והוא ראה אותה סובלת מהצירים של הנקה. (זה מה שהם, צירים. כיווצים של שרירי הרחם שחוזרים למצבם הקודם.) אבל אני לא רואה פה יומרנות.
 

תריגה

New member
בעיני זה מאד מגוחך

זה סוג של עיוורון לזה שאין לך מושג על מה אתה מדבר, והסמכות שלך לא שווה כלום בהקשר הזה. אין ספק שאחרי לידה זה לגמרי צירים. אחרי הלידה הקודמת הזכרתי לעצמי לנשום בכל תחילת הנקה, מי יודע מה מחכה לי הפעם... שוב, ברור לי שהוא היה מלא רצון טוב, ואני גם חושבת שככה האישה ההיא תפסה את זה: לא רק שהוא מקבל את זה שכואב לה ושמח לתת לה משהו להקלה, הוא אפילו מעצים את הקושי ההירואי שלה. שוב, מבחינתי זה סיפור מפתח לאיך אנשים מברברים על דברים שאין להם מושג בהם, ואצל גברים שמדברים על לידה זה קיצוני במיוחד...
 

תריגה

New member
טוב, הלואי...

אחרי הלידה השלישית מה ששימח אותי בצירים היה שכבר חשבתי שאני מדמיינת שידעתי איך צירים מסודרים מרגישים, כי לא היו לי כאלה בכלל בלידה השלישית, אבל בהנקה הם הופיעו בגדול...
 

shlomitit

New member
אצלי כאב, אבל לא זוכרת שדווקא בהנקות

(אולי ההפך - כאב יותר כשהיתה בתינוקייה בשעות המנדטוריות שלאחר הלידה.) הכי הצחיק אותי שכשביקשתי משככי כאבים שאלו אותי כמה כואב לי מ-1 עד 10. רציתי להגיד להן - בחייאת, הרגע עברתי לידה טבעית, על איזה סקאלה מודדים את זה?
 
למעלה