הוזזתי השעונים כבר בלילה... נשארתי מהורהר
והתקשיתי להרדם ממחשבות על ההמשך. כל כך חששתי מהיום הזה וכמה שהתכוננתי נפשית ל "יום שאחרי" מצאתי עצמי לא מוכן בכלל ולא רוצה בכלל לשנות את המצב, אולם אין ברירה. היום יטמן האלוף טל, האיש אותו ליוויתי במשך עשר השנים האחרונות כעוזר אישי ומלווה רפואי. האלוף טל היה פעיל מאוד עד לשנה ההאחרונה בה חלה בסרטן הכליה (זה פורסם היום בעיתונות כך שאני מרשה לעצמי לכתוב על זה) ונאבק כמו אריה במחלתו הקשה. עבדנו ארבעה איתו.. כל אחד חלק מהשבוע ובזמן הזה למדתי לתואר ראשון במדעי המדינה (מסיים בימים אלה) עם תכנון להמשיך להשלים להוראה. זו גם היתה דחיפה של טליק שרצה לראות אותי לומד וממשיך הלאה. הוא היה חלק משמעותי בעיצוב הדרך שלי ובהשפעה על אישיותי, על מחשבותיי (כמו גם על אחרים שעבדו איתו בצמוד). החזון שלי לגבי הוראה ניתקל בתגובות כמו מרוויחים שם מעט מאוד.. בקושי שורדים וכו וכו .. וזה מכניס אותי לחששות משום שאני רגיל להכנסה, לסגנון חיים שיכולתי להרשות לעצמי לעשות כמעט מה שרציתי, והנה זה משתנה עם סיום העבודה. אני תוהה מה יהיה בשנה הקרובה, במה אעבוד ובאיזה פורמט. המחשבות מכניסות אותי למתח ולהרגשה לא פשוטה. אני אדם שרגיל לשיגרת חיים. קשה לי לשנות משהו שאני רגיל אליו. לא יודע.. ברור לי שאם אלך להשלמה להוראה, זה אומר לימודים של שנה לפחות. אז איך מתקיימים עד אז ? יש לי דירה והתחייבויות. זהו. זה מחשבות של היום שאחרי. הבלתי נמנע ארע ערב החג. ידעתי ובכל זאת קשה לתפוס את זה כשזה קורה. מקווה לשנה טובה עם פתיחת דף חדש והתחלה מוצלחת. חשוב לי מאוד להכנס למסגרת של עבודה ומסגרת חיים ברורה. זה חשוב לי להתנהלות שלי בכלל. זה משפיע אפילו באופן עקיף על ההתנהלות עם הניתוח. שתהיה לנו שנה טובה של בשורות טובות רווחה ושלווה רוייקו
לילה קשה עבר פה על כוחותינו, שנתי נדדה לה למרחקים..... החתונה של אחותי קרובה מתמיד וההתרגשות בשיאה
אתמול הייתי אצל חברים שלא ראיתי חודש+- וקיבלתי כאלו מחמאות שאני מחוייכת מצד לצד, מדהים איזה אנרגיות שזה נותן לקבל פידבק על התוצאות. הסגירה החדשה עובדת ואין מאושרת ממני! מאחלת שבוע נפלא! רק דברים טובים!!!
