התייעצות

[אורלנדה]

גם אני תהיתי ושמחה על שובך ../images/Emo141.gif

 

[הבעיה הפסיכופיזית]

היי אורלנדה, טוב לרעותך ../images/Emo210.gif

 

[הרמינה 1]

היה נדמה לי שנעלמת הרבה לפני הנקיונות ../images/Emo64.gif

אבל לא נפתח לוחות שנה לאימות

ולענייננו - הקשר שבין טכנולוגיה לבחירה ולתחושת שייכות, אכן מעניין ושווה חשיבה. אין ספק שקיומו של הפורום (שמתאפשר בזכות הטכנולוגיה), גם חושף אנשים לרעיונות חדשים ("הי! אף פעם לא חשבתי שאפשר בכלל שלא להיות אמא לפני שהגעתי לפורום הזה"), וגם נותן לגיטימציה לרעיונות קיימים ("שמחה שמצאתי אתכן. עד היום חשבתי שאני המטורפת היחידה שלא רוצה ילדים. סוף-סוף אני לא מרגישה לבד"). כתבתי בתזה משהו שאולי יעניין בהקשר זה:

" 'טכנולוגיית תקשורת חדשה עשויה למלא תפקיד כמעט פוסט-מודרני של הפיכת הבלתי מוצג לגלוי' (ליוטאר, מצוטט אצל מוריס ואוגן, 2001: עמ' 142). דבריה הבאים של Rif125, אמא ל-3 כפי שנכתבו בפורום, אכן מלמדים על חשיבות נראותו של הבלתי-מוצג: 'אני אישה נשואה בת 39 פלוס שלושה ילדים, ואם היה את הפורום הזה לפני 14 שנה, ספק אם הייתי מביאה לעולם ילדים'. כמו גם דבריה הבאים של כותבת אחרת בפורום - חבל שלא הכרתי את הפורום הזה קודם, אולי הייתי מקבלת כאן חיזוקים לא לעשות את הטעות הגדולה שעשיתי לפני, בואו נראה, שנה? כן, אני מאלו שאף פעם לא אהבו ילדים/תינוקות, ותמיד אמרו להן "זה יעבור לך", אחרי הרבה התלבטויות אם כן או לא, ולאור השעון הביולוגי המתקתק הוחלט ללכת על פרוייקט הבייבי... למרות שחזרתי ונשבעתי שאני לא אוהבת ילדים... הנטייה בחברה שלנו הנה להא/ע/לים קולות אלטרנטיביים ולאחר מכן לטעון בציניות, שהם אינם קיימים. כך משוחזרת לה מציאות בה כביכול קיים רק קול אחד, הנתפס כקולו של הכלל: כ-ו-ל-ם רוצים ילדים, ומכאן שלא ייתכן אחרת. דבריהן של Rif125 והכותבת הנוספת, כפי שצוטטו לעיל, לוכדים במדויק את תחושותיהן של נשים נוספות הכותבות ברוח זו בפורום ומלמדים כי מרחב תרבותי-תקשורתי המספק במה לחשיפתם של קולות אלטרנטיביים, מאפשר לבני-אדם להגיע לבחירות שאינן בהכרח אלו הקונפורמיות, ומכאן שניתן לומר כי מן הרגע בו ישנה במה – אזי ישנו מגוון של טקסטים, ישנם שחקנים שונים וישנו קהל. בהקשר זה כתב פוסטמן (1990) כי שינויים בטכנולוגיה התקשורתית יוצרים בהכרח שלושה סוגי תוצאות: הם משנים את מבנה ההתעניינות (הדברים שעליהם חושבים), את אופי הסמלים (הדברים שבעזרתם חושבים), ואת טבעה של הקהילה (התחום שבו מתקיימות המחשבות)."

ואם כבר מדברים על מה שמאפשרת הטכנולוגיה, אני מצרפת מאמר שגילגל אותי למחשבות בזמנו - ככל שאנחנו מוקפים ביותר טכנולוגיה, ככה הלבד נעשה יותר נוח. ואחד המופעים של הלבד הזה, הוא גם היעדר צאצאים.

 

[הבעיה הפסיכופיזית]

גישה ביקורתית ../images/Emo64.gif../images/Emo64.gif../images/Emo64.gif

אמת הרמינה, אכן נעלמתי הרבה לפני, אך לזה אין סיבה גלויה לעין (לפחות לא הידועה לי- אם את יודעת משהו אמרי לי). אני שמח לראות שכל רעיון או תיאוריה שאת מעלה מגובה גם בציטוטים מן השטח, ציטוטים המשקפים הלך רוח מסוים. לי אין ספק שלא מעט נשים שהביאו ילדים בעבר היו פועלים אחרת היום. מה שמעניין זה שהטכנולוגיה פועלת, או יכולה לפעול, בשני כיוונים: היא יכולה להפיץ את האידיאולוגיה הפורנטליסטית ומצד שני אפשר להשתמש בה להפצת הנונטליזים. ואם הזכרת את פוסטן, אז מה שחסר לנו בכלל, וביחס להורות וילדים בכלל, זו גישה מעט יותר ביקורתית, לא להתייחס לכל ידיעה, אמירה או דעה כאל אמת מוחלטת אלא לחשוב ולבחון אותה. בנוגע למאמר: הטכנולוגיה לא יכולה להחליף את המגע האנושי מכיוון שהיא אמצעי, מתווך, היא אכן הופכת את ה"לבד" ליותר נוח, אך אינה יכולה להעניק תחושת "יחד" ברמה הבלתי אמצעית- החוויה עצמה. נ.ב. : הפחים בכותרת מעידים על כך שהמלאכה טרם הסתיימה...

 

[הרמינה 1]

../images/Emo64.gif ../images/Emo64.gif ../images/Emo26.gif ../images/Emo39.gif../images/Emo141.gif../images/Emo20.gif../images/Emo142.gif

לצערי אני לא יודעת למה נעלמת לפני (שווה בדיקה.....), אבל רציתי שתדע ששמתי/שמנו לב...... את סוגיית הלבד ומה הטכנולוגיה עושה לו - נשאיר לאחרי החגים, אחרי הניקיונות. כחוקרת, אין רגע מרגש יותר מלראות שבמושג כלשהו נעשה שימוש על-ידי הקהילה עצמה בעקבות המחקר - "נון-נטליזם"... (מי אמר נרקיסיזם ולא קיבל?

). בהצלחה בהמשך הניקיונות ו(מקווה ש-) להתראות כאן בהמשך.

 

[הבעיה הפסיכופיזית]

../images/Emo64.gif../images/Emo64.gif../images/Emo64.gif../images/Emo26.gif../images/Emo178.gif

הרמינה, זה היבול שלי להיום- שלושה פחים גדושים בזבל (בעונה) ואם העלית פה את השימוש במונחים אז אני מתקדם, בצעדי מחנק, לדרגת "גרבוליסט". לא תם ולא נשלם....

 

[v cd]

טכנולוגיה מעוד כיוון

סוגיה שנראית לי מעניינת, היא הקשר בין התפתחות טכנולוגית\מדעית בתחום הפריון על כל היבטיו - כלומר, גם פיתוח אמצעי מניעה יעילים ואמינים (גם הפלות בטוחות מבחינה רפואית) וגם פיתוח של טיפולי פוריות לסוגיהם - לבין העלייה והמעמד המרכזי לו זוכה הגישה ששמה את הילודה כמהות הנשיות (ובמידה פחותה יותר אם כי גם כן קיימת, כמהות האנושיות בכלל). כלומר, הרי פעם, לפני היות הגלולות והטיפולים, אמהות לא הייתה יכולה להיות בגדר בחירה ממש. נשים שלא רצו ילדים אבל כן נישאו ו\או קיימו יחסי מין, רוב הסיכויים שהיו נכנסות להריון. מצד שני, היות שלא הייתה ממש בחירה, אני חושבת שגם היחס להורות ולילדים היה מאדיר הרבה פחות. מעבר לזה, אני חושבת שהשוני שקיים בין מעמד הילד כפי שהוא היום לבין מעמד הילד בזמנים מוקדמים יותר קשור קשר הדוק לנושא הבחירה\חוסר הבחירה. כמובן שישנם עוד גורמים לשוני הזה, אבל עצם העובדה שאפשר לתזמן את הילודה ולבחור אם בכלל לנסות ולהביא ילד, וגם להתחרט במהלך ההריון, תרמו, לדעתי, למעמד הקדוש כמעט (אם לא לגמרי) שיש כיום להריון ולילדים. אם לא יכולת לבחור, הרי גם לא יכולת לטעון שאת רוצה או לא רוצה ילדים, וגם לא להציב אותם כמהות הקיום שלך מבחינה נפשית. (כמובן שמבחינה ביולוגית זו הייתה תמיד מהות הקיום של האישה). גם כאן, כמובן, יש עוד גורמים - הרי השאיפה לקיום הייעוד העצמי שלך, סיפוק נפשי וכד', היא כשלעצמה עניין די מודרני. anyway... כמה מחשבות. יש בתחום הזה כמה וכמה נושאים מעניינים..

 

[הרמינה 1]

../images/Emo140.gif

המנחה שלי בתזה כתבה מאמר על "טכנולוגיות פריון" ויש בו גם ממה שאת כותבת, ויותר מזה: טכנולוגיות הפריון לא רק מאפשרות את הבחירה, אלא שלעיתים הן יכולות כאילו לקחת אותה, כי הן יכולות לעיתים להפוך את ההולדה לחובה ממש. עצם זה שאפשר להתגבר היום על רבות מבעיות הפריון באמצעות הטכנולוגיה ועצם העובדה שטכנולוגיה מאפשרת להפוך לאם גם בגיל 50+

מכניסות נשים למירוץ אחר האימהות. כי אם הטכנולוגיה מאפשרת לי, אז איך אומר לא? השינוי במעמדם של ילדים, קדם לטכנולוגיות: הוא התחיל כבר בסוף המאה ה-19, בעיקר כתוצאה מחקיקה להוצאת ילדים מכוח העבודה, והחזרתם הביתה. זה לא סותר שהטכנולוגיה נתנה לשינוי הזה גוון נוסף, ברוח מה שכתבת את. תודה

 

[v cd]

זה משפט לא רע בכלל

"...אלא שלעיתים הן יכולות כאילו לקחת אותה...". אבסורדי לכאורה, אבל כנראה שלעתים נכון... על עניין מעמד הילד והשינוי לא הרחבתי באמת כי נדמה לי שראיתי כאן שכבר כתבת על זה (אולי אני טועה). אני מכירה מעט את העניין הזה, באמת מהכיוון של אירופה בסוף העת החדשה. מעניין שדווקא כבן אדם שלא הרגיש רצון בילדים אף פעם, נושאי המשפחתיות וההורות מעניינים אותי - כמובן, לא רק הם - מבחינה הסטורית, סוציולוגית, פסיכולוגית גם. אני חושבת שזה בדיוק בגלל שאף פעם לא ראיתי את הדברים האלו כמובנים מאליהם, כמשהו שפשוט עושים וזהו, ולכן מעניין אותי ללמוד על ההתייחסות לכך דרך אספקטים שונים של זמן ומקום, וגם לראות מהצד התנהגות הורית היום (סופר נני וכאלה

). אויש, אני רוצה להמשיך ללמוד...

 

[הרמינה 1]

את לא טועה

כתבתי פרק של 40 עמ' בערך על השינוי ההיסטורי-חברתי שחל במעמדם של ילדים, מהמאה ה-19 ועד היום. לצערי בסוף נאלצתי להשאיר אותו בחוץ, אבל כן תימצתי אותו ל-3 עמודים (

) ולכן יש לזה התייחסות בעבודה. ואת יודעת משהו? כמוך כמוני. גם אני מוצאת את עצמי מתעסקת לא מעט בהורות וחינוך של ילדים. אמנם אין לי טלוויזיה, אבל כשיצא לי להיות אצל ההורים, צפיתי בסקרנות גדולה בסופר-נני. וקניתי לאחותי (שהיא אמא לשתי בנות צעירות) ספר שנקרא "דיאלוג עם ילדים" או משהו בסגנון - ומצאתי את עצמי מתחילה לקרוא אותו בעניין רב... (לא סיימתי אותו, אבל על התופעה של זניחת ספרים באמצע כבר דובר בשרשור אחר...

). אבל יש לי הסבר ל'פרדוקס': אני עוסקת בחינוך ועוסקת בהנחיית קבוצות. בתיאוריות של הנחיית קבוצות, המנחה/ים נתפס כהורה/ים וחברי הקבוצה מומשלים לאחאים. לכן מרתקת אותי כל מערכת היחסים 'המשפחתית' הזו (גבולות, סמכות, קינאה, סוציאליזציה, העברות בין-דוריות וכו'). את גם מהאקדמיה?

 

[v cd]

אני סטודנטית - וונה בי ../images/Emo13.gif

המשך הלימודים שלי (תואר שני והלאה) בהקפאה כרגע, אני מקווה מאד שעד שנה הבאה אצליח לסדר את העבודה כך שאוכל לשלב לימודים.

 

[הרמינה 1]

מאחלת לך שתצליחי

ותחזרי להיות סטודנטית בי, בלי ה-וונה...

 

[7575]

סתם שאלה מתוך סקרנות. כאחת שחוקרת את הנושא

כמה זוגות סטרייטים שהחליטו לא להביא ילדים מתוך בחירה קיימים בארץ.או מהו אחוזכם היחסי באוכלוסיה. יש לך נתונים לגבי זה ?

 

[הרמינה 1]

לצערי אין לי תשובה מדויקת, ובכל זאת נתונים:

מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי נכון לשנת 2005 חיים בישראל כ-383,000 זוגות ללא ילדים (כ-23% מכלל המשפחות בישראל) - אבל הנתונים האלה לא מעידים על אלמנט הבחירה באורח חיים זה, ובהחלט ייתכן כי מדובר בזוגות צעירים הנמצאים בשלב "טרום-ילדים" או בזוגות ללא ילדים, שלא מבחירה (בשל בעיות פריון לדוגמא). בנוסף, אין נתון שמצביע כמה מתוך ה-23% האלה הם הטרוסקסואלים וכמה לא. אני מאמינה שעוד כמה שנים, בהמשך לשינוי שעובר על הבחירה הזו - כבר יהיה אפשר לתת תשובה יותר מדויקת, בדומה לנתונים שכן קיימים באירופה ובארה"ב.

 

[dotandvir]

נשים שלא רוצות ילדים - הדור הבא

מכיוון שרוב יושבות ויושבי הפורום הזה לא יביאו לעולם עוד דור של ילדים נשאלת השאלה מה היא ההשפעה על הדור הצעיר - היכן מתחילה להתבשל הידיעה שרוצות או לא רוצות ילדים. אני מודע לעניין שמדובר כנראה בשאלת מחקר ארוכת שנים אבל אפשר לנסות לבדוק את הילך הרוח בקרב הדור הצעיר. דותן

 

[Shanice]

שאלה מצוינת

השפעה של חשיפת הנושא להחלטות של דור הבא.

 

[הרמינה 1]

אני לא בטוחה שהבנתי את כוונתך

התייחסת ל-2 סוגיות: (1) מתי מתחילה להתבשל הידיעה על אי-הרצון בילדים

כדי לא להלאות בעניין זה, אני מצביעה כלפי מעלה לעבר תשובה שכתבתי לבעיה הפסיכופיזית (כותרת: "בנוגע לאדישוֹת"). (2) הדור הבא

זו הסוגיה שלא הבנתי לצערי. אשמח אם תרצה להסביר.

 

[dotandvir]

השאלה שמעניינת אותי

לבדוק כיצד נשים צעירות תופסות את חווית החיים ללא ילדים - בטווח גילאים של החל מצעירות וכלה בנשים צעירות (גיל 20+-). אפשר כמובן לבדוק גם את יחס גברים באותה שכבת גיל לנשים ללא ילדים. בכוונה לא יצרתי הזדהות מוחלטת בין הנשים המרואיינות לבין הרצון או אי הרצון בילדים. פעילות שחשבתי עליה לדוגמא היא לבקש מהמשתתפות להעלות רעיונות לטלנובלה - על אחת הדמויות יהיה "אילוץ" שהיא חסרת ילדים והנערות תשלמנה את סיפור הרקע שלה, המוטיבים המנחים שלה בטלנובלה ומה יהיה סופה. מעניין לדעת האם סיבות שונות לאי הורות יביאו גם לסוף שונה. דותן

 

[הרמינה 1]

עכשיו הבנתי. ואפרופו היחס של גברים -

סיפרתי פעם שיצאתי עם מישהו שרצה להקים פורום של גברים שלא רוצים נשים שלא רוצות ילדים