התייעצות

[HollyGolightly]

אולי כיוונים:

מה בהקשר חברתי-תרבותי גורם *דווקא* בישראל לטירוף ילודה (מספר מכוני ההפריה הגדול פר נפש בעולם, ללא כל פרופורציה), והכמעט התנייה חברתית שאשה/זוג לא ממומשים ללא היותם הורים? לעומת חברות מערביות אחרות (ישראל הרי אוהבת לקרוא לעצמה מערבית), שגם בהן מסורת דתית חזקה ומסורת דמוקרטית חלשה, כמו למשל ספרד ואיטליה - שבהן, ככל הידוע לי - שיעור הילודה הוא הנמוך בעולם, ואנשים שאינם הורים הם "תופעה" נפוצה לא פחות מאלה עם ילדים (ואם יש ילדים זה הרבה פחות ילדים למשפחה מאשר בישראל). שלא לדבר על המספר הנמוך בהרבה של מכוני הפריה וכו'. האם יש לכך קשר גם לתופעות אחרות הקשורות בהורות כמו למשל אימוץ - שבישראל נשקל לרוב רק כאופציה אחרונה, אם מוצו כל הדרכים לילד ביולוגי? האם יש לכך קשר למספר הגבוה של בדיקות לפני ובזמן הריון בישראל לעומת המדינות האחרות? האם יש לכך קשר למספר ההפלות הגבוה בישראל לעומת שאר המדינות אם מתגלה "פגם" בעובר? כי לדעתי יש משהו בהקשרים החברתיים-תרבותיים של ישראל שגורם לכל אלה. ומכך גם לתפיסת ההורות, ומכך גם לזוויות ראייה מסויימת של איך רוב החברה רואה אנשים שאינם הורים מבחירה, ואיך הרבה אנשים שאינם הורים מבחירה רואים את עצמם. מהם הדברים האלה, לעומת חברות מערביות אחרות עם מסורת דתית חזקה ומסורת דמוקרטית חלשה? למה הניגודים האלה?

 

[הרמינה 1]

ילדים כמענה לפחד קמאי מהכחדה, חידלון

את צודקת, אכן "טירוף הילודה" בישראל קיים במופעים שונים שאותם ציינת: גם בעובדה שאנחנו המדינה הראשונה בעולם מבחינת שיעורי טיפולי הפוריות. גם ביד הקלה על ההדק בייעוצים גנטיים (ד"ר יעל השילוני-דולב עשתה מחקר משווה בין ישראל לגרמניה, בכל מה שקשור לייעוצים גנטיים ומצאה שבישראל ממליצים להפיל ב'קלות' גדולה יותר בהשוואה לגרמניה. בישראל גם מומים שלא יפגעו באיכות חייו של הוולד, נתפסים כעילא להפלה. "המירוץ אחר הילד המושלם". גם ב"חוק ההפלות" שמקשה על בחירה חופשית ומסליל נשים לכיוון אחד וברור: אימהוּת. ועוד ועוד. כל אלה הם פועל יוצא של האידיאולוגיה הפרו-נטליסטית בישראל - מדינה יהודית וציונית - "עוגנו של נרטיב זה מצוי בעולמה התרבותי-סמלי של הדת היהודית ובייחודה ההיסטורי: מצוות 'פרו ורבו' פוגשת את 'איום המאזן הדמוגרפי', וכל אלה מאורגנים סביב זיכרונות מאירופה של ראשית המאה ה-20, זיכרונות של שואה, הגירה, מלחמות ופעולות טרור. מצוות 'פרו ורבו' מקבלת את תוקפה מעצם הגדרתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. הגדרתה ככזו מפורשת בהענקת מעמד רשמי לדת היהודית הרואה בהורות ציווי מוסרי ודתי, בעוד עקרותה של אישה נתפסת כארכיטיפ של סבל בדמיון היהודי, ולא פחות מכך - על-פי שיחים תיאולוגיים-ביאוריים כל אדם שאין לו ילדים, משול למת...". רבות רבות נכתב על מה שאת מציעה, ולא בכדי. זה צועק ממש. תודה על המחשבה הולי

 

[herouth]

את העבודה ההיא את עשית רק על זוגות

...הטרוסקסואליים קבועים. אולי שווה להרחיב את זה לגבי רווקים/רווקות ו/או זוגות חד-מיניים. ואולי לראות מה היחס בין בחירה בחיים בזוגיות לבין בחירה בחיים בלי ילדים. ואפשר אולי לדבר על נושא שינוי הבחירה - אנשים שהתחרטו על כך שכן, ואנשים שהתחרטו על כך שלא - בין שיכלו לשנות את הבחירה שלהם ובין שזה היה מאוחר מדי.

 

[הרמינה 1]

את בסדר את

הכיוונים שהצעת הם אכן מהשניים שאני שוקלת. התחלתי את הדרך במחשבה על זוגות הטרסקסואלים בלבד, ואכן ראיינתי רק אנשים שהם חלק מזוג, שעשו את הבחירה בתוך הזוגיות שלהם. רציתי ללכת על התא הזוגי "הנורמטיבי" שממנו הכי מצופה להוליד ילדים, ושבו הבחירה שלא - היא ממש 'התרסה' רועמת. מה שכן, ניתחתי גם דברים שנכתבו כאן בפורום על-ידי אנשים שהם לא בהכרח חלק מזוג, אבל עד כמה שידוע לי, כן הטרוסקסואלים. אז הרחבה של אוכלוסיית המחקר - זו אכן אופציה. סוגיית החרטה מרתקת אותי אש - וזה הכיוון שנמצא אצלי בראש הרשימה. תודה

 

[cargo66]

כן, כן, גם אותי סוגייה זו מעסיקה ומרתקת

בעיקר בהיבט האישי שלי, מה יהיה אם אתחרט - איך אתמודד עם רגש כל כך קשה...? אז אני בהחלט בעד לחקור את הנושא. ואם את היא החוקרת אני משוכנעת שאלמד ממחקרך אי אילו דברים. בכל אופן, כמו אפרוך, גם אני בטוחה שתמצאי את השאלה שתעניין אותך מספיק כדי לחקור אותה בשנים הקרובות. ושהתשובות עליה יהיו מעניינות ומעשירות. בהצלחה

 

[הבעיה הפסיכופיזית]

בהקשר הזה

מעניין היה לדבר עם אחת שהתחרטה וכשהתעוררה היה מאוחר מדי- מצב קשה מאוד שבו חלום חייך (או מה שהפך עם השנים להיות חלום חייך) כבר לא ניתן למימוש. עוד קבוצה שאני מאמין שהרמינה נוגעת בה: המתלבטות- מה מנחה אותן? איך הן מתייחסות למצב הזה? מהם השיקולים שמנחים אותן, אם אפשר בכלל להשתמש במונח זה? ועוד קבוצה, אולי לא גדולה, אך גם שווה התייחסות: האדישות!- לאחרונה אני שומע על יותר ויותר נשים, קרובות לגיל ה-40, שנושא זה לא מטריד את מוחן ומנוחתן- מפתיע?

 

[הרמינה 1]

בנוגע ל"אדישוֹת"

כשקראתי חומרים שונים בנושא, התגבשה לי סכמה לפיה יש 5 מודלים רווחים להגעה להחלטה: (1) ידיעה מגיל צעיר ("מאז שאני זוכרת את עצמי") כי אינם חפצים להיות הורים, המלווה אותם אל תוך חייהם הבוגרים. (2) ידיעה בגילאי ההתבגרות ואילך. (3) בחירה באורח חיים זה בהתאם לעמדותיו של בן/בת-הזוג. אנשים שהתנהלו על-פי במודל זה מעידים על עצמם כי לו היו מתחתנים עם בן/בת-זוג אחרים, ייתכן והיה להם/ן ילד. (4) לא מדובר בעלייה מכוונת על מסלול החיים ללא ילדים, אלא מדובר בדחייה בלתי-מוגבלת בזמן (Indefinite Postponement) של התעסקות בסוגיה, המובילה בסופו של דבר להימצאות על מסלול חיים זה. (5) ההחלטה הראשונית שלא להוליד ולגדל ילדים נעשתה משיקולים שלא היה להם ולו חצי דבר עם סגנון החיים 'החופשי' מילדים. עם זאת, מן הרגע בו התוודעו ליתרונותיו, הרצון להמשיך וליהנות ממנו, הפך למשמעותי. נראה לי שה"אדישוֹת" אותן הזכרתי, שייכות לסעיף ל-4.

 

[הרמינה 1]

פיפפפ... תודה על הרוח הגבית... ../images/Emo9.gif

כשהזכרתי בקצרה את סוגיית החרטה בתזה, ציטטתי משהו שכתבת בעבר בפורום. אז אני יודעת שזו אחת הסוגיות שמעסיקות אותך באופן אישי. אני מרגישה כמו זמרים שהוציאו דיסק ראשון ועכשיו הם ב"חרדת הדיסק השני"... אשתדל לעמוד בציפיות... ואל תשכחי להציע הרצאה להצגת הדוקטורט, כשאסיים. ככה עוד 5 שנים בערך...

תודה!!

 

[cargo66]

מזת'ומרת לא לשכוח

אני כבר עסוקה באיזה כיבוד להביא...

וכבוד גדול הוא לי, לא ידעתי שצוטטתי אצלך, תודה. ובעניין "חרדת הדיסק השני", הציפיות אכן גבוהות אבל אני משוכנעת שהתוצאות יהיו שוות את ההמתנה. פשוט עשי את מה שאת יודעת לעשות - אנחנו כבר נהנה ונרוויח ממה שיצא לך. בהצלחה.

 

[efroch99]

כרגע, אני חוששת

שבעיקר מענינים אותי היבטים פסיכולוגיים של הנושא. התזה שלך תרמה לי המון מבחינת הבנה של הבחירה הזאת, וכרגע לא עולה בדעתי עוד משהו שבוער לי לדעת. מצטערת... אבל לפני שנחשפתי לתזה שלך, גם כן לא בטוח שהייתי יודעת לשאול את השאלה, שאת התשובות שלה נתת בתזה... כך שאני מחזירה את האחריות אלייך

- חלק מהגדולה שלך בעיני זה שידעת למצוא את השאלה שמספקת תשובות עמוקות ומעניינות. מקווה שצליחי בכך גם לדוקטורט....

 

[וירצי]

מסכימה איתך

פרופ' רונן שמיר, ראש החוג לסוציולוגיה בת"א, אמר שהדבר החשוב ביותר במחקר סוציולוגי הוא מציאת השאלה. כשיש שאלה טובה כל הדרך כבר כמעט סלולה. מצטרפת לאיחולייך להרמינה שתמצא שאלה חשובה, מעניינת ומאתגרת.

 

[הרמינה 1]

פרופ' רונן שמיר...

לפני 3 שנים, הוא ופרופסורית נוספת מהחוג שלי הם שהנחו את סדנת ה-מ.א. בה הצגתי את העבודה שלי בראשית-ראשית דרכה. הוא שאל אותי אז שאלה, שבהחלט מתקשרת לי לכיוון שהיום אני שוקלת לדוקטורט. מהשאלות האלה שנחרטות בראש. תודה על האיחולים וירצי... אשתדל לעמוד בכבוד במשימה הלא פשוטה...

 

[הרמינה 1]

משאירה את האחריות אצלי ../images/Emo13.gif ו-../images/Emo24.gif

אין לי ספק שעוד אעבור דרך ארוכה והתגלגלויות רבות עד שאמצא את השאלה המדויקת לי. תודה על האמון והאמונה. ובכלל.

 

[הבעיה הפסיכופיזית]

טכנולוגיה

איך משפיעה הקידמה והטכנולוגיה על החלטה זו? אפשר לערוך השוואה בין חברה מבוססת טכנולוגיה- החברה המערבית, לחברה מתקדמת פחות כמו המוסלמית. בתוך כל אלה הדגש הוא על הטלוויזיה והאינטרנט- סוכני חברות משמעותיים. השינוי שחל במעמד האישה, האם הוא משפיע? יותר ויותר נשים חושבות על קריירה ויתכן וזה בא על חשבון ילדים. חברה חילונית לעומת דתית, חברה מתירנית לעומת שמרנית. אפשר לדבר גם על השוני הערכי: בעבר הייתה החברה "ערכית" יותר מהיום, אנשים לחמו למען שלום, אמת וצדק (דוגמת ההיפים בשנות השישים) ואילו היום ההתמקדות היא יותר ב"אני" ופחות באידיאלים.

 

[וירצי]

נחמד לראותך. מזמן לא כתבת כמדומתני. מה שלומך?

 

[איילונתצ]

רק אם אפשר להעיר...

על ההכללה הגורפת שעשית ביצירת הניגוד בין המערב "מבוסס הטכנולוגיה" לבין האסלאם ה"מתקדם פחות". אני אפילו מניחה שלא התכוונת לזה - אבל זה מה שכתבת...

 

[הבעיה הפסיכופיזית]

../images/Emo45.gif

 

[הרמינה 1]

בדיוק לפני יומיים תהיתי לאן נעלמת...

אז ברוך שובך...

על חלק מהרעיונות שהעלית כבר כתבתי בתזה: כשיצרתי את הקונטקסט החברתי בו נעשית הבחירה כיום, התייחסתי לשאלה למה התופעה הזו הולכת וגדלה דווקא היום. שינויים במעמד האישה, שינויים במבנה המשפחה, התחזקות תפיסות אינדיבידואליסטיות - כל אלה צוינו כחלק מהגורמים. תודה

ומקווה שנעדרת מכאן מסיבות טובות

 

[הבעיה הפסיכופיזית]

להרמינה ווירצי

נקיונות פסח זו סיבה מספיק טובה? אתן ודאי מתפלאות, אך יש כאלו, אשר נרדמו בשמירה במהלך השנה, והנה, עת הגיע חג המצות (בעצם, הרבה לפני), הצטברו להן ערימות סחי חסרות כל התחשבות ואני, מה לעשות, פישלתי שרוולים, זקרתי ציפורניים ולעמל יצאתי!. תודה על הברכות אני טוען שהטכנולוגיה קודמת לכל השינויים שאת מנית פה, ואפילו אומר שהיא יוצרת אותם. איך היא עושה את זה- על זה אולי שווה לחשוב. אתן לך דוגמה שתחבר בין הטכנולוגיה ובין מושג שאולי התייחסת אליו גם כן: הטרוטופיה ( הדרך בה חברה מגדירה וממשמעת את הפרט)- בחורה שאינה מעוניינת בילדים יכולה לעבור משבר זהות מכיוון שהחברה מגדירה אותה דרך ילדיה, אולם הפורום שלנו, שהוא אחד מביטוייה שלה הטכנולוגיה, יכול למשמע אותה מחדש (דרך קריטריון שונה) ו"לשקם" את זהותה. אנשים היום, יותר מבעבר, מחפשים משמעות ושייכות- על כך יעידו מליוני כתות כמו ניו אייג', שוחרי "הסוד" ושאהידים למיניהם. הטכנולוגיה היא כלי שיכול לחבר בין אנשים ולהעניק להם תחושת שייכות כזו.

 

[וירצי]

לי הפורום הזה בהחלט סייע להתמשמע ../images/Emo8.gif../images/Emo140.gif

תחי הטכנולוגיה...