לנצר1
צחקתי על החטיפים של עלית כי הסברתי לאמא בדיוק מה מותר ומה אסור. כבר בשיחה הבנתי שהיא קצת אסטרונאוטית, כשבעלה אמר מה הם קנו, קיבלתי אישור לזה שהיא אסטרונאוטית ומהתגובה של בעלה הבנתי שהוא לא מופתע מזה שאשתו המבולבלת... ולעניינינו, אובחנו בדיוק לפני שלוש שנים. במשך תקופה ארוכה ניסיתי ודאגתי לארגן לעדי סביבה זהה לזו של החברים שלה, ללא גלוטן כמובן. ההתארגנות לפני כל ארוע/מסיבה הייתה ארוכה ומסובכת. דאגתי להביא לה את כל הממתקים/כיבוד/אוכל/חטיפים בדיוק בדיוק כמו של כולם. מעבר לזה שהייתי נסחבת עם חצי בית והייתי מגיעה לארועים עייפה ומותשת, בכל ארוע, קרו בדרך כלל שני דברים: הייתי חוזרת עם רוב הדברים הביתה. תמיד, אבל תמיד תמיד היו הפתעות בלתי צפויות שהיו מכעיסות, מעצבנות, צובטות בלב ומוציאות לי את הרוח מהמפרצים. יכלתי להמשיך בדרך הזו, שנראית לי כמו נסיעה של "פול גז בניוטראל" או לנקוט בדרך קצת שונה. אני עדיין שואלת, מבררת, מתעדכנת לגבי כל ארוע, אבל בגדול סומכת על עצמי. לימדתי את עצמי לא לצפות ולא לכעוס על אחרים. אני מזכירה לעדי שהולכים לארוע "עם גלוטן", שאני יודעת בגדול מה יהיה שם, אבל שייתכן שיהיו גם דברים אחרים. אני שואלת את עדי מה היא רוצה שאני אקח לה. אני לא לוקחת את כל החטיפים אלא חטיף שניים שהיא בוחרת. בשקית יש קצת ממתקים: טופי, כמה מטבעות שוקולד, חטיף כמו מקופלת וסוכריה שתיים של גומי כמובן שגם פרוסת עוגה. פעם שכחתי לקחת עוגה והאינסטינקט הראשון היה לחזור הביתה. במחשבה שנייה שאלתי את עדי, אם היא רוצה לחזור הביתה או להמשיך למסיבה ולאכול את העוגה אח"כ בבית? תנחשי באיזה אופציה היא בחרה? כן, באופציה השנייה. יש ימים שאני מאוד חזקה וצוחקת כמו במקרה הזה ויש ימים שהלב נצבט. השבוע הייתי בכנס וכל הכיבוד היה על טהרת הגלוטן (פוקצ'ות, בורקסים..) והדבר הראשון שעלה לי בראש זה שבעוד כמה שנים, עדי תשתתף בכל מיני כנסים/ימי עיון/השתלמויות וזה מה שיגישו לה.... מיותר לציין שלא נגעתי בכלום. הרגשתי שאני נחנקת רק מהמחשבה לגעת באוכל. כל ארוע מכניס אותי להיכון, ומבחינה רגשית אני הופכת לדרוכה. אבל יש גם היגיון שנכנס לתמונה ומאזן את המצב. אני חושבת שבגדול הרעיון הוא כמו כל דבר בחיים למצוא את שביל הזהב בין להתפרק או להיות אדישה, בין להשתגע ובין להיות חסרת התחשבות, בין הצרכים שלי לצרכים שלה. ושוב כדי לא לטעות לגביי, כמו הרבה דברים בחיים בתיאוריה אני יותר טובה מאשר במעשה. מחזיקה לך ולעדי אצבעות. יהיו רגעי משבר והתפרקות ויהיו גם הצלחות, ניצחונות. אנחנו כאן לשמוע לתמוך ולייעץ בכל החוויות.
רגעים גדולים וקטנים בהקשר הצליאקי אשר העלו חיך על פניכם השבוע
