מאמר על השם "נצח"
נצח/ הרב יהודה ברנדס כשהוצע השם "נצח" במליאה, העיר הרב דרוקמן: את השם הזה לא צריך להסביר, הוא מדבר בעד עצמו. אכן, המשמעות של השם ברורה. גם במובן של נצחיות. גם במובן של נצחון. השם נצח, אינו תלוי בזמן, אדרבה, הוא מורה דווקא על מה שמעבר למגבלות הזמן. אולם הוא מאיר באור מיוחד את הזמן הנוכחי, הוא מעביר אותנו מן הזמני, הארעי, הלא-קבוע. מתחושת הכשלון שאחרי הגירוש והעקירה בקיץ, אל התודעה של העל-זמני, הקבוע, הנצחי, הנצחון שבוא יבוא. תמיד חשוב לזכור את המימד הזה. "זכור ימות עולם". הזכרון של הנצח, מקנה נשימה ארוכה: התבוננות לעבר, צפיה לעתיד. מימד הנצח מעמיד את הכאן והעכשיו בפרופורציות: איפה היינו לפני מאה ושלשים שנה? בשנת תרל"ו, הרוב המכריע של עם ישראל היה בגולה. המיעוט הקטן שהיה בארץ ישראל, מרוכז בארבע "ערי הקודש". איפה היינו לפני ששים ואחת שנים? בשנת תש"ה, עם שרידי חרב. פליטי מחנות המוות עומדים מול שערי ארץ ישראל הסגורים בפקודת הספר הלבן הבריטי. איפה היינו לפני ארבעים שנה? בשנת תשכ"ו, מדינת ישראל השתרעה בתוך גבולות "הקו הירוק", חצי ירושלים בידי הירדנים, ובכלל זה העיר העתיקה, הכותל המערבי, והר הבית. גוש עציון חרב. בית לחם עם קבר רחל, חברון עם מערת המכפלה. הכל בשביה. האם האמינו יושבי הארץ בתרל"ו, שתוך שנים ספורות תופיע תנועה עולמית יהודית, שיפרח מפעל בניה והתיישבות אדיר מימדים, שבסופו של דבר יגיע לכינון מדינה יהודית עצמאית בארץ ישראל? עשרים שנה מאוחר יותר, כשהרצל כבר חזה את מדינת היהודים, עדיין היה עליו לשכנע את הציבור הרחב, כי "אם תרצו אין זו אגדה". האם האמינו פליטי המחנות בתש"ה שתוך שלש שנים תקום מדינה, שצבאה יהדוף במלחמת גבורה את הפולשים הערבים מכל המדינות הסובבות אותה? שתוך שנים לא רבות תהפוך המדינה הזאת למעצמה צבאית וכלכלית החזקה ביותר בכל האיזור? האם שיערו מגורשי גוש עציון והעיר העתיקה, השבויים בכלא הירדני, שתוך שנים לא רבות יהפוך גוש-עציון למרכז התיישבות גדול ופורח? הרבה מעבר לאותם ארבעה יישובים שחרבו במלחמת השחרור? שירושלים העתיקה והחדשה, המזרחית והמערבית, תהפוך לעיר אחת, הגדולה בישראל. ומספר סניפי בני עקיבא שבה גדול ממספרם של כל הסניפים בארץ גם יחד בתקופת הקמת המדינה? כשמדברים על "התחברות", צריך להתחבר, בראש ובראשונה, למימד של הנצח. להבין שאנחנו חוליה בשלשלת - לא עלינו המלאכה לגמור. אבל עלינו למלא את תפקידנו כחוליה בשלשלת. ההתקשרות עם מימד הנצח מועילה כנגד היאוש ורפיון הידיים. היא מועילה גם למידת הענווה. מול הנצח, אנחנו מקבלים גם פרופורציות של עצמנו. מה מקומנו בשלשלת הדורות. חוליה. צריך להודות על הזכות להתחבר לשלשלת הנצח. לנצח ישראל. ובזכות זאת, לקוות שנזכה, עם ישראל כולו, בדורנו. לְנַצֵּחַ
