תמי ו , מה שלום יהל??

[נוגה אור]

../images/Emo124.gifתמי ו , מה שלום יהל??

השרשור הקודם לא קופץ, סליחה. מקווה שחזרתם לקו הבריאות

 

[אשכר ש]

אתמול השתחררו מבי"ח

ומתחילים הסתגלות...

משאירה לה את הפירוט.

 

[תמי ו]

מסתגלות חזרה לשגרה...

תודה על ההתעניינות! אכן השתחררנו אתמול מבי"ח, אחרי 4 ימים מאוד לא פשוטים...אבל סוף טוב הכל טוב...יהל מרגישה טוב, לאט לאט מתגברת על הטראומות שהיא עברה, והכל מאחורינו...! זאת היתה חוויה לא פשוטה בכלל, בעיקר בגלל ההנקה שלא איפשרה לאף אחד להחליף אותי ליד המיטה שלה....אז לא יצא לי להיות עם הבן שלי...שרק נולדה לו אחות חדשה השבוע וכבר אמא נעלמת לו איתה... אבל בזכות אבא שלו והרבה עזרה מההורים שלי גם זה עבר...והכי כיף אתמול היה לחזור הביתה ולהשכיב אותו בערב לישון!!

 

[מיכצוקית]

../images/Emo24.gifשמחה איתך

דאגתי כשקראתי על הדלקת...

 

[debby12]

וייי - בכלל לא שמתי לב

לעדכון ששמת בסוף שרשור הלידה שלך. שמחה לשמוע שאתן בחזרה בבית והכל מאחוריכן. תרגישו טוב

הצוות באשפוז התייחס איכשהו לכאן או לכאן לעובדה שהיא נולדה בבית?

 

[תמי ו]

תודה..!!

יהל נולדה ב"דיאדה-לניאדו", לא בבית (אחרי התלבטות ארוכה בנושא..), כך שלא הייתי צריכה להתמודד עם החזית הזו... מה שכן הם ציינו את העובדה ש"השתחררנו מוקדם מבי"ח (כמה שעות אחרי הלידה...). אבל חוץ מאחות אחת, שטרחה כל פעם להדגיש את העובדה הזו בחפיפה שהיא העבירה למשמרת הבאה...(כאילו שזה קשור...), אף אחד לא ממש אמר לנו משהו על זה.. האמת שבניגוד לחווית הלידה שלי מאסף הרופא, אני יכולה להגיד הפעם דברים טובים- היינו מאושפזים במחלקת ילדים ב', והרוב הגדול של הצוות שם היה באמת מקסים, נעים, חביב ומתחשב. גם הרופאים שם, כולם מתוקים, ממש "בגובה העיניים" עם ההורים(למשל מציגים עצמם בשמות הפרטיים...בלי ד"ר וכאלה...) , ורואים שהם באמת אוהבים ילדים.... מה שכן, הסיפור הזה לימד אותי על נהלי ההתייחסות לחום גבוה אצל קטנטנים...ואני מתלבטת איך אנהג בפעם הבאה...(שאני מקווה שלא תהיה!!). ליהל היה חום של 39.3 בגיל שבוע, אז רצתי איתה לקופ"ח.מסתבר שמתחת לגיל חודשיים, אם יש חום גבוה, הנוהל האוטומטי הוא אישפוז לצורך בירור ושלילת כל מיני קטסטרופות חיידקיות, שבגיל הזה מדרדרות את העניינים מהר מאוד.עד שלא שוללים הכל מתייחסים לזה כאילו זה הדבר ממנו חוששים....מה שאומר אנטיביוטיקה לוריד וכד'..(יהל אפילו קיבלה לוריד זובירקס נגד הרפס, עד שהגיעה חזרה תוצאת הבדיקה ששללה את זה...). האם זו גישה נכונה או לא..? לא יודעת....הרי בדיעבד, אחרי שהוכח שהדלקת שלה ויראלית, ולכן נעלמת כלעומת שבאה, יכולתי להישאר איתה בבית וזהו...ולחסוך לשתינו את כל הבלגן.....השאלה האם נכון לקחת את הסיכון.....? בכל אופן הכל מאחורינו עכשיו....תודה על הדאגה של כולכן..!

 

[מיכצוקית]

לחברה של אחותי

היה בדיוק אותו דבר, בגיל שבוע חום גבוה ודלקת קרום המוח, הילדה היתה בסכנת חיים! לי נראה שלא הייתי לוקחת סיכונים למרות שכל הבדיקות והאנטיביוטיקות האלה זה לא ממש הדרך שלי... אני רוצה את הילדה שלי חיה. בטח בגיל שבוע.

 

[יעלית ופונפון]

אני אתן את נקודת ההתיחסות שלי לעניין

הבן שלי נולד פג. הספירות שלו בפגיה (ספירת דם לבנה) היו נמוכות. נויטרופיה. עכשיו, בגיל כזה, יש תינוקות נויטרופינים. ואחוזים גבוהים מהם מחלימים עד גיל 3 חודשים. (blue בטח תדע להסביר יותר טוב, כעיקרון אלו נוגדני התינוק נגד נוגדני אמא שלו). הגענו למעקב המטולוגי כמה ימים אחרי השחרור. הספירות היו נמוכות אף יותר. הלכנו הביתה. חזרנו שוב אחרי שבועיים. אותה ספירה נמוכה (300- בידוד בד"כ) ושוב נשלחנו הביתה. בשלב הזה החלטתי שדי. לא מתאים לי שהילד שלי לא מאוזן, בסכנת חיים, ואומרים לי שזה יעבור עם הגיל. עברנו בית חולים. חודש אח"כ הוא התחיל לקבל עירויי דם (אנמיה) ושנה אח"כ הוא אובחן כסובל ממחלה גנטית נדירה- שחלק מהסימפטומים שלה- ניוטופניה! המוסר השכל שלי? מה שהוא סכנת חיים, אפילו באחוז נמוך (חום אצל תינוק קטן) מקבל עדיפות עליונה. גם אם זה לרוץ לבית חולים לאשפוז מבאס. ככל שמתקדמים רואים מה מתאים לתינוק או לילד הספציפי שלנו ומה לא, ולפי זה מחליטים.

 

[mamadan]

מאחלת לך שלא תזדקקי להתלבט בעניין בעתיד

 

[משפחה חוזרת]

תמי שמחה שהכל הסתיים