שקדייה! עשית לי חשק עם

גרצייה

New member
../images/Emo124.gif שקדייה! עשית לי חשק עם

סיפור השבת שלך משבוע שעבר. אז באמצע השבוע זרקתי רעיון שאולי ניסע לים בחמישי בערב-לילה, ככה ללילה כייפי ובוקר צח. ביום חמישי סיימנו לעבוד מאוחר, הלכנו לקניות (כמו כולם) והמצב-רוח חרבנה (כמו כולם). ב-11 עוד התלבטנו אם לצאת או לא. לי כבר לא היה כוח, אבל החתיך (תודה נחמצ'וק
) החליט שיאללה בוא נסע. התארגנות מהירה ויצאנו. אז הגענו לים אחרי חצות. בספונטניות מעוררת הערצה, זוג חברים הצטרף. מדורה (יש לנו כוננות של עצים למדורה בבית) כיופים ונשנושים. איזה כייף זה לקום בבוקר בים. כבר שכחתי. המדוזות די הרסו את חווית טבילת הבוקר בים, אבל בכל זאת אושר גדול. אקיצר - כמה פשוט ככה כייף. אז תודה לך על הרעיון
 

שקדייה

New member
../images/Emo13.gif

אז בואי קבלי רעיון מה |הגדש|לא!!! לעשות בשבת הבאה.... אתמול הלכנו "לפנק" את עצמנו ביום כייף ב-May Spa של מלון קראון פלאז'ה בת"א. הילד שנלח (שוב) לסבא-סבתא, התחלנו אתהבוקר בארוחת בוקר איטית בקפה מתחת לבית והמשכנו משם לספא. היום פינוק כלל ארוחת בוקר (שויתרנו עליה), מסאג' זוגי, ובילוי של כל היום במתקני הספא והבריכה. בפועל, הגענו ל-May Spa וגילינו "דמיקולו ספא". גועל נפש זו אנדרסטייטמנט. הו וול. ויתרנו על המראה המאושפז וחלוקי המגבת (בכ"ז- אמצע יולי..), ונכנסון למסאג' זוגי בחדר בגודל קופסת נעלים, המסאג' שלו- כאב. המסאג' שלי- אפילו לא גדגד. מפאת חוסר מקום המיטות נגררו מצד לצד.
על "מתקני הספא" ו"הבריכה" עדיף לא להרחיב את הדיבור.. אבל בגדול:
השארנו את הבן אדם בקבלה בשוק כשחתכנו הביתה רבע שעה מתום המסאג'. לפחות השנ"ץ היה...
שמחה שנהניתם בים, לפעמים דווקא בפשטות טמון הפוטנציאל לעשות כייף אמיתי.
 

גרצייה

New member
רק מהמחשבה על עצמינו בחלוקים לבנים

וכפכפי המגבת אני כבר נבוכה.. רק האימה של לפגוש משהו שאתה מכיר
קרה לנו פעם אחת שהלבישו אותנו ככה.. זה לא ממש אנחנו. מה שכן - מסג'ים זה אחלה. אבל בד"כ יותר כייף במקום של טיפולים (היינו *מאד* מזמן ב"שבע" ביפו והיה אחלה), או לפי המלצה ממקור ראשון (הפורום יחשב מקור ראשון כמובן). ממש ככה - היה כל כך פשוט וכל כך כייף, וזה גם גורם לזה להיות אפילו עוד יותר כייף (=שזה ככ פשוט). טוב הסתבכתי...
 

chubeza

New member
../images/Emo6.gif קרעת אותי עם...

"המיטות נגררו מצד לצד"
כ"כ קל לי לדמיין את זה ובמיוחד את העצבים שזה הביא לכם... אנחנו במקביל אתמול בצהריים החלטנו לחתוך לכיוון מסעדת הפסטה שנמצאת ממש ליד הבית... מלא לא היה אפילו חצי ריק, ישבנו בחוץ לתפריט לקח להגיע 15 דקות לשתייה שהזמנו עוד 15 דקות ויש לציין בלי כוסות (יצאו מנקודת הנחה שאנחנו שותים ישר מהבקבוק) את הפסטות קיבלנו... אחרי 30 דקות ולסיום לחשבון חיכינו עוד 20 דקות !!! אני חושבת שהזדקנתי בדקות הארוכות הללו טיפ לא השארנו כי יש גבול לכל תעלול! אחרי שיצאנו מהמסעדה גילינו שכנראה המסעדה היתה כולה טרודה באושיות חשובות מאיתנו שישבו להם בפנים וכנראה קיבלו את מלוא תשומת הלב: שלי יחימוביץ', גדעון סער, רביב דרוקר ובת זוגתו. (מה הקשר בין הארבעה, רק אלוהים יודע...)
 

kaparu

New member
אבל אצלי ברגע שאומרים "פסטה"

זה ממש לא משנה איזה סיפור בא אח"כ
 

שקדייה

New member
הפעם לא מדובר בחידודי הציניים

אלא בתיאור מופשט של המציאות...
והקשר? אולי הציר המפורסם הון-שלטון- מיקרופון?
 

ניצנץ י

New member
אלוהי הפשטות עבד גם אצלנו אתמול

שקיעה טוסט פושטי ופעמיים גרניטה בחוף הצוק אנחנו על כסאות והגוזלית עם רגל אחת על השמיכה וכל השאר על החול מסוקי קרב חוזרים דרומה ותל אביב מדגימה שוב עולם אחר במרחק של כביש חוף אחד
 
למעלה