אוקי, אז מעשה שהיה כך היה-
מת"א הגעתי לונדון, צריך יום אחד להתארגנות- לסדר את הציוד למסלולים ולא לטיסה. יום ום של טיולים, קניות, סידורי נסיעה לבלפסט ושינה טובה. יום אחרי בערב (18:00) יצא האוטובוס לכיוון בלפאסט, נוסעים עד סטארנראר, עוברים למעבורת ולבלפסט. הנסיעה בלילה השתלמה- רק לראות את הזריחה מעל בלפסט כשמגיעים במעבורת שווה הכול. בלפסט היא עיר מאוד חלוקה- קשה לדעת מי זה מי, קטולים נגד פוטסטנטים, צד אחד תומך בשילטון המלכה באירלנד וצד שני נגד, צד אחד מצדד בפלשטינאים והצד השני בישראל (יש לי תמונות משם עם דיגלי ישראל מתנפנפים). המון אלימות ברחובות בלפסט בלילה, כמובן הקטולים והפרוטסטנטים, רובה מתרכזת ברחוב שאנקיל. רציתי לצלם את ציורי הקיר המפורסמים- יש כאלה שבאיזורים סבירים, אבל רובם באיזור רחוב שנקיל, נהג מונית אחד הסכים לקחת אותי לשם, אבל הוא אמר שאים אני רוצה לצאת/לעצור ולצלם- אני אקפוץ מהמונית, הוא לא עוצר... הבנתי את הרמז וויתרתי... אחרי כמה ימים המשכתי בטרמפים עד לעיירה אניסקילן. פירוש השם הוא- "עיר האי" מפני שמקיפים אותה נהרות. עיר קטנה ומאוד סימפטית, מסודרת בצורה שמזכירה קיבוץ- יש את איזור המגורים של המבוגרים ואיזור המגורים של הצעירים. אנשים נהדרים, מזמינים אתי על ימין ועל שמאל לבירות, וויסקי וכל משקה אלכוהולי שהיה בפאב. אחרי כמה ימים (כשהעיר מוצתה) המשכתי לכיוון סלייגו, בדרך ישנתי אצל מישפחה שגרה ממש קרוב לצוקי מוהאר כדי שאני אוכל להספיק גם את הטיול שם וגם למצוא מקום טוב לישון בלילה (חובה כבר לעשות כביסה, הבגדים נגמרים), מצאתי מקום אצל איזשהו גרמני דביל-
שולץ, האנשים בהוסטל שרוטים מוות, טיילתי איתם בעיר כמה ימים. באחד הימים הגיע בחורה שאיתה זה לא היה רק טיולים בעיר
, וכשהחלטתי להמשיך לגאלוואי היא הצטרפה, מסתבר שהייתי לה מכונית שם דבר שהקל מאוד. הילדה מעוכה- עצרנו בדרך לקפה וסיגריה, עובר מטוס נמוך והיא בלי להתבלבל- רצה לאמצע הכביש ומרימה את החולצה (לא, היא ללא חזיה)... רואים שהטייס התבלבל
בגאלוואי היא נשארה איתי עוד לילה אחד ונסעה. גאלוואי היא עיר נמל מ-ד-ה-י-מ-ה, כמו ערי הנמל שמצלמים בסרטים על תקופה ימי הביניים, עם מדרחוב יפה בדרך, היו לי שם ימים ממש יפים של שמש... נשארתי שם יותר משבוע בגלל מישהי (איך לא), פאבים מכל סוג וסיגנון. אחר כך המשכתי לאיי אראן- לאי אינשמור. הגעתי לשם עם בי"ס קאטולי מדבלין, יומיים של טיולים בכל האי- טיולי אופניים ורגלי. באחד הערבים המורות של הבי"ס הקטולי הזמינו אותי ללמוד ריקודים איריים, הריקודים מהירים ומאוד קשה לעמוד בקצב... ערב אחרי היה בפאב "ערב פאב מזמר"- אנשים מגיעים עם כלי הנגינה שלהם מנגנים ושרים, חוויה שאין כמוהה. אני אמשיך יותר מאוחר
יאללה..לא להתבייש!
