347 זה אנחנו? אז טוב.
השיר שהיה הכי מפורסם בזמנו של הדוד שלי הוא "אם בארזים" שאני מניחה שהיום רק עדת רקדני העם עוד מכירה אותו (אפילו גלי לא הכירה). בקשר לשיר הזה היה סיפור: דודי טעה והתאים את הלחן שכתב למילים: אם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הקיר", בעוד שהמילים הנכונות הן "מה יעשו אזובי הקיר". חברו הבלשן ראובן סיוון (בנו של ק.י.סילמן ומי שכתב אתו את השיר "אלי חופי אדמת מולדת" שהושמע בתכנית), ניסה לשכנע אותו לשנות את הלחן לפי המילים הנכונות, אבל מאחר והמנגינה כבר התפרסמה והיתה פופולרית מאוד, דודי סירב. היחסים נותקו לכמה שנים (בעצם לא ביררתי נקודה זו עד הסוף). שיר נוסף ידוע למדי הוא "שיר היין והגת" (שמתחיל במילים: הוי, נשכימה לכרמים ונלינה בכפרים...) שהוקלט ע"י חבורת רננים בזמנו. השיר המוכר ביותר היום הוא השיר "אגלי טל" למילים של משה פישביין, שנכתב להצגת "נסאר א דין" שהוצגה בקיבוצו - עין השופט. במשך הרבה זמן השיר נחשב לשיר עם בוכארי, אבל זה ממש לא נכון, ואביו מולידו הוא דודי יזהר ירון. יש לו שירים רבים (למעשה אני מחזיקה לפני את הספר "רינות" שבו קובצו כל שיריו, אבל איני יודעת כמה מהם מוכרים, לכן אסתפק באלו). רק אספר לסיום שלפני כמה שבועות שודרה בגל"צ התכנית "שאלות אישיות" שהוקדשה לאליהו הכהן. כשהמראיין שאל את אליהו אם הוא עצמו כתב שירים, אליהו סיפר שבשנת 1957, כשהיה מפקד בסיס הגדנ"ע בבאר אורה, הוא כתב שיר "המנון לבאר אורה" ויזהר ירון הלחין אותו. וזה היה גילוי, גם בשבילי. זהו.