הספר מול הסרט
כרגע ראיתי לראשונה את גרסתו של סטנלי קיובריק ל"הניצוץ" של סטיבן קינג, ועכשוי אני מבינה מדוע קראתי שקינג כעס כ"כ על הגרסא הזו. הסרט פשוט הרס את הספר! ואני לא מדברת על השינויים העלילתיים, של תסריט מול ספר, אלא על הרס הרעיון ועמד מאחורי הספר. קיובריק הפך את הספר, שמדבר על הרס נישואין, לסרט אימה דרגה ד'. הדמויות פשוט מגוחכות - המניירות של ג'ק ניקולסון משעממות ופתטיות (וגורמות לי להיזכר בג'וקר מבטמן שוב ושוב), והדמות שלו מוצגת כפסיכופט כבר מהפריים הראשון - בלי הסבר הגיוני בסרט עצמו למדוע הוא כזה. והדמות של ונדי! האם קיובריק שונא נשים שהוא הפך אותה לדמות מטופשת וחסרת חוט שדרה עד כדי כך? כסרט אימה הסרט לחלוטין לא יעיל - כשקראתי את הספר, עליי להודות שנדדה שנתי בעקבות כך. הסרט פשוט גרם לי לפהק - "תינוקה של רוזמרי" היה הרבה יותר יעיל מהבחינה הז. זו הוכחה נוספת לטענה שאני טוענת שנים - סברים של קינג צריכים להישאר ספרים - אסור לעבד אותם למסך הגדול או הקטן, אפ אפילו בימאי כמו קיובריק לא מצליח לעשות איתם צדק...