קופצת להתיעץ

../images/Emo105.gifקופצת להתיעץ../images/Emo105.gif../images/Emo13.gif

היי, בנות. כידוע למי שגולשת גם ב"הנקה" בני השלישי משה כבר בן 3
הוא עדיין עם חיתול, ולא מראה סימנים שמשהו במצב הזה מפריע לו והוא מתכוון לוותר עליו מתישהו לפני גיל 18 (לוקחים לצבא עם חיתול?) מצד אחד, אני למודת סבל בגמילות ביוזמת ההורים, ולא רוצה בשום אופן לכפות עליו גמילה שהוא לא מוכן אליה. מאידך, הבחור בן 3, דחילק. עד מתי? נמאס לי להחליף, זה כבר לא שייך, לא נעים ולא לעניין. בקיצור, השאלה היא: האם, לדעתכן, בידי לעשות משהו, כדי לגרום לו להתחיל להתעניין בנושא בצורה מעשית (הוא מדקלם את "סיר הסירים" בע"פ ויודע לומר יפה מאוד "פיפי וקקי עושים בשירותים", בקיצור, הצד התאורטי של התהליך מכוסה
) כמו, למשל, להוריד טיטול בבית אחרי הצהריים, לתת לו להסתובב ערום, ולסבול מהשלוליות, רק כדי להביא לתודעתו שיש לו הפרשות וכדאי לעשות אתן משהו? כי אני חושבת שהוא פשוט מתעלם מקיום הנושא הזה בחיים. מבחינתו, החלפת חיתול זה עוד משהו לא נעים כמו חפיפת ראש או צחצוח שיניים, שהכרחי, לצערו הרב, אך אינו מתעניין בכך כלל וכלל. ולמה לו, בעצם? תודה!
 

לאה_מ

New member
אצלנו העירום היה קטליזטור רציני

לתהליך. אני לא הייתי עושה יותר מזה, וגם נשמרת מאד (כמו שאני בטוחה שאת עושה) מיצירת אווירת לחץ כלשהי סביב נושא הגמילה (כולל יותר מדי עיסוק בנושא כביכול "בלי לחץ"). לדעתי, אם הוא יסתובב ערום, זה יקדם מאד את המודעות שלו להפרשות. אולי תנצלי את מזג האוויר החם כדי לאפשר לו להיות ערום מחוץ לבית, ואז גם לא תסבלי מהשלוליות... ואם כבר קפצת
- תשארי
 

maya100

New member
אבל לאה, מה היא תעשה בעוד יומיים?

כשיחזור הגשם? אביגיל מתנגדת ללכת ערומה סתם, היא רוצה בגדים! <מאיה מודה שעוברות לה מחשבות מאוד דומות של "נמאס" אבל בגלל ההתנסות הקודמת בנושא היא חוששת להתחיל שוב>
 

לאה_מ

New member
כלום. ילדים לא מתעקשים ללכת ערומים

כשקר להם. כשיהיה קר הוא ילך לבוש. שמעי, האידאלי זה לגמול בקיץ. אבל זה לא מחוייב המציאות. ואפשר, באמת, פשוט לנשום עמוק, ולחכות עוד קצת עד שמשה יגלה מוכנות גם בלי להסתובב בחוסר צניעות בראש חוצות
וכמובן, מי שלא רוצה ללכת ערום - אי אפשר להכריח. אצלנו, אגב, אורי היה הולך ערום בעיקר "מסביב" למשהו ש"הצדיק" עירום - למשל, הייתי מציעה לו לעשות אמבטיה, מפשיטה אותו, ועושה את האמבטיה רק אחרי שעתיים. או להיפך, מוציאה מהאמבטיה ולא מלבישה. גם אורי לא התלהב להתפשט "סתם". בקיץ גם הולכים הרבה לים, אז הנה עוד הזדמנות פז.
 

Shellylove

New member
מנצלת את ההזדמנות לשאול

(וסליחה מראש, נדיה). למה בעצם נושא הפרידה מהחיתול הוא נושא לכל-כך הרבה תסכולים אצל ההורה? אני לא כל-כך מבינה את זה. אני מרגישה שאימהות מתגאות כשילד "נגמל" מוקדם ולא מבינה על מה הגאווה- הרי זה לא אומר על הילד כלום, חוץ מזה שהוא נגמל מוקדם. ובמקביל- אימהות מרגישות אכזבה מעצמן ו/או מהילד אם בגיל "מאוחר" הוא לא גמול? למה בעצם? הרי זה לא אומר כלום לא על הילד (יכולותיו, דרגת מקסימותו, חוכמתו וכו') או על האימא. אז למה בעצם? (ואני לא צינית, אני באמת מנסה להבין).
 

אפרתש

New member
איזה כיף לך ולשלי שאת לא מבינה ...

יש הורים שחשים במבחן כל הזמן, יש כאלה שחשים במבחן רק חלק מהזמן. אז בכל פעם שמשהו מצליח לנו, זה כאילו הצלחנו בעוד שאלה במבחן. טוב לך שאת לא מרגישה צורך כזה, מוריד הרבה לחץ ממך ומשלי. פעם, עוד לפני שהייתי אמא, חברה שלי שיתפה אותי בחששות שלה לגבי הגמילה של הבן שלה. הוא אמרה שהיא מרגישה שזו הפעם הראשונה שהיא צריכה "ללמד אותו" משהו. לזחול, ללכת, לדבר - כל אלה דברים שהילד לומד מעצמו. גם אם את אמא לא כלכך משקיעה ומוצלחת. כאילו זה המבחן הראשון שלה כאמא. הפעם הראשונה שהיא עלולה להיכשל. (והיא כמובן עוררה גם בי חששות, ושאלתי את עצמי איך לעזאזל מלמדים ילדים איך לדעת מתי ללכת לשירותים. אבל בגלל שאני אמא נפלאה ונגה גאונה היא איכשהו למדה גם את זה בעצמה
)
 

יסמין@

New member
ולמה את מוכנה

להיות במצב כל כך מעיק של עמידה במבחנים שכאלה ומי הם האנשים הכל כך חשובים שלדעתך את צריכה לתת להם דין וחשבון? באמת חבל מאוד.
 

יסמין@

New member
סליחה. ניסוח יותר

נאות ובלתי אישי: חבל מאוד שיש אימהות שמוכנות להילחץ כל כך בשל אנשים אחרים ולהיות במצב כל כך מעיק של עמידה במבחנים שכאלה.
 

שרוֹן

New member
חיתולים זה ניג'וס לא קטן.

זה עולה הרבה כסף. זה מצריך החלפות (לנו יש דוקטורט על החלפות יצירתיות, ובכל זאת, נקעה נפשי). זה נפח זבל אדיר, לנו ולעולם כולו. או לחילופין התעסקות עם כביסות, וקקי. ילד שיודע להשתמש בשירותים, הוא בפועל ילד עצמאי יותר. אני לא אכעס עליו אם הוא לא יכול. אני גם מבינה את הקושי שלו. אני אחליף לו ברצון ומידי פעם אנסה לקדם את העניין. אני בהחלט אשמח אם הוא ישתחרר בעניין הקקי.
 

She Dolphin

New member
תשובה והסבר על מה שקורה עם תומר

בימים אלה בעניין הגמילה. ענייני הגמילה אצלנו כיום מכילים דברים נעימים ודברים לא נעימים ואף מתסכלים. מצד אחד תומר מבקש להוריד חיתול ועושה פיפי חופשי בסיר ובישבנון. מצד שני כשניסיתי להלביש לו תחתונים ומכנסיים הוא "איבד את התחושה" ועשה פיפי בבגדים להפתעתו המוחלטת. עם כל הדברים האלה אין לי בעיה בכלל ואני לא מתוסכלת או לחוצה מהעניין. הבעיה שלי מתמקדת בכל מה שאני קוראת לו "הלוגיסטיקה של החיתולים". להוריד חיתול עם קקי ולנקות - עימותים וויכוחים שלאחר שכלו כל הרעיונות היצירתיים (ותאמינו לנו שאנחנו מנסים הכל) מסתיים לפעמים במשהו שמכיל בתוכו אלמנט של כפייה מסויימת ואף כוח
בגלל שאם לא עושים את זה הטוסיק מגיע למצב מזעזע וכאבים נוראיים
. להוריד בבוקר את החיתול של הלילה - עימותים וויכוחים והתעקשות של תומר להוריד בעצמו (וזה לכשעצמו נחמד מאוד, רק שלרוב זה נמשך שעה!!!) ולאחר מכן שוב אותו הדבר - אבל עם לבישת החיתול הנקי. לא אכפת לי לנקות קקי. לא כואב לי על הכסף של הטיטולים. לא מרגישה שחייבת כבר לראות אותו עצמאי (אם כי זה נחמד כמובן
) לא מפחדת מפיספוסים. לא אכפת לי מה הסביבה אומרת. בקיצור - באמת שלא בוער לי. פשוט קשה לי עם תקופת המעבר הזאת, שבה תומר מנהל יחסי אהבה-שנאה עם החיתולים שלו. ברור שהוא בשל חלקית לגמילה, אבל עדיין חסרים לו כמה חלקים כדי להתקדם בה באופן משמעותי - עושה בתחתונים (לא מרגיש שהוא בלי חיתול) ועדיין לא עשה קקי שלא בחיתול. הבוקר נשברתי ממריחת הזמן והלבשתי לו תחתונים ומכנסיים בלי חיתול, ושלחתי אותו לגן עם בגדים וחיתול נוספים. הגננת דיווחה לי שהוא לא עשה בכלל פיפי עד הצהריים (וגם לא קקי) למרות שהיא גם הציעה לו לבוא לעשות. בסוף הוא הסכים ללבוש חיתול והכל קרה כרגיל. לא בא לי שיתחילו לו כל מיני עצירות של הצרכים בשלב הזה...
יש למישהי עצה.....?
 
גלית, גם אצלי בדיוק אותו דבר

בפעמים הבודדות שמוריה הלכה עם תחתונים לגן, היא פשוט התאפקה עד ששמו לה טיטול לשנת צהריים והם הציעו לה כל הזמן. אז בינתיים היא עדיין עם טיטול והיא כבר בת שלוש. האחות בטיפת חלב כמעט התעלפה שהיא ראתה שהיא עם טיטול. היא אמרה לי - בפסח את חייבת לגמול אותה!!!! אז אני מחכה שיבוא ממנה
 

שרוֹן

New member
הוא לא עושה רק בגן?

ועוד דבר, הוא עכשיו בשלב "עושה בתחתונים בלי להרגיש" או בשלב "עובר יום שלם בלי לעשות כלום"? באופן כללי, יש לזה קשר גדול עם שעות עירום, או לשים רק תחתון, ולא לבלבל עם חיתול. ועידו שכמה מהתיאורים שלך הזכירו לי אותו, לא עשה בגן, תקופה שלחתי אותו עם חיתול, ובבית הורדתי (נגיד חודש), אח"כ התחלתי לשלוח אותו עם תחתונים, והסברתי לו שיגש לגננת אם הוא צריך. זה לקח כמה ימים, והוא התחיל לבקש שיקחו אותו לשירותים. עם הקקי זה יותר מסובך לו, אז הוא פשוט מקבל חיתול, ואנחנו מקווים שבקיץ תהיה התקדמות גם בעניין הזה. למזלינו הוא יחסית בשליטה ובתחושה מלאה.
 

She Dolphin

New member
בינתיים הוא עוד לא היה יום שלם

בלי חיתול. כמו שכתבתי הוא היה בלי חיתול כות נכבדת של שעות במהלך היום (בבית). בעצם נזכרתי שבשבת האחרונה הוא היה כל היום בלי חיתול ערום בבית (לא יצאנו
) ועשה פיפי כרגיל בישבנון אבלקקי בכלל לא. אפשר להגיד שהוא בשלב "עושה בתחתונים בלי להרגיש"
לקקי הוא מבקש שישימו לו חיתול. ושני עדכונים: 1. אתמול בפעם הראשונה הוא עשה קקי, וביקש מיוזמתו שאחליף לו!
2. הבוקר ביקש (וקיבל) תחתונים ומכנסיים ללא חיתול לגן, הרטיב אותם בבית וקיבל אחרים יבשים. אבא לקח אותו לגן וסיפר שלפני שהלך משם ראה את תומר מוריד לעצמו את המכנסיים והתחתונים, והגננת לוקחת אותו לשרותים! לא יודעת אם הייתה תוצרת אחר כך
(אני אשאל כשאבוא לקחת אותו אחה"צ), אבל בלי קשר - זאת נראית לי התקדמות מעניינת כי עד היום הוא לא הוריד לבד מכנסיים/תחתונים לפני עשיית פיפי אלה עשה כשהוא לבוש.
 

שרוֹן

New member
נו, נשמע כיוון טוב.

זה קורה מאוד לאט, ועם הרבה קדימה ואחורה, בהתאם למזג האוויר ומצב הרוח. תמשיכי לעדכן.
 
אני ממש מסכימה איתך ../images/Emo45.gif

לכן אני משתתפת מעט מאוד בשרשורים על גמילה. לא "מתחברת" לתסכול או לתחושת הבעייה.
 
למעלה