קופצת להתיעץ

דסי אשר

New member
לאמא של שלי - ואיך זה שאמהות גאות

שהילד שלהן התישב בגיל חצי שנה, והולך בגיל 9 חודשים, ומדבר בגיל שנה 25 מילים? התשובה שלי פשוטה - הכל נמצא תחת המטריה המאד רחבה של תחרותיות. הילדים שלנו- הם חלק מאיתנו, הם משהו מורחב של עצמנו- ואם אנחנו חושבים שאנחנו מצויינים- חשוב גם שהילדים שלנו יהיו מצוינים. אם איננו מצויינים, אז לפחות שהילדים שלנו יעלו לנו כמה נקודות בפסיכומטרי. מה, אני לא מספרת כאן על הילדים שלי? ואתם לא? זו ההורות שלי, זו אני... אז אם הילד שלי נגמל מוקדם= כנראה אני אמא נהדרת... דסי
 

Shellylove

New member
אז זה מה שאני לא מבינה

למה גמילה מוקדמת היא הישג והוכחה למצוינות? אם הילד מדבר מוקדם- אז הוא מוכשר מילולית, חברותי, אולי חכם. אולי זה רק אני, אבל פיפי וקקי באסלה היא לא הוכחה בעיני לשום תכונה אצל שלי (ואני דווקא משוויצה בה על הרבה דברים אחרים).
 

דסי אשר

New member
אמא של שלי- לא, את טועה..

ילד שמדבר מוקדם- אינו דווקא ילד חכם. אינו גם טיפש. הוא פשוט מדבר מוקדם, בדיוק כמו שאחר מדבר מאוחר, או שאחר יושב מוקדם או מאוחר. מה שאני מנסה לומר- יש בנו חלק נרציסטי- שמאוהב בנו. הילד, מצטרף לחלק הזה, לטוב ולרע. לרע- אם נולד ילד פגום, לטוב- אם הילד שלנו נפלא. כמה פעמים גננות שומעות- הילד שלי הוא ילד מיוחד- חכם מאד, שימי לב אליו.. ומשפטים אלה, נשמעים היום באוזני גננות פי כמה משהושמעו לפני שלושים שנה. פעם,אמרה לי אם לפעוט בן שנתיים - לפני התרסקות ההיי- טק- שאם זה יהיה תלוי בה= היא תכוון אותו בגיל המתאים לעסוק בהיי- טק. התחרות ממתבטאת בהאם אני אמא טובה- מניקה או לא, "לובשת תחפושות" של אני אמא טובה כי הבן שלי מדבר מגיל 10 חודשים, ועובר לאני אמא טובה כי הבן שלי הצליח במבחן המחוננים של כתה ג... דסי
 
אני חושבת שאת צודקת

כמובן שכל אם היא אחרת, ולכל אחת מפריעים דברים אחרים והיא שמה דגשים על דברים אחרים, אבל בגדול מה שאת אומרת הגיוני לי. למה את חושבת שהיום זה אחרת מלפני 30 שנה? בגלל שהיום הדגש הוא על חינוך יותר אינדיבידואליסטי מפעם?
 

מירי,

New member
למה הגאוה משליכה עלי??

אני גאה בילדים שלי בהמון דברים - בציונים של הגדול בביה"ס למשל בחוכמה שלהם ב.... זה שהם כאלה לא אומר שאני אמא טובה יותר.... המקסימום הוא שבחלק מהדברים אני פשוט איפשרתי לאיכויות האלה 'לצאת'.
 

Shellylove

New member
מקבלת מה שאת אומרת

ואת צודקת, זה באמת לא מעיד על כלום, כי הרי כולם ילכו, ידברו ויספרו עד 10 בסופו של דבר. התחושה שלי היתה ועדיין שלנושא הגמילה נוספים עוד מטענים (ואולי אני טועה).
 

דסי אשר

New member
מנסיון וידע בתחום הגיל הרך- בשני

נושאים, באופן מובהק קיימים מטענים רגשיים מלווים להתנהגות ההורית- בנושא אוכל ובנושא שינה. התופעה לא קיימת אצל כל ההורים- אבל מדיווחים במחקרים- 35% מהפניות לטיפול אצל פסיכולוגים התפתחותיים הם בנושאים הללו. תוסיפי לכך כמה אחוזים שלא פנו לטיפול, ולכן לא דווחו... כבר כתבתי על כך פעמים רבות. בנושא אוכל- נכנסים המון מטענים, שהעיקרי מבינהם = מי שלא אוכל - לא יחיה. כך, מצטרפים גם- מי שלא אוכל את האוכל שלי- לא אוהב אותי.... או מי שאוכל משמין, או מי שאוכל ומתלכלך, לא נקי- זה לא מתאים לאישיות שלי כאדם מקפיד מאד על נקיון..... בנושא השינה, התמונה קשה יותר, משום השעות בהן היא מתרחשת. נושא השינה בגדול- מתקשר עם פרידה. רק בימים אלה נערך עוד מחקר במעבדתו של פרופ' אבי שדה על נושא בעיות שינה בגיל הרך. דסי
 

vered4

New member
זה מעיד על בשלות מסוג מסוים

על הבנה, על ילד שהוא גדול גם ברמה של מודעות עצמית. גם היכולת להתנתק ממה שיוצא לילד מהגוף- הכל מעיד על ילד יותר מפותח. זה נכנס לתוך חלק מאוד תחרותי. הילדים שלי הם מסוג ה"מאחרים לפרוח"- מבחינה רגשית. אין איתם שום בעיה, רק אני צריכה לקבל את העובדה הזו.
 
שום אכזבה ושום ../images/Emo34.gif

נסי להחליף כל יום לשני ילדים 6-7 חיתולים, ותביני בדיוק למה נמאס לי. גם לא היה אכפת לי לחכות בסבלנות אילו הייתי מרגישה שהוא "בכיוון". כרגע, אני מרגישה שבאמת הוא ילך עם טיטול לבית הספר. חוץ מזה, אצל ילד כל-כך גדול, שכבר מידה 5 "מתפוצצת" עליו, זה נראה לי מאוד לא אסתטי, מעצבן (גורם פריחות וגירויים) ומיותר. בערך כמו לראות כאן כמה ילדים בני 5-6 עם מוצצים בפה. מותר גם לאמהות שיהיו להם רגישויות. לא? וחוץ מזה, חשבתי שאת מכירה אותי מספיק (לפחות הכרות וירטואלית) כדי לדעת שלא אכפת לי מה"מבחן של הסביבה"
הצפצוף שלי על "דעת הסביבה" ארוך כאורך הגלות. אני משתדלת לעשות את הטוב ביותר לי ולילדיי, וכרגע אני מרגישה שהיה טוב לשנינו אילו היינו נפרדים לשלום מהטיטוליאדה. לגבי "אי אפשר לגמול". לא טענתי שאפשר. במיוחד במקרה של משה, ברור לי שהוא יעשה הכול בזמן ובמקום שייראה לו. אני פשוט חושבת שיש משהו נורא לא בריא בטיטול. הוא "גונב" לילד את ההפרשות שלו. הוא הופך אותו למין יצור "סטרילי". אני חושבת שכדי לרצות בכלל להיגמל, צריך קצת לשבור את התלות ב"גונב ההפרשות". ועל כך שאלתי לדעתכן
.
 

Shellylove

New member
נדיה, יקירתי

באמת שלא כיוונתי אלייך אישית, סתם תפסתי עלייך טרמפ עם שאלה שבאמת עלתה בי כבר מספר פעמים. ולגבי "גונב ההפרשות", אנחנו שמנו את זה עליהם! זו בחירה שלנו בגלל נוחות שלנו (הם לא נולדו עם זה הרי) ולכן באיזשהו מקום נראה לי כמעט "לא הוגן" אח"כ להיכנס ולהכניס את הילד לכל-כך הרבה תסכולים בגלל בחירה שלנו. (ושוב, נדיה, לא אישי כלפייך!).
 

מירי,

New member
לא ממש מסכימה....

ראשית זה כן מראה - זה מראה מתי הילד בשל מתי הוא בוגר יותר - וכשאנחנו הינחנו לבן להיגמל "רק" בגיל 2.2 זה הראה שהיינו הורים עצלנים כי הוא היה מוכן לפני כן- אבל לנו היה יותר קל שהוא עם טיטול....
 

MayaShuShu

New member
אני שמחתי בשביל עצמי

שגמלתי בגיל שנתיים. לא אומר על הילד פשוט כיף בלי חיתולים!!
 

שרוֹן

New member
אם ערום זה בעיה,

את יכולה לנסות מצב, שבבית הוא מסתובב עם תחתונים. זה גם יכול לעזור. אצלינו הקטליזטור היה באמת הקיץ, העירום, והשקייה של הדשא בצוותא עם חבר. עכשיו הוא בלי חיתול, הולך לשרותים עצמאית. עדיין שמים לו בלילה, ומתי שהוא רוצה קקי. על זה אני עובדת עכשיו. ניסיתי לעשות איתו רשימה כזו (בשביל הקקי): יתרונות וחסרונות של חיתול, ויתרונות וחסרונות של שירותים. הכל הלך יופי, והיו הרבה דברים מעניינים שגיליתי, ואז כשהגענו ליתרונות של השרותים, הוא קבע חד משמעית ששירותים זה לא טוב לקקי, ו"כתב" את זה מספר פעמים על הדף, שיהיה ברור
הוא כל כך שונא שמנקים אותו אחרי חיתול עם קקי, שאני לא מבינה איך זה לבדו לא גורם לו לרדת לגמרי מהחיתול. ובהתנדבות. שיהיה בהצלחה בכל אופן.
 

יסמין@

New member
לדעתי,

אי אפשר לגמול ***מישהו אחר*** (גם אם הוא בנך). את יכולה לגמול אך ורק את עצמך. תהליכי גמילה מחיתולים הם תהליכים אינדיבידואליים, שמותנים בהרבה גורמים כגון: פיזיולוגיים, פסיכולוגיים ועוד.
 

שרוֹן

New member
זה קצת מצחיק,

כי בעיקרון, אנחנו ממכרים את הילד (למוצץ, לחיתול), ואחרי שנתיים שלוש, מנסים להוריד אותו. יש אלמנט אכזרי בעניין. כוחינו מוגבל ותלוי לחלוטין בשיתוף פעולה של הילד, אבל אנחנו בהחלט יכולים לספק לו תנאים טובים כדי לרדת מהחיתול. זה כולל לא ללחוץ. זה רק אני מדמיינת, או שרוב הגמילות הארוכות זה עם בנים?
 
את מדמיינת../images/Emo3.gif

יש לי ילדה בת 6 שעדיין(! ) מדי פעם "בורח לה" ביום (! ) ובלילה... אני בכלל שותקת. גמילה ארוכה לדעת הרופא שלנו היא עניין תורשתי כמו כל דבר, ולדעתי זה גם בגלל הטיטולים. ככל שהטיטול יותר "יבש" ככה הניתוק בין הילד לבין כל העניין גדול יותר. לכן היום יש המון ילדים בגיל 3 שכלל לא חושבים להיגמל, כאשר בעידן החיתולים מבד כבר בגיל שנתיים לא היית מוצאת שום ילד עם חיתול (ותאמיני לי, הם היו בשלים בדיוק אותו דבר. או לא בשלים. חוץ מטיטולים שום דבר לא השתנה)
 

יסמין@

New member
אני מכירה את

הדעה שלפיה אנחנו ממכרים את הילדים למוצץ ולטיטולים וכו'. אני לא רואה את הדברים כך. מה אפשר לעשות עם תינוקות קטנים? לתת להם לעשות פיפי וקקי כל הזמן במיטה ובכל מקום שהם שוכבים בו? ברור שהחיתולים מסייעים מאוד לאימהות, אבל נראה לי שהם גם לטובת התינוקות. וכנ"ל עם מוצץ. למרות שלגבי מוצץ אני רוצה לציין שזה או מוצץ או אצבע. כלומר, לא אנחנו ממכרות את התינוקות למצוץ אצבע. זוהי נטייה טבעית. המוצץ פשוט מחליף את האצבע. ולדעתי, הגמילה של ילדים (הן מחיתולים והן ממוצץ) כשהיא לא באה מהם ובייחוד כשהיא נעשית בלחץ ובכוח, עלולה להזיק להם ולפגוע בהם. ואין לי שום מושג לגבי בנים. לפי מה ששמעתי וקראתי, אכן תהליכי הגמילה שלהם מחיתולים יותר ארוכים מאשר אצל בנות.
 
מממ... לא מסכימה

אף אחד מילדיי לא ממש התלהב מהמוצץ (הקטן בכלל לא הכניס אותו לפה מעולם), והם מעולם לא מצצו אצבע. הם אוהבים רק את הציצי של אימא שלהם
לגבי הטיטול, זה פשוט יוצר מעגל סגור, זה הכול. ככל שהטיטול טוב יותר, הוא נוח יותר לתינוק וכך הגמילה נדחית והופכת להיות בלתי נחוצה... כלומר, זה לטובת הילדים לתווך קצר, ולרעתם ולרעתנו בתווך ארוך. ואני מכירה כמה כאלה שבחרו לגדל ילדים בלי טיטולים בכלל או עם חיתולי בד, בגלל שזה טוב לתווך ארוך. שלא לדבר על האקולוגיה. אמנם לא בחרתי כמותן, אבל מותר לי להיות גם מודעת לצד הרע של הבחירה שלי להשתמש ב"פספרס".
 

צימעס

New member
את באמת שואלת מה אפשר לעשות?

הבת שלי (5 חודשים) עושה פיפי וקקי בסיר/כיור. (יש גם פספוסים). אז - כן, החיתולים מקלים, אבל זו בחירה שלנו.
 
לא ממש...

עומר היה גמול בגיל שנתיים וחצי, רעות בת שנתיים וחצי וזה בקושי עולה בדעתה (רק לפעמים, כשאמא ממהרת ובדיוק אז היא רוצה ל"שאותים"). למיטב הבנתי בפיזיולוגיה האנושית - הוא בן (שנגמל סביר) והיא בת (שתיגמל מאוחר).
 
למעלה