שאלה בולמית

[Unknown28]

../images/Emo101.gifשאלה בולמית

אני יודעת שלאלו שבעלי הפרעת הבולמיה חסרים אלקטרוליטים בדם, נתרן ואשלגן בייחוד. רציתי לדעת אם ברגע שמפסיקים להקיא... בשלבי החלמה, רמת האלקטרוליטים בדם מתאזנת מעצמה?- או שללא טיפול הדבר אינו אפשרי??? בתור אחת שהחלימה מאנורקסיה ובדרך להחלים מבולמיה אני רוצה לחזק את כל אלו ששורדות כל יום מחדש, הכל בידיים שלכן! אתן חייבות לספר לאנשים החשובים שלכם על ההפרעה- בעזרתכן בייחוד ועם עוד הרבה עזרה מהם תצאו מזה! ותרגישו חדשות ורזות בו זמנית! אני אומרת לכן, גם כשנראה לכן שזהו אף אחד לא מבין אתכן ולא יכול להיכנס לראש שלכן תגדילו ראש ותכניסו את היקירים שלכם אליו- הכי חשוב ל-ס-פ-ר אוהבת אתכן, נועה , בת 16

 

[ameli]

נועה יקרה

בד"כ לאחר החזרה לחאכילה מסודרת ללא הקאות מאזן האלקטרוליטים שב לנורמה - אך זה כמובן תלוי בגודל המחסור שהיה קודם. רצוי כמובן לעשות בדיקות דם לוודא שהכל תקין. ישר כוח והמון הצלחה!!

 

[Unknown28]

ידוע לך אולי אם....

SWEET AMELI בזמן האחרון יש לי כאבי ראש פשוט בלתי פוסקים, ממש ממש חזקים, אני לא מצליחה להתרכז בלימודים ובכלל לחשוב, כשהם מגיעים לשיא הכאב, (יש עליות וירידות ברמת הכאב), התרגלתי לחיות איתם ביומיום בחודש האחרון. למרות שאני שמחה שהם קיימים, כדי לגרום לי להפסיק להקיא- כי אני פשוט בשלב שאני יכולה בקלות להיסחף שוב ולהיות חולה לגמרי אם זה אנורקסיה ואם זה הכל. אני עם כדורים כל יום מחדש - הם כבר בקושי משפיעים עלי. וזה עוד בנוסף לכל הכדורים שאני לוקחת בגלל שאני צריכה תוספים. הם גורמים לי להפסיק להקיא- אני מרגישה שהכאבים הורגים אותי ואני כבר לא מצליחה לראות את החיים בלי הכאבים האלו רק אם את יודעת: אני כבר מפחיתה בכמות ההקאות ברמה ניכרת ולאט לאט אני מנסה להפסיק בכלל, ובינתיים הכאבי ראש ממשיכים... את יודעת אולי אם זה נובע מהמחסור באלקטרוליטים? ואם לא אז ממה נראה לך? במלח יש הרבה אשלגן נכון? איפה יש נתרן? תודה חמודה על העזרה, וגם אם אינך יכולה לעזור לי תודה על ההקשבה

 

[ameli]

נויצ'ו:

כמה קישורים שמקווה שיעזרו לך: נתרן אשלגן בנוגע לכאבי ראש, אל תסתמכי עליהם כעל סיבה טובה להפסיק להקיא - תבררי ממה הם נובעים.. כמו שאמרת, קיימת עכשיו סכנה שתפלי בחזרה לאנורקסיה, תשמרי על עצמך... אני פה אם את צריכה וגם אם סתם בא לך.

 

[Unknown28]

תודה מוצ'ק../images/Emo141.gif

 

[אליסה10]

במלח יש

נתרן וכלור, סתם לידע כללי...

 

[Alice Kobain]

נועה..

היי מתוקה. שמתי לב שאת חדשה פה. אז ברוך הבא לבית שלנו.

תרצי לספר לנו קצת עלייך? את בטיפול? באהבה אליס.

 

[Unknown28]

לספר על עצמי? אז ככה...

שלום לכולכן! אני בת 16, הייתי אנורקטית לפני שנה, החלמתי פיזית, וגם חצי נפשית, הגברתי את המודעות הלוגית לגבי הגוף שלי- החשיבה כבר לא מעוותת והראיה גם כן, בכל זאת יש לי שריטה במוח והיא לא עוברת. כבר חודשיים בערך גיליתי את הבולמיה- כמה שקל ליפול.... זה פשוט לא יאומן אבל אני הרבה יותר חזקה עכשיו, אני יום יום מנסה להפסיק להקיא- ובינתיים אני מצליחה לשפר את עצמי. (יש עליות וירידות.. אבל אני עדיין במגמת עלייה) גיליתי את הפורום הזה לא מזמן כשרציתי לחפש תשובה לשאלה אחת על האלקטרוליטים בדם. -באותו זמן החלטתי להיכנס לכמה הודעות שלכן, ופשוט הזדהתי עם הרבה מאוד בנות וזה נגע ללבי. מאז אני מטיילת פה ושם בפורום ואוהבת לחזק את אלו שצריכות חיזוק. לפעמים להיעזר בכן חבל שלא גיליתי את המקום קודם. הוא אישית מחזק גם אותי- לדעת שעוד בנות נאבקות איתי יחד וחושבות חיובי נותן לי מוטיבציה להאמין שאם אני אראה שאני יכולה להחלים מהכל כולל הכל!! כולל השריטה הקטנה שמעוותת הכל. בנות אחרות ידעו שזה אפשרי וזה עושה טוב. לעומת זאת, בנות שנמצאות אי שם עמוק בסבל (הייתי שם ואני מבינה ללבן), אני אעשה הכל כדי לנסות לגרום להן להבין שהן חייבות לגשת לטיפול. בקשר לטיפול- אפשר לומר שהייתי בטיפול: מאז ומתמיד החלום שלי היה לטוס לארה"ב- דיברנו עם פסיכים, וכל מיני אנשים... והם המליצו לאמא שלי לשלוח אותי לקאמפ כזה בארה"ב עם ילדים בגילי , שם אוכלים 3 ארוחות מסודרות ביום. ואמרו לי שאם אני לא אוכלת אני חוזרת הביתה כי הם לא מתעסקים עם הפרעות אכילה. הכרחתי את עצמי לאכול- ושמנתי לאט לאט (זה היה פשוט דיכאון) אבל הכיף שעשיתי שם והחוויות שעברתי פשוט שמו את הדיכאון של ההשמנה והתיסכולים שהיו לי בקנה מידה כל כך קטן עד כדי כך שהוא כבר כמעט ולא הורגש... רק אחרי החזרה לארץ.. הדיכאון התחיל להיות מורגש.. כנראה זה מה שהוביל אותי לבולמיה- כי פשוט כל כך לא רציתי לחזור לאנורקסיה הסיוט של חיי. עכשיו אני חושבת שלהיות בולמית זה לא פחות נורא- לכן אני משתדלת לעצור את זה כמה שיותר מהר כדי שהשריטה לא תהפוך לצלקת עם הזמן. (ושלא נדבר על הנזק הפיזי שכרוך בזה..) אוהבת את כולכן, באמת אתן מחזקות אותי המכתבים שלכן, והאהבה שאתן מקרינות אחת לשניה, הרצון של כל אחת לעזור לאחרת פשוט מדהים אותי...

שלכן, ולעזרתכן, נועה

 

[Alice Kobain]

../images/Emo24.gif

היי, אני אליס בת 16 גם כן. תראי, אני לא חושבת שהמחנה הזה נקרא טיפול, אולי מבחינה פיזית כן, אבל זה יכול למוטט אותך מבחינה נפשית, מה שקרה. אסור בחיים לעשות "טיפול" כזה בלי לשלב בו עזרה נפשית, אני ניסיתי את זה פעם ועשיתי לעצמי המון נזקים שעד היום אני סובלת מהם. אני חושבת שכדאי שתשימי יותר

אל עצמך ואל כל הנזק שכל המחלה המגעילה הזאתי גרמה לך. ד"א, אני נורא מזדהה עם מה שכתבת, על הצלקת הזאתי. היא תישאר לנצח.

 

[nati012]

הגוף מאזן את עצמו (אולי ט')

האלקטרוליטים לא נעלמים לחלוטין מהמערכת כי אז מתים. הגוף פשוט מוצא דרכים אחרות לספק אותם לעצמו וזה גובה מחיר מאוד יקר. מה שחשוב זה לא הנתרן והאשלגן כשלעצמם אלא הפונקציות שהם ממלאים בגוף. בגוף הם מופיעים כ-יונים חיוביים (מטען +) כמו עוד הרבה חומרים, שלצורך העניין יכולים למלא את אותן פעולות כימיות - מן הסתם ביעילות פחותה או במחיר יקר יותר, לאור השונות בין החומרים. אם תשימי לב, אחרי שאת מקיאה יש צמרמורת והגוף רועד. זה בגלל שבהקאה יוצאת מהגוף כמות גדולה של חומצות, ונוצר חוסר איזון ברמת ה pH (כן, זאת מהפרסומת לאורביט). כיוון שטווח השינויים שהגוף יכול לעמוד בו בלי נזק משמעותי הוא מאוד מצומצם, מערכת העצבים יוצרת רעד בלתי רצוני (וגם בלתי נשלט) ע"מ לייצר חומצת חלב (כל מיני בולשיטים של מטבוליזם אירובי ואנאירובי, לא באמת מעניין). בלי לקשקש יותר מדי, נוצר בסופו של דבר איזון כלשהו. הבעיה היא במחיר שזה עולה לגוף: * לחומצת חלב יש את הנזקים שלה (שרירים תפוסים, למשל) על אף יתרונותיה באיזון חומצות בגוף. * מופרעות אכילה סובלות קשה מבריחת סידן מהעצמות - לא רק שיש בעיה באספקת הסידן לגוף (לא אוכלים מספיק או שמקיאים), גם נוצר חוסר במינרלים אחרים שהגוף מנסה לכפר עליו באמצעות הסידן של העצמות. * במקרים חמורים במיוחד, הגוף מתחיל לפרק את עצמו על מנת לספק חומרים חיוניים לאיברים חיוניים. לצורך העניין, שרירים (שעשויים מחלבונים) יכולים לספק אנרגיה במקרה חירום (כמו של הרעבה קיצונית). לכן אנורקטיות ממשיכות לרזות גם כשכבר אין טיפת שומן בגופן (אל תנסו את זה בבית!) - הגוף פשוט אוכל את עצמו. לרוב זה נגמר כשבניסיון נואש לספק אנרגיה למוח הגוף מתחיל לכלות את שרירי הלב ואז, המממ, מתים. סורי על הקשקשת ברשת, לילה טוב

 

[Unknown28]

עכשיו הבנתי למה השרירים תפוסים לי..

ויש לך מושג כמה זמן בערך נדרש ללא הקאות כדי שהגוף יאזן את רמת האלק' החומציות ובלה בלה, כדי לפעול באופן תקין ומאוזן???

 

[nati012]

מדע מאוד לא מדויק

זה תלוי באלף ואחת גורמים שאין לי שום ידע לגביהם או ביקורת עליהם - בניגוד אליך, שאת ורק את בעלת השליטה על גופך והפרעות האכילה שלך. כמה זמן נדרש ללא הקאות? תלוי בתדירות ההקאות שלך כרגע, התקופה במהלכה את נוהגת להקיא, עוד כל מיני פרטים טכניים מאוד מגעילים שאין טעם לפרט. תלוי גם בתזונה שלך מהרגע שתפסיקי להקיא - אם הפתרון שלך לבולימיה הוא לחיות על מלפפונים, אז לא הרווחת שומדבר. קיצקוצו של דבר, נותנים לזמן קצת זמן והוא עושה את שלו. טפלי בעצמך, תני לגוף שלך את מה שהוא מבקש וצריך ותשמרי על עצמך. אמא צריכה מחשבת לייטר

 

[NaturalBeauty]

...../images/Emo54.gif

נועה היקרה (יש לך שם מאוד יפה), כבר ענו לך, אם אני לא טועה. אילו ידעתי, הייתי עוזרת לך בכל שמחה ובלב מלא. אך אני לא יכולה. הייתי חייבת להגיב על ההודעה הזאת, זה קצת נגע בי. תודה לאל שאת מחלימה. אני מקווה שהכל יסתדר ותהיה בריאה במאה אחוז. הלוואי ויכולתי לספר למישהו. דינה.