[
ארוך ]

Scott Evil

New member
../images/Emo10.gif [ ../images/Emo18.gif ארוך ]

סתם כותב למה רע לי. תקראו אם בא לכם. זה החיים .. שכל כך הרבה שנים רצים לידי ואני לא מצליח להדביק אותם. השונות. מבחוץ אני תמיד סבבה, אבל מבפנים שונה, כל כך שונה זה הורס אותי כל פעם מחדש. כנראה שככה אני ואני לעולם לא היה בנאדם. ביסודי (שנות ה 90) תמיד הייתי רואה את התיכוניסטים עם החולצות בי"ס וזה נראה לי כל כך מגניב. ממש כמו לא כולל שירות ועניין של זמן. הייתי חוזר מהבי"ס ועובר ליד התיכון והכל נראה גדול וכל כך רציתי. הגעתי לתיכון .. וזה ממש לא היה ככה, לא מבחינתי. הייתי שונה. היה לי כיף והיו לי חברים אבל זה לא היה התיכון שדמיינתי זה היה גדול עליי. ואז הצבא. אלוהים ישמור איך שנאתי את הצבא הזה. זה דפק אותי לגמרי לכל החיים זה פוצץ הכל. שלחו אותי להיות חייל קרבי. זה הפרופיל שלי אבל זה כל כך לא התאים לי. מהרגע הראשון הייתי כל כך אבוד. באים לשם ילדים בני 18 שעל כל אחד יש פוזה כאילו הוא מפיק על בהוליווד ואני עדיין מנטלית בן 9. לכולם הייתה את האסרטיביות שלי לא הייתה, את הגישה שלי לעולם לא תהיה, את החברות מהתיכון שלי ממש לא היו. והם ידעו לעשות. היו את אלה שעוד בטירונות ייעדו אותם לקצונה ואני רק הלכתי לאיבוד. ואז לשטחים .. כל מי שיודע שהוא חלש אופי ועדיין יכול להתחמק מזה אני מתחנן שיתחמק !! ואני חלש אופי, הכי חלש אופי שיש, ושמו לי מדים ונשק וסמכות על 250,000 איש ואני בסה"כ ילד מסכן בן 9. נראה לי שאם הייתי היום בכתה ד כל השכבה הייתה עושה ממני צחוק. אז אני שם, בין הנהלים האלה והחוקים האלה. עיר שלמה שרוצה לחיות את החיים שלה ואני יכול לעכב אנשים בגיל של אבא שלי סתם כי בא לי. אני ילד טוב, לצערי, באמת, לא הייתי מניאק. לפעמים עיגלתי פינות, לפעמים לא, אנשים שצריכים לפרנס את המשפחות שלהם, אנשים כמו אבא שלי, ואני לפי המצברוח שלי מחליט מה איתם. הם היו באים מהכפרים עם העגלות שלהם ולפי שיקול דעתי הייתי מחליט אם לוותר להם. וזה הטריף אותי לגמרי. יש אנשים גדולים עם דרגות גדולות שקובעים את השגרה לעם שלם ואני ילד אבוד בקושי יכול לקבוע לעצמי משהו. וזה כל כך היה מעסיק אותי - למה נתתי לזה לעבור ולזה לא נתתי, שרירותי לגמרי. ואז כמובן האלימות. הערסים עם החסכים מהילדות היו מכניסים סתם מכות רצח לכל מיני ערבים. אני התערבתי ? בטח עמדתי בצד עם איזה חיוך דבילי כי ככה אני, לא מזיק ולא מועיל. זה דווקא גם יכול להיות נושא לשיחה דפוקה עם חברים באיזה מפגש שטחי "אה, אני הייתי במחסום ואיזה דרוזי שבר לערבי אחד את הלסת, משהו שראיתי ואתה לא, אני מגניב". וכל התרבות הזאת. המסיבות המיותרות האלה וכולם שרוצים לספר איפה הם היו ומה הם עשו וכמה הם מגניבים ויחסי ציבור ונורמות ודיבור. ואני לא מאשים אותם. גיל 19 זה גיל טוב להתחיל להתנהג כמו בנאדם בוגר. אני שונא אותם בגלל שאני גם עוד 10 שנים לא אתחיל להתנהג כמו בנאדם בוגר. אני לאט לאט מגיע למצב שאני שונא את כולם. כבר אין לי כמעט חברים וגם את אח שלי אני מתחיל לשנוא, לשנוא בגלל החסכים שלי באישיות. אבל גמני חי את החיים הדפוקים האלה. גם אני לפעמים עושה דברים שאולי אחרים ייפגעו מהם בשביל להרגיש קצת טוב. גם אני פגעתי וגם אני פוגע, ממש פוגע. אז גרמתי לשתי בנות לבכות בגללי (אלה השתיים שאני יודע עליהן כי אני ראיתי) והעיקר אני מתבכיין כשעושים לי רע. בטח הן ציפו שבחור בן 20 וקצת יידע מה הוא רוצה מעצמו. בני גילי ובנים הרבה יותר צעירים יודעים ללכת להשיג מה שהם צריכים ורק אני כמו ילד בן 9 מהחינוך המיוחד מחליט לקחת את עצמי ולברוח מכל סיטואציה ובסוף הן בוכות לי. ברור שזה פוגע, אני ילד זין. וכנראה שיותר מהכל אני שונא את עצמי. וכן, גם אני אומר לאחרים "בהצלחה" אבל מבפנים מתפלל שהם ייכשלו בשביל שאני לא אהיה הכשלון היחיד. אני בנאדם נורא כמו כולם ואני שונא את עצמי. תמיד תירצתי לעצמי שאני שונא את כולם כי "הם סטנרטיים" אבל אני שונא אותם כי הם החברה ואני לעולם לא אהיה חלק מהחברה המזויינת הזאת. אז מה אני עושה ? אני מפחד מבנות, אני מפחד מכל סמכות או מכל תפקיד ניהולי שיכול ליפול עליי בטעות, ניתקתי את עצמי מכל החברים ואני ממש קרוב להיות 100% לא חברותי. אני רק מנגן בגיטרה. זה סוג של בריחה מהמציאות כי אם אני אהיה גיטריסט ברמה מטורפת אני אוכל להגיד משהו לכל אלה שמצליחים להשיג מה שאני בחיים לא אצליח שיש משהו שאני יותר טוב מהם בו, ממש גבר, ממש התנהגות שהולמת את גילי. גם עם ההורים יש בעיה. הם מאוכזבים קצת שאני כבר לא יוצא ולא עושה כלום ורק סגור עם הגיטרה ומהתקפי העצבים, ואח שלי בן 19 הוא בוגר כמו שגם בגיל 30 אני לא אהיה בוגר, הוא מיועד לקצונה, יש לו חברה ותמיד הוא הביא בנות, יש לו חברים שמכבדים אותו, ואני יכול להתנחם בזה שאני מנגן יותר טוב בגיטרה ושיש לי פסיכומטרי מעל 700 ו 97 במתמטיקה, וואווו שיחקתי אותה. זהו, סתם רציתי לכתוב. אני מקווה שלכם יהיה סופ"ש וחיים טובים יותר.
 

מוקימו

New member
וואו!

איזה ארוך.... אבל קראתי את הכל, כדי להוכיח לך שיש דברים שגם ילד בן 9 יכול לעשות. אני מרגישה אותך, קצת, אני בתיכון ועדיין לא משתלבת, מרגישה מן קטנה שכזו שנכנסה בטעות לכיתה י"א. אני לאידעת מה להגיד לך. אבל עכשיו אני שומעת שיר מדהים... כמו שגוף בגוף נוגע זה לא אותו דבר... תקשיב לשיר הזה 20 פעמים, תלמד, ויהיה בסדר. תמיד איתך, בנשמה!
 

Scott Evil

New member
תודה

אני תמיד התחברתי לחלק השני של השיר ועכשיו העצבים, הם עולים לנו לראש וזה הזמן לדרוש את כל מה שנראה שלנו, חזרה. כי אני בנאדם כועס. אני לא נראה כעוס, וכשאני בחברה אני ממש קליל וזה שכיף להתחבר אליו. אני כועס על עצמי, ואני מוציא את השאר על אמא שלי ועל כל מיני דברים בבית. נראה לי שאחרי השבוע הזה כבר ויתרתי על החיים
לא רוצה עוד כלום, סתם מחכה שייגמר.
 

מוקימו

New member
איש

אל תוותר. אני מתחברת לכל השיר הזה. לכל השירים של עברי. אני מבינה אותך חבל על הזמן. הרגשתי ככה די הרבה זמן. אבל הבנתי שאסור לוותר על החיים, הם פשוט לא שווים את זה שתוותר עליהם. ורוצה להגיד לך שיש לך מזל שאתה מוציא דברים על מישהו. אני יותר סגורה ממך, אני פשוט לא מוציאה דברים, פשוט כולאת אותם בבטן. אתה מוכן להיות דקה הפסיכולוג שלי?? אז תקשיב. בא לי למות, אני לא אתאבד, כי זה אסור, כי בא לי לחיות אבל זו התחושה שלי. אולי לא למות פשוט לשכב באיזהשהוא מקום ולהשאר עם עיניים פקוחות ולא להרגיש. זהו. אחרי שלושה ימים כאלה אולי אני ארגיש יותר טוב. זהו. סיימנו את הטיפול. ועכשיו אליך. למה אתה מרגיש כך??
 

Scott Evil

New member
אני פסיכולוג ? ../images/Emo3.gif

לודע .. תאמת שגם אני הייתי מעדיף לעצור את הכל. אני פשוט לא מספיק חזק ותמיד יש לי את הדחף של לברוח במקום להתמודד. ככה אני, תמיד בורח במקום להתמודד. וזה לא עומד להשתנות. לא נראה לי שאני הבנאדם שאת צריכה להיות תלויה בו בשביל תמיכה
לא מומלץ להיות תלוי בי.
 

מוקימו

New member
טוב,

אז גם אני לא הבנאדם בשבילך. אבל תודה שנכון זה כיף לשבת בכזו שעה מול המחשב ולדעת שיש מי שמקשיב לך. למרות שמי שמקשיב לך הוא בסה"כ ילדה קטנטונת בת 17, שלא מבינה גרוש מהחיים שלה... בוא נכתוב שיר. ילדה מאוהבת ואדם מתוסבך ישבו בשעות הלילה ליד המחשב לבד ודיסקסו על כל מיני עניינים חשובים אבל לא דיברו על הדברים האמיתיים הם חלמו על שמים וחוף וגלים ושכחו, שכאן, נגמרו החיים.
 

shani שני

New member
אני חושבת.......

אם יורשה לי להביע את דעתי [לא יודעת כמה היא נכונה], שמשום מה יש לך תבניות על מה שאמור להיות ומה שלא, ולכן אתה שלא מתאים לתבניות האלה נראה לעצמך כיוצא דופן ומוזר [אני יודעת שהמשפט הזה נאמר בשפה אולי מתנשאת טיפה ומקצועית כאילו, אבל לא התכוונתי, ככה יצא לי. תנסה להבין למה התכוונתי למרות השפה הזו. באמת שלא יודעת איך יצא לי משפט זה פלצני, אבל נשמור אותו] והסבר: זה נראה שאתה חושב שאנשים מצליחים צריכים להיות בצורה מסוימת, שיהיו להם דברים מסוימים [קצונה, חברה, חברים כריזמה] וכל מי שלא מתאים להגדרות המסוימות, וכל מי שאין לו X מתוך Y דברים - נטבעת עליו תוית של "loser" משום מה נראה לי שרק אתה מטביע את התוית הזו, כי רוב האנשים לא מתאימים להגדרות האלה. או שהם מתאימים אבל הם מזויפים ועושים הכל רק כדי להראות בסדר ולהראות כמו כולם. לך תדע מה עובר להם בראש...אני חותמת לך שלהרבה מהם יש את אותם פחדים כמוך, כמו כולם. מרגיז אותי, משגע אותי שאדם מוכשר ומבריק כמוך [וזה מוכח, אז אתה אפילו לא יכול להגיד שאני מחמיאה סתם] תקוע בתוך עצמו רק כי לא נראה לו שהוא מתאים לשאר האנשים. אז אצלנו בחבורה יש מישהי שלומדת הנדסת חשמל, אחת שלומדת ארכיאולוגיה, אני שמחפשת את עצמי והתחלתי ללמוד רק השנה [לעומת הרבה אחרות שכבר מסיימות] ועוד...כל אחת היא אחרת, לפי ההתקדמות שלה בחיים. כל אחת עם הצדדים החזקים והחלשים שלה. אם הייתי הולכת לפי הקריטריונים שלך - אני חושבת שהייתי נאלצת "לפטר" כמה אנשים שמאוד יקרים לי בחיים.. אתה קובע מה בסדר ומה לא. אתה קבעת שאתה לא בסדר ושאתה לא מסוגל שום דבר - אז אתה מוותר על הכל. אתה יודע...זה לא תמיד "הכל או כלום" ואתה לא יודע כמה אתה מסוגל. יכול מאוד להיות שתפתיע את עצמך הרבה במהלך החיים, אבל אם לא תנסה כלום - איך תדע. תגיד, יש לך עדיין חלומות? שאיפות? דברים שאתה רוצה ללמוד? עבודות שאתה רוצה לעבוד בהן? אתה יכול להיות חלק ממה שתבחר. אתה לא חייב להיות חלק מאנשים שלא מתאימים לך, ואני יודעת שיש המון אנשים שכן מתאימים לך. אבל מה שחשוב הוא לא מה שאני אומרת או חושבת, אלא מה שאתה חושב/מרגיש/עושה. לא יודעת איך לגרום לך לעשות, אבל הייתי ממש רוצה.. כי ממבט מהצד במשך הזמן שאתה כותב פה, זה נראה בזבוז עצום להשאיר אותך ככה להתבזבז עם עצמך. ואתה בגילי, דאמאט. אני עדיין מאמינה שלא עשיתי עם עצמי 50% ממה שאני יכולה, אני מאמינה שאני במצב אישי די מחורבן ולא מספיק טוב, אבל נחיה ונראה, אולי אשתנה הרבה. למה שאתה לא תבין גם, שבגיל 23 אתה לא מגיע למיצוי של עצמך? יש לך עוד כ"כ הרבה זמן לעשות מה שאתה רוצה...תפסיק להרגיש תלוש כ"כ, כי כבר אין חברה סגורה ומגובשת כמו בתיכון ובצבא. בגילאים שלנו כל אחד מגבש את עצמו. כן, יש חברות ויש חבורות, אבל הן הטרוגניות. לא כולם שם הם עם אותו שטנץ. אל תתקע את עצמך, בבקשה.. מצטערת מצטערת על האורך, ועל זה שדי בלבלתי בשכל [אין לי אפילו כח לקרוא את מה שכתבתי מהתחלה]. פשוט משגע אותי שאדם מוכשר ושווה כמוך מרגיש כ"כ רע. שבוע טוב
 

Scott Evil

New member
לא, אני לא

אני לא מבריק ואני לא מוכשר. נראה לי שדווקא אני הכי מתאים לתווית של ה"לוזר". אני שונא את עצמי ואני מעצבן את עצמי. זה נראה לך נורא לזייף קצת בשביל להיראות קצת יותר טוב ? כל החיים שלי אני רואה אותם משיגים מה שאני לא משיג כי כנראה אפילו לעשות את זה אני לא מסוגל. אני לא בטוח אם עוד יש לי שאיפות .. נראה לי ויתרתי על החיים וזהו.
 

shani שני

New member
אתה שונא את עצמך ויורד על עצמך

אתה לא רואה בעצמך שום דבר טוב, ואתה גם לא רוצה לראות, כי אתה בטוח שאין. זה מה שהבנתי ממה שכתבת. אתה מבריק ואתה מוכשר. תתמודד עם זה ותעשה עם עצמך בשביל עצמך, במקום להתכנס בתוך עצמך. ואתה תמשיך לרדת על עצמך כל עוד תרצה. אז אולי די? בבקשה?
 

Unforgiven3

New member
--

אתה בטוח שאתה רוצה להיות חלק מהחברה? אולי זה יישמע לך מוזר, אבל אני לא חושבת שהחברה כיום היא גוף שאני אישית הייתי רוצה לקחת חלק בו. להשתלב בחברה אומר בשבילי, לשאוף למצוינות, לקרוע את התחת בניסיון להוכיח לאחרים שאני שווה משהו, לשים על עצמי חיוכים מזויפים, להיות צבועה ודו פרצופית, לומר את ההפך הגמור ממה שאני חושבת רק כדי לא להיתפס בצורה שונה או לא מקובלת בעיני אחרים, ובקיצור- להיות אני רק אחרת לגמרי. אני מסתכלת לפעמים על אנשים מהצד, ואני רואה את האנשים האלה הדו פרצופיים והשקריים, מצליחים להשיג הרבה חברים, ונראים מצליחים כביכול, אבל אז אני רואה את אלה שלא מנסים אפילו להיות חלק מהקליקה הזאת, והם אלה שנשארים הם, אמיתיים, ולהם יש אולי מעט חברים ואולי הם לא כאלה "ביג שוטס" אבל החברים שלהם יישארו איתם תמיד והם אנשים שבאמת אוהבים אותם. ככה שלדעתי אם אתה נחשב "אאוטסיידר" ולא משתלב בחברה, זה לא כי משהו לא בסדר איתך. זה רק אומר שאתה מצליח להישאר אתה ולא להיכנע ללחצים והשינויים שמבחינתי לפחות, הופכים את החברה לגוש אחד של אותו דבר. אז אתה בורח לגיטרה. מישהו אמר שזה רע? כל אחד בקצב שלו מתמודד עם העניינים שלו. ואולי זה לא הזמן שלך עדיין. אל תרגיש רע עם זה שלא מיצית את עצמך. אתה עוד צעיר וזה שבתיכון ובצבא לא הלך לך כמו שחשבת שיילך, לא אומר כלום. כי למי בעצם החיים כן הולכים כמו שהוא תכנן? אם היית ממצה את עצמך, ועושה את כל מה שרצית לעשות בחיים, אתה לא חושב שהיית משתעמם? לא היה לך לאן להתקדם? לדעתי, כל מה שאתה צריך זה להחליט לשנות, ולרצות את השינוי הזה, אבל לא כדי שאחרים יראו אותך אחרת, אלא בשביל לעשות לעצמך טוב. בזמן שלך, כשתרגיש שזה נכון, תנסה לצאת, לטפל בדברים שמפחידים אותך, לעמוד מולם ולא לתת לעצמך לברוח מהם. לא לנֵצח. מצטערת על האורך של ההודעה, אני מקווה שהבנת אותי. אני חושבת שאתה באמת בן אדם שיכול להגיע רחוק, ויש לך את היכולות, אתה רק צריך באמת לרצות לשנות את המצב. אם לא טוב לך עם עצמך תעשה משהו בנידון, אל תישאר תלוי באוויר. אתה יודע שמתישהו תצטרך לעמוד מול הפחדים שלך, אז למה לדחות את היום הזה? ככל שלא תוותר לעצמך בדברים האלה יהיה לך יותר קל להגיע לאן שאתה רוצה. [ואגב, לדעתי, מההודעות שראיתי שלך פה בזמן האחרון, אתה בן אדם מאוד בוגר שבסך הכל קצת מבולבל מעצמו. אני לא רואה ילדותיות בך.]
 

Scott Evil

New member
אבל נמאס לי מזה

נמאס לי לחשוב כל הזמן. כל אלה שלא חושבים ועושים מה שנראה להם נכון כי ככה הם רואים מהצד הם אלה שהכי כיף להם בחיים. אני יכול עד מחר להגיד לעצמי שהם "שטחיים" "סטנדרטיים" "חלק מהעדר" אבל אלה רק סיפורים שאני מספר לעצמי כי אני זה שלא מוצלח. אני לא עומד מול הבעיות שלי ואני לא מתמודד עם הקשיים שלי כי אני ילד דפוק וחלש אופי. אני רק מחכה שהתהליך שהתחלתי לפני חצי שנה יסתיים ושאני יהפוך לגמרי לבנאדם שכבר אין לו מה להפסיד.
 

shani שני

New member
אז תפסיק את זה לפני שלא תהיה דרך

חזרה אתה לא מתמודד עם הבעיות והקשיים כי [נראה לי] שאתה חושב ובטוח שאתה לא מסוגל להתמודד עם העולם. אני לא מסכימה, אני חושבת שאתה יכול, אבל מה שחשוב פה הוא לא מה שאני חושבת אלא מה שאתה חושב. והם באמת שטחיים וסטנדרטיים וחלק מהעדר! זה לא שאתה לא מוצלח. חוצמזה זה משנה מה שמרגישים. אני לא מרגישה חלק מהעדר [ואני שונאת את העדר], למרות שטכנית אני נשואה ולומדת, מה שהופך אותי לחלק מהעדר, לא?
 

Unforgiven3

New member
למה לא לעצור את התהליך הזה ולמשוך

אותו לכיוון השני? אם כרגע אתה בן אדם שכן יש לו מה להפסיד, למה לא להרים את עצמך לפני שתפסיד גם את זה? אתה לא דפוק ולא חלש אופי (עובדה שאתה די עקשן לגבי הדעה שלך עכשיו:)) והסיפורים האלה שאתה מספר לעצמך, הם נכונים ברוב המקרים רק שתדע. זה שאתה לוקח את זה כדבר שלילי לגביך זה כבר משהו אחר. שטחייים, סטנדרטים חלק מהעדר. זה באמת ככה. וזה לא שאתה לא "מספיק טוב" בשביל להשתלב, זה שאתה שונה. וזה שאתה מודע לבעיות שלך ולבעיתיות שלך איתן, זה כבר טוב, למה לא לנצל את זה ולהתמודד? כי אתה כן יכול. וכשתרצה זה גם לא יהיה כל כך קשה כמו שזה נראה.
 

NB102

New member
אממ

"כי למי בעצם החיים כן הולכים כמו שהוא תכנן?" לבריטני ספירס, לשירי מימון ועוד מלא... אז אולי זה נשמע לך שהם קיצוניים, אבל יש כאלו שזה היעוד שלהם. סתם הייתי חייב לומר...
 

Unforgiven3

New member
לא יודעת,

נראה לי שהם יותר הגשימו חלום, או עשו משהו שהם נורא רצו עם החיים שלהם, יותר מאשר תכננו את זה. וכמובן שבכל מקרה יש גם יוצאים מהכלל אז...
 

NB102

New member
תגובה

בגלל זה רשמתי "אז אולי זה נשמע לך שהם קיצוניים, אבל יש כאלו שזה היעוד שלהם.". ותדעי לך שהמון, אבל המון! אנשים רוצים להצליח כמו שירי מימון. ראית את האודישנים של כוכב נולד? ראית כמה נבחנים?? אז זהו, שיש אנשים שרוצים. אני לא חושב שיש הבדל בין חלום לתכנון, בתכלס רוצים משהו, ואת הראל מויאל ושאר הכוכבים השיגו, מה שאחרים לא. ורק נתתי דוגמא מאמנים, יש עוד דרכים של הצלחה, כל אחד בדרך שלו. אז בבקשה ממך...
 

DeaDsOuL

New member
אמנם כבר אמרו את כל מה שחשבתי...

אבל רציתי להגיד שקראתי הכל אפילו פעמיים כי אני עמה.. לא הצלחתי להבין מה כתוב בפעם אחת.. חח אבל זה כבר בקטנע.. שמע.. הכל בסופו של דבר נובע מרצון. מרצון שלך לשינוי. כמו ששיר אמרה. זה משו שאני למדתי... ומה שכתבת.. הזדהיתי עם המון דברים.. גם בהודעה הראשית וגם בתגובות... כל הקטע של אממ להיות חלק מחברה... וכל זה... לוותר זה הכי פשוט. זה הכי קל... למה לא לנסות לעשות דברים שאוהבים.. בשביל עצמך? אני מצטערת שאני חוזרת פה על דברים של אחרים אבל זאת גם הדעה שלי... אמנם שבוע שעבר הייתה לי פה חתיכת הודעה טריגרית בטירוף... אבל נשברים וזה קורה... אבל חייבים להמשיך להילחם לא? קודם כל אתה צריך להראות לעצמך שאתה יכול. ואז כולם יראו שאתה יכול. דאמ יש לי כ"כ הרבה דברים להגיד על זה... ומשום מה הכל מתבלגן לי... אני אשמח לדבר איתך על זה ובכלל לא במסגרת הזו.. אם תרצה.. אממ 202662702 או[email protected] מקווה רק לטוב בשבילך.
 

Scott Evil

New member
ברור שאמרו

גמני יכול עכשיו לעבור על כל הפורום ולכל אחד לכתוב את התגובה ה"הגיונית", איך שהגיוני לפעול לפי מה שהוא כתב. כי ככה. אבל זה ממש לא הולך ככה.
 

shani שני

New member
אז מה, לא לכתוב לך ולא לחשוב

מה יכול לעזור? אני מבינה את מה שאתה אומר, מסכימה עם הרבה מהדעות שלך אבל שורה תחתונה - אתה צריך לצאת מהמצב הזה, וצריך לראות איך.
 

Scott Evil

New member
לא בהכרח ..

או שאני יוצא מהמצב הזה .. או שאני מגיע לקצה השני ואני מוותר על החיים וכבר אין לי מה להפסיד. הבעיה היא דווקא במצב ביניים. ואני ממש לא חושב שזה רע שכותבים הודעות !! אפילו אם הן לגמרי לא פרקטיות. זה מאוד חשוב לכתוב הודעה, כלשהי.
 
למעלה