מוסיפה שאלה בנושא האפליה כנגד נשים

[עיניים אוהבות]

מוסיפה שאלה בנושא האפליה כנגד נשים

האם נתקלתן במקרים של אפליה כנגדכן בשל היותכן נשים? איך פעלתן?

 

[עיניים אוהבות]

מספרת מקרה שאני נתקלתי בו

רואיינתי לעבודה בהיקף של חצי משרה באחת העמותות הגדולות והתקבלתי ע"י מנהלת הסניף, אך היא אמרה לי שעלי לראות קודם את מנהלת העמותה והיא המחליטה הסופית. הגעתי לפגישה עם מנהלת העמותה ששאלה אותי כמה ילדים יש לי, מתי אני מתכננת ילדים, איזו עזרה יש לי עם הילדים, איפה ההורים שלי גרים והאם אני מתכננת להניק. הייתי בשוק חיי!!!!

לאחר מכן אמרה לי ישירות שהיא התרשמה מאד מקורות החיים שלי והיא יודעת שמצאתי חן בעיני מנהלת הסניף אבל היות ואני נשואה ועדיין אין לי ילדים היא מבינה שילדים הם השלב הבא וממש לא מתאים לה להעסיק מישהי שתרוץ כל שעה להניק. היא אפילו הוסיפה במעין חיוך מעצבן שהיא דאגה לעשות את הילדים בתחילת שנות העשרים שלה כדי להתפנות לקריירה בשלב יותר מאוחר ולכן הגיעה לאן שהגיעה והיא לא מבינה את הצעירים של היום שמביאים ילדים בגיל מאוחר. נעלבתי ויצאתי ממנה עם דמעות בעיניים. הייתי מאד מאד מאד נסערת ומאד נעלבתי. התקשרתי מייד לבעלי ובכיתי לו בטלפון מרוב עלבון והוא מייד אמר לי: "תתבעי אותה". וכך עשיתי. וזכיתי במשפט.

 

[polycarbonate]

מעודד לשמוע שזכית

(למרות שבאסה לשמוע על האפליה שחווית) לא יודעת אם זה סתם נדמה לי, או שבאמת יש יותר סיפורים על מנהלות נשים שנוהגות באפליה כלפי נשים

 

[עיניים אוהבות]

אני זוכרת שזה היה אחד הדברים שהיממו אותי אז

שאשה, אם לילדים, אמרה את הדברים האלה

 

[duda21]

ממש מוזר ולא חוקי בעליל

שמחה בשבילך שזכית!

 

[יד אביב]

כל הכבוד על התביעה, וכמובן על הזכייה!!

 

[InvisibleTouch]

וואו!!!

 

[michal761]

כל הכבוד לך שתבעת !!!

 

[down under 1]

לפני הרבה שנים עבדתי עבור חברה מאוד מפלה

נהלתי פאבים בלונדון עבוד חברה קטנה שכל המנהלים בה היו גברים אנגלוסקסות. אני הגעתי לניהול לגמרי בלי כוונה שלהם. עבדתי בפאב מסויים ואחרי כמה חודשים המנהל בהחליט שהוא רוצה אותי בתור סגנית והתעלם מהבוסים שלו שמחו בכל תוקף. אחרי כמה חודשים הוא עזב במפתיע, זה נפל בדיוק על התקופה של לפני קריסמס, היה בלגן גדול והם היו בלחץ למצוא מחליף ואז הם שמו לב שהפאב ממשיך לתפקד לגמרי כרגיל אז לא היתה להם ברירה אלא להשאיר אותי.. אבל היה להם מאוד קשה עם זה וכל פעם שניסיתי לעבור לפאבים אחרים באותה חברה, גדולים יותר, מרכזיים יותר, חשובים יותר.. סרבו לי. באותה תקופה היתי נשואה, שאלה רגילה של הבעלים של החברה היתה - ילדים? מתי את מתכננת ילדים? אני לא רוצה נשים עם כרס של הריון מאחורי הבאר. גם נוסף העניין של היותי ישראלית ואחד הפאבים שרציתי לנהל היה קרוב לאזור עם אוכלוסיה ערבית גדולה.. מהון להון אחרי 3 שנים בהם נהלתי פאבים עבורה - חלקם דוקא כן היו חשובים ומרכזיים נמאס לי מההפליה כלפי ולקחתי אותם לבית משפט. הטביעה היתה על הפליה מינית וגזענות. במקרים כאלה יש סיכוי נצחון של 19%, המשפט נמשך על פני 5 ימים מהם 4 מלאים אני היתי על דוכן העדים מסבירה כל מיני תקריות ומקרים שהם ניסו להעלות כדוגמא לחוסר יכולת האובייקטיבית שלי לנהל טוב.. ואני זכיתי!

קבלתי פיצויים והמון גאווה בעצמי וביכולת שלי. והינה עוד לבנה במה שעיצב אותי למי שאני כיום

 

[puchiluchi]

כן

ומקרה הכי שקוף... כשהייתי בתחילת הריון עם ילדה קטנה איתי בבית (כי הופסקה עבודתי) אף אחד לא קיבל אותי לעבודה..... לכל ראיון עבודה שהלכתי ,קלטו את הבטן ותוך שניה החיוך ירד והם גימגמו משהו ובזה זה נגמר.

 

[מסתערת]

ברור שנתקלים בזה המון בעבודה

לפני שנים היה לי ראיון עבודה בחברה גדולה ורצינית. הייתי נשאוה בלי ילדים. הראיון היה ממש טוב. בסופו לחיצת יד עם הסמנכ"ל ואז הוא שואל, כחצי "דרך הגב" :"אה, ואין לך בעיה לחתום על התחייבות שלא להכנס להריון בשנה הראשונה, נכון?" הייתי המומה מהשאלה (והחוסר חוקיות שבה) שלקח לי כנראה שניה או שתיים של היסוס עד שהשבתי שברור שאין לי בעיה... הוא קלט היטב את ההיסוס... לא שמעתי מהם שוב ולמשרה הזאת גוייס גבר. לא עשיתי כלום בנושא זה, אבל מאז אני הולכת לראיונות עם מכשיר הקלטה. למקרה ששוב יהיה כזה דבר וגם זה עזר לי לשמוע את עצמי שוב ולהשתפר מראיון לראיון. זה רק מקרה אחד מני רבים.... בוסיות נשים זה נורא כשזה מגיע לקטע של אמהות וילדים. כאילו שהן שכחו לגמרי איך זה שיש ילדים קטנים או שהן זוכרות את עצמן כסופר אמהות שמעולם הילדים לא היו חולים וסבתא תמיד הייתה שם ליד בכל החופשות/ חגים/ מחלות וכו...

 

[ליאור53]

גם אותי שאלו את זה

לא ברמה של לחתום על משהו, אבל הבוס שאל אם יש לי תכניות להריון, ובאותה נשימה הוסיף שהוא יודע שהוא לא אמור לשאול. מכיוון שאני לא הטיפוס הלוחמני, ואני לא בנויה למאבקים (לצערי), אמרתי לא.. ואחרי שלושה חודשים נכנסתי להריון, כי נראה לו שהוא מזיז לי?? הוא לא אמר כלום, אפילו לא ברמז או במבט.

 

[אנטיבס300]

כ"כ נכון לגבי בוסיות נשיות

מניסיוני נשים בוסיות "רעות" יותר מגברים, וזה בדיוק כמו שכתבת, כאילו הן שכחו איך החיים נראים עם ילדים קטנים או שהן רצו להכנס להריון.

 

[הפייה טינקרבל]

אי קידום בעבודה-כי אני נשואה טריה

במקום העבודה התפנתה משרה ביקשתי מהבוסית להתקדם. היא ענתה שמאוד מתאים לי התפקיד אבל היא לא יכולה לקדם אותי כי הם "לא רוצים עוד זעזועים במשרד של חילופי עובדות" (העובדת הקודמת התפטרה לצורך גידול ילדיה, עזבו שההיא יושבת טוב וממילא היא לא רצתה יותר לעבוד רק חיפשה לקבל פיצויים- וזכותה) עניתי במקום -(הייתי נשואה טריה, ואני עם כיסוי ראש אז אני מבינה שהיא חשבה שכל שנה אני אצא לחופשת לידה) אמרתי לה ת'אמת- אין לי אפשרות להכנס להריון טבעי אלא רק בטיפולי פוריות , ואנחנו מתכוונים להתחיל בהם רק אחרי שנתיים נישואים .היא גימגמה והרגישה לא נעים אבל אמרה שזה מה שהכתיבו לה מגבוה (המנכ"ל ה#%$ אסקטרא שובניסט ) והיא קיבלה לתפקיד אישה עם 2 בנים שסגרה את באסטת הפוריות (היא אומרת את זה תמיד) עברו מאז שנתיים- ילדים עדיין אין לי. טיפולים עדיין לא התחלתי. עדיין באיזה מקום צובט לי בלב שלא קודמתי. אני מתפללת כל יום שהחדשה בתפקיד(כבר לא כ"כ חדשה..) תקבל שריטה ותחליט להיקלט להריון. הלוואי. שהבוסית שלי תדע שלא היא מנהלת את העולם.וצוחק מי שצוחק אחרון.

 

[עיניים אוהבות]

חבל שלא תבעת אותה

כל כך מעצבן לשמוע

 

[י ע ל י ש]

בתור הריונית באוניברסיטה

למדתי מקצוע הדורש הכשרה מעשית ושובצתי למשרד הביטחון. הייתי ממש בתחילת הריון ואף אחד עוד לא ידע למעט כמובן בעלי. הלידה המשוערת היתה צפויה כחודש לפני סיום ההכשרה המעשית. כמובן שלא מקבלים שקל על העבודה הזאת וזה חובה כמסגרת לימודיי לתואר. בכל אופן, חודש לאחר שאני כבר בהכשרה ורגע לפני שהייתי צריכה לקבל מטופל ישבתי עם המדריכה שלי ממשרד הביטחון ודיברנו. היא דיברה איתי על נישואין וכאלה ואז שאלה אותי על ילדים אז אמרתי לה בתמימותי שאני כרגע בתחילת הריון ושהלידה צפויה לקראת סיום ההכשרה, היא שאלה איך אסתדר, אמרתי לה שזה בסדר כי ההכשרה היא סה"ב פעמיים בשבוע, שעתיים כל פעם וזה סה"כ למשך חודש אז אני אסתדר. לא קיבלתי מטופל, ובמקום זאת קיבלתי טלפון מהאחראית עלי באוניברסיטה שאמרה לי שההריון שלי לא מתאים להכשרה במשרד הביטחון ולכן ההכשרה שלי השנה מבוטלת, ומכיוון שכבר כל המקומות משובצים אין לי מקום להכשרה מעשית השנה ואין לי ברירה אלא לפצל את השנה (וקורסים באוניברסיטה שקשורים לעבודה מעשית) ולהוסיף עוד שנה לתואר. הייתי בשוק, ועד עכשיו שמורים לי האימיילים שהתכתבתי עם אותה אחראית. לפני כמה ימים יצא לי לקרוא אותם שוב וממש בכיתי.. אגב, אחריי שנתיים שכבר למדתי, נותרו לי עוד שנתיים (כי הרי הוסיפו לי שנה), הייתי מאוד פגועה מהאוניברסיטה, ואחרי הלידה, עם ההבנה שיש לי עוד שנתיים ללמוד במקום שנה החלטתי לעזוב ולא סיימתי את התואר עד היום..

 

[עיניים אוהבות]

מה???

איזה רוע וחוסר התחשבות.מה למדת? איזו אוניברסיטה?

 

[י ע ל י ש]

למדתי עבודה סוציאלית

הם טענו שבמקום ההכשרה שלי כמה עובדות יצאו לא מזמן לחופשת לידה וזה פגע במטופלים ולכן לא מתאים להם. לא משנה שהסברתי שאין סיבה שזה יפגע כי הלידה לקראת סיום ההכשרה ואני כן אגיע אחרי הלידה וכן אסתדר. הם מצידם טענו שאי אפשר לדעת מה יהיה אחרי הלידה, ואולי אני אלד בקייסרי שההחלמה יותר ארוכה ואולי אלד לפני הזמן וכו' וכו'.

 

[מסתערת]

זה באמת מזעזע!!!!

תראי, את חייבת לעשות משהו בנידון! זה כל כך חבל שלא תסיימי את התואר... זה ישפיע על כל משך חייך...

 

[י ע ל י ש]

כבר עברו 4 שנים

אז זה כבר לא ריאלי...