איזה תזמון מושלם לשאלות האלה, בחיי!
(בהתחשב בזה שאני הולכת להיות זנותית לחלוטין בחנוכה, כאילו.) 1. זאת שאלה ממש, ממש טובה. אם מסתכלים על ההיסטוריה שלי כקוספליירית, רוב הקוספליים שלי מאוד, מאוד לא חשופים, ברמה שלרוב אני ממש מתה מחום - כי סוג הקוספליים שאני עושה הוא בד"כ של גברים במעילים.
(לול @ טייפקאסט) מה שחשוב לי לציין הוא שתמיד *תמיד* רציתי שתהיה לי הזדמנות לעשות קוספליי יותר חשוף - כי בזמן שאני לא ממש מתה על הגוף שלי (משתי סיבות ברורות משהו), אני מאוד *בסדר* איתו. אין לי עניינים של צניעות מבחינה דתית, אבל בהחלט חשוב לי לשמור על מה שנקרא "גבול הטעם הטוב". כלומר, אני לעולם לא אצטלם בעירום בשביל קוספליי, או בשביל כל מטרה אחרת for that matter. מבחינתי האישית זה נעשה בחוסר טעם ולרוב בחיפוש צומי מאוד מובהק, ובמקרים האלו זה קצת עלוב. כמובן שיש אנשים שיכולים לעשות עירום בצורה מאוד, מאוד יפה(!) ואמנותית -אבל קשה לי אישית לחבר את זה לקוספליי, אולי כי לא יצא לי לראות עד עכשיו ישלוב של קוספליי ועירום שנעשו טוב, ואולי בגלל שזה סוג של squick אישי בשבילי והדוגמאות שראיתי עד עכשיו היו טראומטיות, בלשון המעטה (ותודה ל-4CHAN...........). ...ולחזרה אלי, הו הו. בחנוכה הזה בפעם הראשונה אני אתהלך בתחתונים עם פרילז ברחבי האירוע. מבחינתי האישית זה משהו שאני ממש שמחה שחיכיתי איתו - כי ממרומיי גיל 24 זה מרגיש הרבה יותר נכון, והחלטה שנעשתה מתוך בגרות ולא מתוך זה שאני רוצה לקבל צומי. בגלל שאני אוהבת את הדמות, ולא בגלל שבא לי להראות לכולם את הגוף הרזה והמסוקס שלי. (רמז: זו הייתה בדיחה.) פלוס, זה קוספליי שאני עושה עם שתי חברות טובות שלי, ש"לבושות" בדיוק כמוני (המילה הזאת לא לגמרי מתאימה בקונטקסט...), ולכן יש משהו במספרים שעושה את זה פחות מרתיע.
אני אישית יחסית שלמה עם להראות את הגוף שלי, כי הוא סבבה והכל, לא מדהים ולא מזעזע-משו, וזה קוספליי שאני ממש ממש ממש *ממש* אוהבת, אז אני מוכנה לעשות את זה בשבילו, פלוס נמאס כבר מלעשות קוספליי לגברים XD וזה, אגב, משהו שלמדתי משירה; היא עושה קוספליים כל כך יפים ונשיים שזה באמת גרם לי לקנא ולחשוב: למה אני לא עשיתי את זה עד עכשיו? כמובן שבין הגוף שלי ושל שירה אין שום קשר, לצערי ה*רב*, אבל משהו בבטחון העצמי שלה וביופי שהיא מקרינה גרם לי לחשוב שאולי גם אני יכולה להתגאות בקוספליי נשי, משהו שהיה לי קשה לעשות בגיל יותר מוקדם, שממש ממש שנאתי את הגוף שלי (שוב, מאותן סיבות).כנראה שבגלל הבעיות שלי עם הגוף שלי, חשיפת הגוף לא ממש באה בחשבון - לא הייתה לי אף פעם בעיה להראות רגליים נגיד, אבל כשזה מגיע למחשופים תמיד היה ותמיד יהיה לי תסביך נחיתות נוראי ואני אמנע מלעשות קוספליים חשופים ולו רק שאני לא ארגיש מגוחכת, אבל בשלב מסוים קיבלתי שגם זה בסדר, זה הגוף שלי - ואם אי אפשר לעשות איתו דבר אחד, בטח אפשר לעשות איתו מיליון דברים אחרים.
2. כללית לא, אבל כמו שאמרתי קודם, אני אמנע לרוב לעשות דמויות עם מחשוף, כי כזה... אין לי. ואם יש דמות שאני ממש רוצה לעשות ולא מוכנה לוותר עליה (דיסגאיה אהם) אני אמצא דרך להתגבר על זה, אם זה להרים את החלק העליון קצת, או פיזית להכין לעצמי חזה מלאכותי עם קאפים.
3. היום כבר לא. אם היה מדובר בתקופה של לפני שלקחתי הפסקה מקוספליי (עד סביבות 2008), אז התשובה הייתה חיובית; אבל היום אני אבחר דמות קודם כל ע"פ התחברות אליה ורצון לעשות לה קוספליי, ואז מה שהיא לובשת - אלא אם כמובן זה משהו שבשום פנים ואופן לא יעבוד, כמו למשל קאסוגה מסנגוקו בסארה שממש רציתי לעשות - אבל הבגד שלה דורש משהו שיחזיק אותו, ליטרלי, ופשוט אין לי כזה.
4. אני לא אנסה לצאת צדקנית או לקקנית, ואומר שלדעתי אנשים צריכים לחשוב טוב טוב קודם כל מה הם רוצים לעשות (כי זה תמיד בא ראשון מבחינתי), ואז *חובה* לעשות בדיקת מציאות ולראות האם זה עובד עליהם. ולפני שנקפוץ פה לדיון bashing על "איכס אנשים שמנים לא צריכים לעשות קוספלי!!!", אני אומר שזאת לא הכוונה. הדוגמא הכי טובה מבחינתי: נאמר שעכשיו אני מחליטה שבא לי לעשות קוספליי ל-said קאסוגה מסנגוקו בסארה. כן, זה משהו שאני באמת נורא רוצה לעשות. ...אבל אז אני אסתכל על זה מנקודת מבט מאוד, מאוד אובייקטיבית - ואני אראה שלא משנה מה, לכל הפחות ברמה שלי כרגע שבה אני *פיזית* לא יודעת איך לבנות לעצמי חזה מלאכותי מסיליקון - זה לא הולך לקרות. כי גם אם אני אצליח לעשות את זה איכשהו, זה יראה מגוחך ברמות. אז אפשר לומר שאנשים צריכים לעשות רק מה שבא להם, and screw the world. אבל אני חושבת שכל הקוספליירים, ללא יוצא מן הכלל, יודעים שזה בולשיט. קוספליי זה משהו שאתה עושה בשביל עצמך, ואז גם בשביל שאנשים אחרים יראו. ואני חושבת שאנשים צריכים להיות מודעים למגבלות שלהם באותה מידה לפחות שבה הם מודעים לחוזקות שלהם. שוב, אני יכולה לתת רק דוגמאות אישיות - כמו שאני לא אעשה כוסיות חשופות רוב הזמן, אני כן אלך על קוספליים מורכבים של בישוננים כי זה *עובד*. אני גם חושבת שבסופו של דבר, ואולי אני טועה, כי באמת שמעולם לא חוויתי את זה ואני לא יודעת - שאם בחורה שמנה (GASP I SAID FAT) רוצה לעשות משהו מאוד צמוד, היא צריכה להיות תופרת *טובה* - כי אם היא תופרת טובה, היא יכולה לעשות את זה בנזונה בדיוק כמו מישהי יותר רזה (וברור שלפעמים אפילו יותר, כי לא חסרות קוספלייריות שמשתמשות בעובדה שיש להן גוף "יפה" כדי לפצות על קוספליי רע
); אבל אם לא, אין ספק שזה עשוי להיראות לא טוב, וחבל, כי אח"כ היא זאת שתרגיש לא משהו עם עצמה, אבל שוב, זה משהו שאני אומרת כמתבוננת מבחוץ אז נא לא לערוף את ראשי. זה עניין של כישרון - אני לא יכולה לבנות חזה מלאכותי, אז אני לא אעשה X - ובחורה שמנה שתופרת סביר אולי צריכה לחשוב איך לבנות קוספליי מסוים (סתם לדוגמא, קאסוגה) כדי שזה *יחמיא* לה במקום לעשות לה עוול; כי כמה מהקוספלייריות הכי טובות שאני מכירה הן לכל הפחות מלאות, and bitches MAKE IT WORK. לכן ה-TL;DR הוא שלדעתי זה יותר עניין של כישורים מאשר מבנה גוף, אבל אין ספק שאם כולם יהיו קצת יותר כנים עם עצמם, מה טוב.
ומבחינת האם זה משמעותי - לדעתי, רק בעיניי הקוספלייר עצמו. זה לא עניינו של שאר העולם להתעסק למישהו בבחירה, ולא משנה מהי.
5. יש אופצייה מאוד פשוטה של להכין גרביונים\חולצות מבד בצבע גוף שהרבה אנשים משתמשים בה, אבל מבחינתי האישית זה לא נראה כ"כ טוב בד"כ (כלומר, ממה שראיתי, וראיתי הרבה, זה בד"כ נורא ברור) ואני מעדיפה שיראו את העור האמיתי. אבל כמובן שזה לא בחירה שלי, וכל אחד צריך לעשות מה שבא לו, מי אני שאקבע בשביל מישהו אחר כמה עור לחשוף @_@;;. אישית, לי אין בעיה עם לחשוף את הגוף בשום צורה שהיא הגיונית ויפה. לעומת זאת, מה שנחמד בתפירה הוא שאפשר לשחק עם גזרות, להכניס קצת פה ושם ככה שלמשל מחשוף יכול לקטון ע"י העלאת קו החזה של המחוך, או הנמכה של תחתונים\הפיכה למכנסונים. זה כל כך קל לדעתי לעשות אינטרפטציה משלך לדמות שזה לדעתי מה שמושך אנשים מכל סוגי מבני הגוף לקוספליי - יכולות להיות 80 קוספליריות של אותה הדמות וכל אחת מהן תהיה יפיפיה בצורה שונה - כי כמו שאפשר לשנות דברים כמו גוון של בגד (שנראה יותר יפה במציאות מאשר באנימציה) או צבע פיאה (גוונים במקום צבע חלק), אפשר גם לשנות את הגיזרה כדי שתחמיא.