מעוף העורב/ אן-מרי מקדונלד

אינגהס

New member
מעוף העורב/ אן-מרי מקדונלד

מעוף העורב/ אן-מרי מקדונלד
כנרת, 2005, 855 עמודים
מאנגלית: שאול לוין
The way the crow flies

במסגרת מבצע הקריאה של ספרים שעומדים שנים על המדף, הגעתי גם אל הספר הזה. פתחתי את הארון בכלל להוציא ספר אחר, אך זה "קפץ" לי לידיים. לא עניין של מה בכך כשמדובר על ספר עבה כל כך. פיזית, לא קל להרים אותו...

הספר מתואר מבעד עיניה של מדלן בת התשע (לאורך 600 עמודים מתוך הספר). ילדה קנדית, בת לאב מחייל האוויר, שכחלק מתפקידו, עובר יחד עם משפחתו מקומות מגורים פעם בכמה שנים. מרבית הסיפור מתרכז בבסיס אחד, סנטראליה, קנדה. מדלן הייתה בת תשע בשנות הששים, מעניין לראות את הציפייה שלהם להנחתת אדם על הירח, לקרוא על המלחמה הקרה, כפי שהיא נתפסה מהצד הקנדי, הפחות "מוכר".

טרגדיה קרובה- רחוקה מאיצה את העלילה... מצד אחד, לפני זה הכול היה בסדר, אך בעצם שום דבר לא היה בסדר. לאחר מכן, כבר שום דבר לא בסדר. גם בחלק האחרון של הספר, בו מדלן כבר בת 32 אנחנו רואים כמה משקעים נותרו לה מאז.

הכתיבה בספר סוחפת, כל הזמן רציתי לחזור ולקרוא בספר. היו חלקים שממש עכרו את שלוות רוחי ובאו איתי אל תוך הלילה. המספרת אינטליגנטית. כמו הילד ב"הקנוניה נגד אמריקה" שמצד אחד הוא ילד בן תשע ומצד שני הוא ברור, אינטליגנטי ומעניין, כך גם מדלן כאן. גם משחקי הילדות לא נראים דביקים או מופרכים כאשר הם כתובים מבעד לעיניה.

יש בספר שאלות מוסריות רבות שאני לא רוצה להרחיב עליהן למי שעוד לא קרא, אך מי שקרא יכול בוודאי להיזכר ולנסות להתמודד איתן.

ספר טוב מאוד מבחינתי. מומלץ בחום.
לדעתי, בפורום הוא לא זכה לתהודה המגיעה לו. מעניין מדוע.
(תשתדלו לא להילחץ מהאורך שלו).

נ.ב
התרגום טוב וקולח אך יש לי שאלה אחת: מספר פעמים (3-4 פעמים) חוזרת המילה "משתבר". הקיימת מילה כזאת? איך לא נתקלתי בה עד עכשיו?
 

girlkido

New member
מסכימה. ספר חזק ומעורר מחשבה

מקדולנלד היא תקוה גדולה
 

dorooni

New member
מחכה גם לי על המדף כבר כמה שנים...

אגיע אליו כנראה רק בחופש הגדול.
ו"משתבר" היא כן מילה בעברית כמדומני...
 

Arana

Member
מנהל


מצטרפת להמלצה, ספר שגם אני מאוד אהבתי. נכון שהאורך מרתיע בהתחלה, אבל הוא סוחף וזורם במהירות רבה.

שמחה שאהבת אותו
 
הקטע האחרון קצת מרתיע

אני לא אוהב בספרים שהגיבור הילד גודל לך, זה קורה לא מעט פעמים, זה פשוט גורם לי לניתוק מהדמות שלמדתי להכיר ולהתחבר אליה. כל מה שתיארת עד הקטע האחרון נשמע לי שווה.
 

אינגהס

New member
גם בספר הזה הייתה לי בעיה עם זה שהיא גדלה

פתאום. מה גם שבהתחלה הכתיבה משתנה כשהיא גדלה...

אני חושבת שבספר הזה, למרות שפחות אהבתי את זה שהיא גדלה, לא הייתה ברירה אלא לקפוץ בשנים. אי אפשר היה להשאיר את הסיפור עם מדלן בת התשע. הסופרת הייתה חייבת לזרוק לנו עצם מהעתיד.
 

dingaleboom

New member
גם אני מאוד אהבתי

אבל דווקא זכור לי שדיברו עליו לא מעט בפורום, וזו הייתה הסיבה שקראתי אותו.
 
ספר חזק ומטלטל

בתור אמא לילדים, הרגשתי איך הלב שלי הולך ומאיץ את דופקו מדף לדף. קראתי אותו לפני חצי שנה ואני עדיין זוכרת את החרדה, הממשית בהחלט, שהספר עורר בי. חלק מהקטעים מעוררים אי נוחות פיזית ממש. נושא עצוב שלא מטופל די הצורך.
לסוף הספר היה לי קשה להתחבר, היה מיותר בעיני וגם התגלית על זהות הרוצח עוררה בי בעיקר בחילה.
 
למעלה