חמה: תבונה ורגישות/ ג'יין אוסטן

אינגהס

New member
חמה: תבונה ורגישות/ ג'יין אוסטן

תבונה ורגישות/ ג'יין אוסטן
הוצאת סנדיק, 338 עמודים
תרגום מאנגלית: שי סנדיק
אחרית דבר: ד"ר מרי ברואר


אני בטוחה שאתם לא צריכים אותי כדי להשתכנע לקרוא את ג'יין אוסטן, שמה הולך לפניה ולא בכדי. אני רק אוסיף את התרשמותי הנלהבת על הספר ועל ההוצאה המחודשת.

בואו נתחיל מההתחלה. ג'יין אוסטן כותבת על ימים רחוקים, על תרבות אחרת, גינונים אחרים, תקופה אחרת ונפש האדם שממש נשארה כפי שהייתה.
העלמות דשווד הן צעירות בשיא פריחתן, באות ממשפחה שהשכילה לתת להן חינוך מצוין אך נדוניה קטנה מאוד בשל פטירתו של האב וחמדנות האח החורג (ואשתו). עם נדוניה שכזאת קשה מאוד למצוא חתן ראוי שימלא אחרי הצרכים הגשמיים והצרכים הרוחניים של בנות טובים משכילות.

אלינור דשווד, האחות הבכורה, מייצגת את ההיגיון, השליטה העצמית והמוסכמות (התבונה) בעוד אחותה מריאן מייצגת את הרגש והרוח (רגישות). שתיהן שואפות לאותה המטרה- להתחתן 'טוב', אך הדברים שמנחים אותן שונים בעליל- בעוד אלינור מחפשת בחור 'נחמד', מישהו שניתן לדבר איתו ולחלוק איתו חיים נוחים, מריאן מחפשת אדם שwill rock her world ... התאהבות חסר גבולות שמשתלטת על כל הרגש וההגיון זה הדבר היחיד הנאור בעיניה. רק זה נחשב בעיניה כ'אהבה'. כל שאר הרגשות- פשוטים הם.

למרבה השמחה (או שלא) שתיהן פוגשות בגברים שממלאים את חלומותיהן, אך האם החלומות יהפכו למציאות?

זה ספר פורץ דרך כי לעתים קשה להאמין שהוא נכתב לפני 200 שנה. למרות שהחברה מאוד שונה מהחברה שלנו, נפש האדם כפי שכתבתי היא אותה נפש אדם. מחשבותיהן של אלינור ומריאן מאוד דומות למה שניתן לחשוב גם היום, למרות שגינוניהן שונים ממה שמקובל בעולמנו. באחרית הדבר שמצורפת לספר כתוב שזה הספר הפמיניסטי הראשון. אני תוהה אם נכון לקרוא לו כך, כי מחד נכון שהבנות מורדות מעט במוסכמות, הן מבחינת תחומי עניין והן מבחינת ההתנהגות, אך קשה לדמיין אותן פמיניסטיות לחלוטין – כל קו החשיבה ה'כאילו ' עצמאי הזה נועד לדבר אחד בלבד: לחשוב על גברברים ולדמיין חתונה מוצלחת. אבל יכול להיות שאני עושה עוול עם הדמויות, כי בעוד ג'יין אוסטן הצעידה אותן שלושים שנה קדימה מבחינת המחשבה והמעשה, אני מצפה לראות קו מחשבה של שנות האלפיים, ובזה כנראה חוטאת למטרה.

ספר ששומר על רמה אחידה לכל אורכו. מרתק מהנקודה הראשונה ועד האחרונה. שתי דמויות מרתקות ועגולות, ועוד כמה דמויות בלתי נשכחות (לרע וטוב, מבחינת האופי).

אי אפשר לא להתייחס לכריכה היפהפיה של הספר שמתאימה לו כמו כפפה ליד. ניכר כי הושקעה מחשבה רבה בצורה החיצונית, כמו גם בתרגום ובעריכה של הספר. בהנחה שיצאו עוד תרגומים של הסופרת, הייתי מצפה לראות את הכריכה חוזרת על עצמה איכשהו (אולי במקום המסגרת הכחולה צבע אחר, ובמקום הרקמה של הפרח והפרפר רקמה אחרת, אך גם מפית רקומה שכזאת).
התרגום קולח, נגיש ושומר על רוח הספר. ההגהה כמעט מושלמת (2-3 טעויות קטנות).

ספר חובה בכל בית חובב ספרות.

שעות של אושר.

(התקבל לסקירה ועם זאת הסקירה אובייקטיבית!)
 

אינגהס

New member
קראתי עכשיו את סקירתך...

הספר הזה לא נועד 'לתקן את העולם'. הוא לא מתיימר להגיד שאלינור ומריאן האחיות הן הבנות הכי מסכנות בעולם וכו'.. אבל... מה שאותי עניין ושבה לא היה הביקורים האין סופיים באחוזות שונות ופטפוטי סרק אלא הלך הרוח, קו המחשבה של הבנות. ושם, בעיני, היא עשתה עבודה מעולה!
 

KallaGLP

New member
נכון, זו לא מטרת הספר והן בהחלט לא הכי מסכנות

יחד עם זאת, צריך להבין עד הסוף את מצבן בתקופה שבה הן חיו כדי להבין שהן היו מסכנות מספיק. הן נולדו למעמד המחייב שיהיה כסף בבית כדי שיוכלו לחיות כמו בני אדם, כי לבנות במעמד שלהן אסור לעבוד, הן אמורות לצוד בעל, ובשביל לצוד בעל טוב הן צריכות כסף. אבל עם מות האב הן מאבדות את הבטחון הכלכלי ויחד איתו את הפספקטיבה לעתיד, וסיכוייהן להינשא בצורה סבירה צונחים לאפס. המזל משחק להן והן זוכות להצעה של קרוב משפחה רחוק שמציע להן בית צנוע לגור בו. הן למעשה תלויות בו וחייבות לו ובתמורה לחסדיו צריכות לסבול את הצקותיו גסות הרוח. מזלן שהוא באמת טוב לב ומדובר רק בחוסר טקט ולא במשהו עוד הרבה יותר גרוע. ובאמת הן עוד בנות מזל הרבה יותר מכמעט כל נערה אחרת במצבן, שלא הייתה זוכה להצעה כה נדיבה והייתה עלולה למצוא את עצמה מדרדרת לעוני של ממש. הסיפור הטרגי עם וילובי (והוא באמת היה טרגי עבור נערה כה אמוציונלית, והרג אותה בכל מובן פרט למובן הפיזי) היה נמנע כפי הנראה אילולא איבדה את אביה ואת כספו. וגם אחותה הצליחה להישאר עם אהובה רק בזכות נדיבותו של אחר, שזה מקרה אולי אחד לאלף ומזל לא נורמלי. הבנות האלה, למרות הפוטנציאל האדיר שלהן, חיות בבידוד, אין להן אפשרות לבחור את חבריהן או את אופן בילוי זמנן פרט למבחר המאוד מצומצם הנמצא בהישג ידן, הן איבדו את אביהן ומגנן ונושלו ממעמדן, קרובי המשפחה שבהם הן היו אמורות לבטוח (האח של האם ואשתו) מתעמרים בהן , מגרשים אותן מביתן וגוזלים מהן את כל מה שהיה להן, אסור להן לנקוט יוזמה ולפעול בצורה כלשהי לשינוי גורלן, והן צריכות לשבת ולקוות שאולי בכל זאת מישהו יואיל בטובו להבחין בהן למרות מצבן המדורדר. כן, כשחושבים על כך, הן היו מסכנות מאוד, גם אם גורלן שפר עליהן יחסית לכמעט כל אחת אחרת במצבן.
 

Arana

Member
מנהל


זה אחד מהספרים שברשימת ה-to read, ומתישהו גם אגיע אליו...

אני חושבת שדיברנו פעם על האם נכון לשפוט ספרים לפי אמות המידה המודרניות של מוסר ומוסכמות חברתיות, טזה עולה שוב גם בסקירה שלך - אולי הדמויות בספר לא פמיניסטיות לפי אמות המידה שלנו, אבל כן עבור זמנן ותקופתן.

תודה על הסקירה
 

KallaGLP

New member
ספר נהדר!

אבל נו, טוב, זו ג'יין אוסטן. אי אפשר לצפות לפחות מזה.
 

roni64

New member
קראתי אותו מזמן תחת השם "בינה ורחשי לב"

בתרגומו של אהרן אמיר מ-1986. אפשר להניח, במידה רבה של סבירות, שאמיר הוסיף לספר נופך "אמירי". יהיה מעניין לקרוא את התרגום החדש.

תודה על ההמלצה
 

Y. Welis

New member
חבל שעירית לינור לא המשיכה עוד בתרגומיה

- אחרי ניק' ניקלבי + 'גאווה ודעה קדומה'. היתה יכולה לחדש טוב יותר.
 
למעלה