הנערה שהשארת מאחור

אינגהס

New member
הנערה שהשארת מאחור

הנערה שהשארת מאחור/ ג'וג'ו מויס
הוצאת ידיעות, 435 עמודים
מאנגלית: תמי איינשטיין

אתחיל מהשורה התחתונה: הניצול המיטבי לתלוש של שופרסל!

בשבת לפני שבוע נכנסתי לסניף סטימצקי תוך כדי שיחת טלפון ששאבה את מרבית תשומת ליבי וחיפשתי ספר שניתן היה לקחת במבצע של סטימצקי ושופרסל. כמעט בלי מחשבה הרמתי את הספר הזה (כריכה מהפנטת וזיכרון עמום של מילה חמה ששמעתי עליו). תוסיפו לזה ארבעה ימים שהייתי מרותקת למיטתי ותקבלו ספר שנקרא בבת אחת.

הספר מתקדם בשני צירי זמן- חלקו הראשון כולו מתמקד בצרפת בימי מלחמת העולם הראשונה תחת הכיבוש הגרמני. אנו פוגשים שתי אחיות שמנהלות פונדק שהגרמנים כופים את עצמם עליו ולמעשה האחיות נאלצות לבשל לחיילים הגרמנים במשך תקופה ארוכה. בכלל, החלק הזה מתאר את חיי האזרחים הצרפתים תחת כיבוש זר- וזה מעניין מאוד.

בחלק השני אנו קופצים ללונדון ופוגשים אלמנה בת 30 בשם ליב שחיה בבדידות בבית מפואר שבעלה השאיר לה.

מה שמשקשר בין שני הסיפורים- תמונה. תמונה של האחות הצרפתית סופי שהייתה תלויה בפונדק בזמן המלחמה, וב-2006 לפתע תלויה בלונדון, בביתה של ליב האלמנה. הקשר בין שני הסיפורים לא כל כך ברור לנו ולא לגיבורה האלמנה, אך לאט לאט מתגלים הפרטים ואנו מבינים איך התמונה הגיעה לביתה של ליב.

הספר קריא בצורה יוצאת דופן, מעניין, נותן זווית מעניינת על תקופת המלחמה של אזרחים צרפתים תחת הכיבוש הזר. פשוט כתוב טוב, לא מתחכם, לא מתמרח, לא רומנטי מדי, לא קלישאי. ספר טוב כשמחפשים משהו משובח ולא מאוד כבד.
 

roni64

New member
השארתי אותו על המדף

כי הטקסט שעל הכריכה עשה רושם שמאלצי. נראה לי שבפעם הבאה לא אדלג עליו.
 

מחשבות

New member
באת לי בזמן. אם לוקחים בחשבון שקונים שלושה

ומשלמים על אחד מהמבחר בסטימצקי, הספר דנן המתין לי שמישהו ימליץ. הבת שלי קונה לי ליום ההולדת והכל נפל טוב.
 

Arana

Active member
מנהל


"משהו משובח ולא מאוד כבד" זו הגדרה של ספר שאני תמיד מוכנה לקרוא


אגב, הזכרת את הכיבוש הנאצי של צרפת, ונזכרתי בבדיחה ששמעתי לא מזמן - אדון בריטי קשיש מגיע לשדה התעופה בפריז, ולפני ביקורת הדרכונים מתחיל לפשפש בכל כיסיו ולחפש את הדרכון שלו. גברת צרפתיה שואלת אותו האם היה בצרפת בעבר, והוא אומר שאכן היה פעם אחת. האישה מעירה, "אם כך, היית צריך לדעת שעלייך להכין את הדרכון שלך."
"אבל לא הייתי צריך להציג אותו בפעם שעברה," עונה האדון.
"בלתי אפשרי!" אומרת הגברת. "בריטים תמיד צריכים להציג דרכון כשהם מגיעים לכאן."
"טוב, את מבינה," אומר הבריטי. "כשהגעתי לחוף בנורמנדי ב-D-Day לא יכולתי למצוא אף צרפתי ארור כדי להציג לו את הדרכון"...
 

המשלחת

New member
גם ממני - המלצה חמה

כרגע סיימתי לקרוא אותו. לא עזבתי אותו מהיד במשך יום וחצי. ספר מרתק, מרגש, מותח, קצת היסטוריה
וממש לא הרגשתי שהוא גולש לשמאלץ...
נהניתי מכל רגע ואפילו הצטערתי שהוא נגמר.
תענוג אמיתי.
תהנו!
 
למעלה