תחבורה ציבורית היא חלק אחד מנושא השבת הציבורית במדינת ישראל
בשנים האחרונות ישנה נסיגה חמורה בהשוואה למצב קודם לכן עם פתיחה בגלוי של מרכזי מסחר רבים בשבת, ובאופו טבעי ישנה מנגד נטיה הגנתית לנסות למנוע סחף בנושאים אחרים, וה'קורבן' הוא נושא התחבורה הציבורית בשבת. מעבר לזה, היצע מעודד ביקוש, והגדלת היקף התחבורה הציבורית בשבת תוביל בהכרח ללחץ ממעסיקים על מועסקים לעבודה בשבת, אחרי שהוצאות הנסיעה של העובדים לעבודה יורדים משמעותית (עם היתר או בלי היתר, במדינת ישראל אין בעיה עם חקיקה, אלא עם אכיפה), וזה מצב שרוצים למנוע. בתור שאלה תיאורטית: האם אדם יתמוך בתחבורה ציבורית בשבת אם ידוע לו שבעקבות כך יאלץ לעבוד לפחות בחלק מהשבת?
 
מבחינה מעשית יותר: סקירה גסה של המערכת הפוליטית בישראל כיום מעלה שהמצב הנוכחי לא ישתנה בקרוב. לעבודה ומר"צ חשוב יותר היחסים עם הפלסטינים יותר מכל דבר אחר, והם יהיו מוכנות להענות לדרישות רחבות של מפלגות חרדיות למען זה, המפלגות החרדיות הם לא פרטנר לעסקאות חבילה מסוג 'הסטטוס-קוו', הם לא יהיו מוכנות לשום ויתור ציבורי מיוזמתם בנושאים דתיים, ויהיה הנזק מכך גדול שיהיה, הליכוד רוצה גם הוא בקרבתם של המפלגות החרדיות, ודואג גם הוא לשרידותו יותר מדברים אחרים, ובנוסף יש לו משהו עקרוני נגד 'השמאל'. לא זכור לי מהלך ציבורי משמעותי שנגע לנושאים דתיים שהובל על ידי הליכוד בשנים האחרונות. הסיכוי היחידי לשינוי הוא הסכמות בין הבית היהודי ליש עתיד, שמתחילה להפנים שייצוג האינטרס הפלסטיני לא מוביל את מצביעיה לשום הישג, ומתחילה למצב עצמה כמפלגת מרכז, ולא כמפלגת העבודה בעלת הניחוח הסוציאליסטי2. בממשלה הקודמת התחילה עבודה על נושאים מרכזיים שהושארו שנים כפצצה מתקתקת בצד (גיור, גיוס חרדים, שעון קיץ), אבל בממשלה הנוכחית אין לכך כל סיכוי, ויש אף נסיגה בהשוואה לממשלה הקודמת.
 
מה שבסוף יקרה הוא עסקת חבילה ברוח אמנת גביזון-מידן לאכיפת מניעת מסחר בשבת עם אכיפה יעילה, תמורת הפעלת מקומות בילוי ותחבורה ציבורית במתכונת מצומצמת. אין סיכוי שזה יקרה בממשלה הנוכחית, בעתיד אולי זה יקרה מתי שהוא, בהרכב ממשלה אחר.
 
תחבורה ציבורית היא חלק אחד מנושא השבת הציבורית במדינת ישראל
בשנים האחרונות ישנה נסיגה חמורה בהשוואה למצב קודם לכן עם פתיחה בגלוי של מרכזי מסחר רבים בשבת, ובאופו טבעי ישנה מנגד נטיה הגנתית לנסות למנוע סחף בנושאים אחרים, וה'קורבן' הוא נושא התחבורה הציבורית בשבת. מעבר לזה, היצע מעודד ביקוש, והגדלת היקף התחבורה הציבורית בשבת תוביל בהכרח ללחץ ממעסיקים על מועסקים לעבודה בשבת, אחרי שהוצאות הנסיעה של העובדים לעבודה יורדים משמעותית (עם היתר או בלי היתר, במדינת ישראל אין בעיה עם חקיקה, אלא עם אכיפה), וזה מצב שרוצים למנוע. בתור שאלה תיאורטית: האם אדם יתמוך בתחבורה ציבורית בשבת אם ידוע לו שבעקבות כך יאלץ לעבוד לפחות בחלק מהשבת?
 
מבחינה מעשית יותר: סקירה גסה של המערכת הפוליטית בישראל כיום מעלה שהמצב הנוכחי לא ישתנה בקרוב. לעבודה ומר"צ חשוב יותר היחסים עם הפלסטינים יותר מכל דבר אחר, והם יהיו מוכנות להענות לדרישות רחבות של מפלגות חרדיות למען זה, המפלגות החרדיות הם לא פרטנר לעסקאות חבילה מסוג 'הסטטוס-קוו', הם לא יהיו מוכנות לשום ויתור ציבורי מיוזמתם בנושאים דתיים, ויהיה הנזק מכך גדול שיהיה, הליכוד רוצה גם הוא בקרבתם של המפלגות החרדיות, ודואג גם הוא לשרידותו יותר מדברים אחרים, ובנוסף יש לו משהו עקרוני נגד 'השמאל'. לא זכור לי מהלך ציבורי משמעותי שנגע לנושאים דתיים שהובל על ידי הליכוד בשנים האחרונות. הסיכוי היחידי לשינוי הוא הסכמות בין הבית היהודי ליש עתיד, שמתחילה להפנים שייצוג האינטרס הפלסטיני לא מוביל את מצביעיה לשום הישג, ומתחילה למצב עצמה כמפלגת מרכז, ולא כמפלגת העבודה בעלת הניחוח הסוציאליסטי2. בממשלה הקודמת התחילה עבודה על נושאים מרכזיים שהושארו שנים כפצצה מתקתקת בצד (גיור, גיוס חרדים, שעון קיץ), אבל בממשלה הנוכחית אין לכך כל סיכוי, ויש אף נסיגה בהשוואה לממשלה הקודמת.
 
מה שבסוף יקרה הוא עסקת חבילה ברוח אמנת גביזון-מידן לאכיפת מניעת מסחר בשבת עם אכיפה יעילה, תמורת הפעלת מקומות בילוי ותחבורה ציבורית במתכונת מצומצמת. אין סיכוי שזה יקרה בממשלה הנוכחית, בעתיד אולי זה יקרה מתי שהוא, בהרכב ממשלה אחר.
 
