בגוש דן הניסיון נדון מראש לכישלון
בגוש דן היה דווקא ניסיון ליצור מערכת היררכית
אבל ניסו לעשות את זה בלי לשלם את המחיר, וזה פשוט לא עובד, כי על כל קו עורקי שתוגבר נוצר חור במקום אחר, שנסתם ע"י פרימת המבנה ההיררכי והחזרת הבלגן.
לא מכיר את המצב בחיפה, אבל בירושלים התכנון (שרובו עדיין על הנייר) הוא מקיף ולא נקודתי, ובוודאי יש ניסיון למשוך אנשים לתח"צ ע"י סגירת חלקים נרחבים ממרכז העיר לרכב פרטי וצמצום נתיבים.
בגוש דן הניסיון נדון מראש לכישלון
ברגע שהחליטו שלא מוסיפים נסיעות אלא רק "מסדרים" את המערכת, היה ברור שתיווצר בעיית החורים שאותה ציינת ושחלק מהקווים יהיו בעלי תדירות נמוכה מדי, מה שלא יאפשר את ההחלפות עליהם בנו.
אין מה לעשות, אם רוצים לשפר מערכת כמו בגוש דן צריך להשקיע משאבים. להוסיף נסיעות ולא רק "לסדר".
בנוסף, כל עוד נכנעים לכל ועד שכונה זב חוטם שמפריע לו שהקו נוסע פתאום מדרך אחרת, אז לעולם לא נתקדם.
הדוגמה החיה היא כל הבלאגן האיום שעושים ממש עכשיו בקווים באזור ביצרון. מה שהיה נמנע אם קו 9 היה נוסע במסלול שתוכנן לו מלכתחילה. אז מתחילים לפתוח עוד חלופות על גבי חלופות, מסרבלים קווים, פותחים קווים שפועלים פעם ביום ואין להם מקום במערכת וכו'. כל השינויים האלה גורמים לנוסע הממוצע להקיא מהמערכת.
בירושלים אכן יש יותר סדר מאשר בגוש דן וקצת יותר חשיבה מערכתית, אבל עדיין המצב לא מושלם.
אני לא גר בירושלים ולכן פחות בקיא במערכת שם. אבל לפחות ממה שאני מבין ורואה (גם על סמך כמה נסיעות בודדות במערכת) ותקן אותי אם אני טועה, האשמה היא בעיקר בפעילות הרכבת הקלה, שכרגע פחות יעילה ממה שציפו. בשל כך גם השינויים המתוכננים במערכת קווי האוטובוס מתעכבים בעוד שסיטיפס ממשיכים לצחוק על כולם.
ירושלים היא גם עיר הרבה יותר קשה לפעילות. נתיבי האוטובוסים ברחובות כמו אגריפס או ציר המלך ג'ורג'-שטראוס פקוקים יותר מאשר בתל אביב ויעילות האוטובוסים יורדת. גם לזה חייבים למצוא פתרון.