דיכאון - סבב קשה

ענבל ח1

New member
דיכאון - סבב קשה

היי בנות, אני בדיכאון. זקוקה נואשות לעידוד. אולי במיוחד מבנות הרזרבה השחלתית הנמוכה שהצליחו להרות וללדת. אני אחרי גרידה מלפני כמה חודשים של עובר שהפסיק להתפתח באמצע שבוע 9. גם אז אגב היו 3 זקיקים ונשאבו בסוף עוד 7 ביציות לא בשלות (כולם הופתעו כי הן לא נראו בכלל באולטראסאונד). סופו של יום נוצרו 2 עוברים ונקלטתי עם האחד שנפל בהמשך.
אני יודעת שאני אמורה להיות אופטימית כי נקלטתי בעבר אבל זה ממש קשה. אני מרגישה כאילו אני חוצבת בסלע ולא מצליחה להתקדם.
הרופא העלה לי הפעם את המינון ל-375 פיוריגון (פעם קודמת התחלתי עם 350) ואחרי 4 ימים שלא היתה תגובה (זקיקים קטנים ואסטרדיול ברצפה), העלה לי שוב ל-450 פיוריגון ועוד 75 מנופור. סה"כ אני על מינון של 525 ביום!! והיום במעקב אחרי 7 ימי זריקות, זקיק אחד 10 ועוד אחד 15 בצד שני והיתר קטנים כך שלא נמדדו. והרירית - בחיים לא היתה לי בעיה של רירית ועכשיו היא בכלל לא מצליחה להתרומם - היא רק 4.8!! (ואני כבר ביום 10 סה"כ למחזור).
פעם קודמת כבר נשאבתי אחרי 8 ימי זריקות ועכשיו אני לא מבינה מה קורה. אני יודעת שאומרים לא להשוות בין חודש לחודש אבל זה כבר באופן אובייקטיבי תוצאות לא טובות.
עם מינון כזה והדברים לא זזים - אני פשוט מרגישה שהגוף שלי דפוק ולא מבינה למה אני לא מצליחה לתפקד
אני סה"כ בת 32. אז אולי זה גם האנדומטריוזיס שלי שפגע בשחלות. אבל אולי גם ייתכן שזה בגלל שאני התחלתי את הסבב הזה מיד אחרי חודשיים של גלולות??
הסבב הקודם היה עם חודש הפסקה לפניו, ללא גלולות. זה יכול להיות שהגלולות דכאו עד כדי כך את המערכת? מה עושים? ואני מפחדת ששוב הרופא יגיד לי להעלות היום את המינון. אולי דווקא הגוף שלי לא מגיב טוב לרמות האלה של ההורמונים? מרגישה אבודה פתאום. בד"כ אני כל כך חזקה אבל ברגעים כאלה נורא קשה לי להרגיש את התקווה.
תודה למי שקראה עד כאן.
 
קודם כל


תשמעי, אחרי סבב אחד של אפס מאופס, בבאים בתור קיבלתי פרוטוקולים ארוכים, כלומר 8 ימי זריקות היו בקושי אמצע הדרך,
הזרקתי מהיום ה 21 של הווסת דכא, ואחרי שבוע שבועיים, לא זוכרת נוסף פיורגון, גם במינונים דומים, התחלתי ב 300 ועליתי עוד ועוד לא זוכרת לכמה הגעתי, סך הכל הזרקתי מעל 30 ימים!
&nbsp
אבל - מה שאני רוצה לשתף אותך
זה שבסיבוב השני היו 4 ביציות, 4 הפריות, הריון אחד, שכמו שלך נטש אותי בשבוע 9.
אחר כך לקח לי 3 חודשים לחזור לטיפול + חודש של להתחיל אחרי הווסת הקרובה, והגעתי לשאיבה
של 4 ביציות, 2 הפריות ועוברית אחת בבטן..............

&nbsp
כך ש... כמו שאומרים פה, לא תמיד צריך יותר מאחד שניים כדי להצליח,
לנשום עמוק, להירגע, הגוף לא מתנהג דומה בכל חודש
(היה לי גם טיפול של אפס מאופס, יודעת כמה זה כואב),
ולקוות לטוב.
&nbsp
התחושות לא פשוטות, הכל מתערבב, אבל זה עובר בסוף. לאט לאט.
תאכלי סלק.
&nbsp
חיבוקים
&nbsp
 

ענבל ח1

New member
תודה חיוכי אהבה

אני לא מצליחה להפסיק לבכות. סגורה בעבודה בחדר שלי.
ברור שלא מצליחה בכלל להתרכז בעבודה. בא לי ללכת מפה

הסיפור שלך מעודד. הלוואי שגם אני אצליח ככה בסוף.
תודה רבה וחיבוק בחזרה.
 
את יכולה לצאת הביתה?

יש ימים כאלו של בכי מטורף, אני שמרתי את הבכי למקלחת ארוכה בערב,
ושם הייאוש היה תוקף אותי. זה אנושי
את על הורמונים,
את אחרי אובדן כואב
זה אנושי לבכות ולכאוב
וזה גם הופך את האובדן שהיה למאוד מוחשי,
כי צריך להתחיל מחדש, והנה התחלת מחדש
היו לי ימים כאלה גם. באמת. לא פשוט.
&nbsp
אם יש לך אפשרות ללכת הביתה,
לצאת להליכה בים קצת, אולי זה יעשה לך טוב.
&nbsp
את לא לבד בתחושות האלה
תנשמי עמוק, תשתי קצת מים,
זה תמיד עוזר להירגע.
&nbsp
&nbsp
וכן, זה מעודד לדעת שאפשר להצליח גם כאין לול משובח,
כמו שכל הזמן אומרים פה מספיק עובר אחד בשביל שיהיה הריון.
&nbsp
חיבוקים
&nbsp
 
ענבל יקרה

ענבל יקרה, גם אני במשפחת הרזרבה הנמוכה..אני תמיד מרגישה שאנחנו מתמודדות עם אתגר מאוד לא פשוט..כל הזמן הלחץ הזה - אם הגוף יגיב, אם יועיל בטובו לייצר זקיקים, אם יקשיב לתפילות שלנו. גם שני זקיקים זה יפה-צריך רק אחד איכותי בשביל תינוק (או תינוקת)
ותזכרי שלפעמים לוקח לגוף יותר זמן להגיב ואז הוא מגיב במלוא הדרו..
לפחות אצלי-לקח בכלל זמן עד שמצאתי רופא שיסכים לטפל בי (הראשונים הפנו מהר מאוד לתרומת ביצית) ורק עכשיו אני לקראת IVF ראשון (והחודש-השחלות שלי לקחו מנוחה מה זה ארוכה ולא עבדו...).
ובלי קשר-אני ממליצה על בר חוה..
והדבר הכי משמח-שהיום יום חמישי ומחר סופ"ש :)
מקווה שהיום הזה יעבור בקלות...
 

ענבל ח1

New member
תודה תמרי

תיארת בדיוק מה שאני מרגישה, הלחץ הזה בכל סבב...
אני מאחלת לך שיילך לך כמה שיותר קל בהפרייה הקרובה ושיצליח לך!!
הייתי רוצה להגיע לבר חווה רק שהתור הבא הוא לעוד חצי שנה שבערך.
ואין ספק שמשמח שהסופ"ש הגיע... אני אעוף הביתה מוקדם היום
 

רוחנית11

New member
היי ענבל

אני עברתי הפלה בשבוע 6 ולקח לי חודשיים להתאושש מבחינה נפשית. כל הזמן היו לי פרצי בכי, אבל בסוף יצאתי מזה. עד עכשיו אני שומרת את האולטראסאונד שבו רואים עובר עם דופק. אח"כ דברים התחילו להשתבש והרירית הייתה ברצפה, בקושי 5.
עם הזמן זה הסתדר והרירית גדלה (ראיתי המלצות על אכילת סלק ושתיית בירה שחורה וזה מה שעשיתי, לא בטוח שהיא גדלה בגלל זה אבל אי אפשר לדעת).
אולי כדאי לשקול להחליף את הפרוטוקול, למשל: כשהרופא שלי ראה שהשילוב של מנופור וצטרוטייד הניב רק 3 ביציות, הוא שינה לי את הטיפול. אמנם גם הטיפול החדש הניב רק 3 ביציות, אבל העוברים היו הרבה יותר איכותיים מהקודמים ואני ממתינה לבטא.
בכל מקרה, את כל כך צעירה ואין לך סיבה להתייאש. אני מעל גיל 40 וגם לי יש אנדומטריוזיס ואני עדיין לא התייאשתי...
 

ענבל ח1

New member
תודה לך

אני בד"כ לא ככה. התקפי הבכי האלה מגיעים לי בד"כ באמצע סבב כשאני מגלה שהתגובה שלי לא טובה. זה קשה לעיכול. אם הסבב הזה לא יצליח, אני בהחלט אשקול להחליף פרוטוקול.
תודה שוב ובהצלחה לך.
 
קודם כל חיבוק גדול

ולעניינים הטכניים: אצלי פיוריגון לא עבד טוב בהפריות, וכהפקת לקחים קיבלתי תרופות שמכילות גם FSH וגם LH כבר מתחילת הסבב. אצלי עבדו היטב מנוגון ופרגובריס, במינון לא גבוה.
מקווה שהטיפ הזה יהיה רלוונטי רק בילד הבא,
יעל
 

ענתי787878

New member
ענבלי מתוקה

קודם כל חיבוק ענק. סבב קודם את עודדת אותי שהייתי עם 3 זקיקים אחרי העלאת מינון בטרוף והמון ימי זריקות
גם אני עם אנדו, ויש לי 2 אנדומיטריומות -אחת ענקית בימנית ושניה קטנה בשמאלית. צד ימין לא זז אצלי כי אין לזקיקים מקום לגדול וצד שמאל מאז שהתחילה בו אנדומיטריומה חדשה מוציא זקיקים לא בשלים. אני מאוד מבינה לליבך. בסיבוב האחרון הרופא העלה מינון (לדעתי זו היתה טעות) אבל בסופו של דבר אחרי 11 ימי זריקות (בערב הזרקתי 6-7 ימים לפני שאיבה) היו 7 זקיקים.
אני גם עשיתי את הסבב הזה אחרי הפלה וגלולות והרצון שלי לחזור להיות בהריון הוא ענק ולכן התאכזבתי כל כך. אני גם קצת זקנה כבר ועם אנדו בדרגה 4 ולכן נורא רוצה מוקפאים לעתיד.... אבל עם כל זה את ועוד בנות אחרות ומקסימות הזכרתן לי שלא תמיד הגוף עובד אותו דבר ושצריך בסוף אחד קטן וחמוד שיקלט. וזה נכון. תהיה רכה לגוף המקסים שלך על מה שהוא עובר. תתני לו את הקצב שלו ותהיי רכה וטובה לעצמך כמו שאת רכה לכולנו תמיד
נשיקות וחיבוק ענק
ענת
 

ענבל ח1

New member
תודה ענת, את מקסימה

גם לי יש 2 אנדומטריומות. אחת בכל צד, בגודל 3 ו-4 ס"מ. איזו מחלה ארורה.
שולחת לך חיבוק גדול ומודה לך על המילים המעודדות. אני אנסה לקחת נשימה עמוקה ולקוות לטוב, אולי אפילו בסבב הזה.
מחכה לעדכונים חיוביים בעניינך... גם זה יעודד אותי
 
ממש בא לי לעודד אותך

ההבנה שלי מאוד קטנה בתחום
לעומת זאת אני יודעת לחבק ולשלוח אנרגיות של תקווה להצלחה בריאה ומהירה

 
למעלה