האם לאחר הצעת הנישואין זה מקובל שהורי

שירלי fc

New member
האם לאחר הצעת הנישואין זה מקובל שהורי

שני הצדדים (יחד עם הזוג) נפגשים בבית-קפה לחלק בינהם את הוצאות החתונה


(סך כל ההוצאות נע בסביבות ה-200 אלף ש"ח
וזה כולל אולם, צלם, תקליטן, שמלת כלה, חליפת חתן, עיצוב פנים וכל מיני הוצאות נילוות למינהם).
 

המרחפת

New member
אם הם מממנים, אז כן

זה מאד תלוי בזוג.

יש זוגות שמממנים לבד, ולכן ההורים לא מעורבים בצד הכספי.
יש זוגות שכל זוג הורים אומר להם כמה הוא נותן, ולא מספרים לצד השני.
יש זוגות שההורים כן אומרים, ולפעמים גם חצי חצי.

חשוב שהזוג יבין באיזה ראש ההורים, האם באמת תהיה שיחה הדדית ומכבדת או שאולי יהיו התקטננויות והיעלבויות.
אני אישית הייתי מתעקשת להיות נוכחת בשיחה כזו.
 

שירלי fc

New member
ביום שלישי הורי יפגשו לראשונה עם הורי

בן זוגי בבית-קפה, שתי המשפחות מבוססות (גם אבא שלי וגם אבא שלו הם גמלאי צה"ל לאחר 40 שנות שרות בקבע ויש להם פנסיה מאוד מכובדת).

אני ובן זוגי לא יכולים לממן לבדנו את החתונה, וזאת מאחר ושנינו סטודנטים "תפרנים", וללא עזרת הורינו נצליח מקסימום לערוך את טקס החתונה ברבנות...
 
נקודת המבט שלי

באופן אישי אני לא אוהבת את הרעיון.
אני הייתי מעדיפה לעשות אירוע צנוע יותר, לקחת הלוואה קטנה ולעשות אירוע ש"יכסה" את עצמו.
אנחנו החלטנו שכל אחד מזוגות ההורים יתן מתנה ביום האירוע לפי יכולתו ובסוף קיבלנו מההורים סכומי כסף מאד יפים וגם החתונה שלנו "כיסתה" את עצמה.
היה לנו אירוע יפה מאד במקום טוב - בלי יותר מדי אטרקציות מסביב. השקענו באוכל ובאלכוהול והמקום עצמו היה יפה - ועדין לא שברנו את הכיס.
נשארנו עם סכום כספי יפה שיוכל לשמש אותנו בעתיד כהתחלה של חיסכון לקניית דירה.

אבל כל אחד והשיקולים שלו.

יש דבר אחד שאני חושבת שהזוג צריך לקחת בחשבון לפני שההורים מקיימים פגישה כזו וחשוב שתחשבו על זה ביחד והוא -האם אתם מוכנים לכך שהחתונה תתוכנן על ידי ההורים שלכם ולא על ידיכם. כמו שאומרים "בעל המאה הוא בעל הדעה". אם מראש ההורים נפגשים וקובעים כמה כסף יושקע בחתונה וגם קובעים תקציב - הם כבר קובעים לכם - קודם כל - מה יהיה בחתונה ומה לא יהיה בחתונה (שהרי כשקובעים תקציב - זה בדיוק מה שקובעים)... לטעמי, הרבה יותר נעים שכל זוג הורים אומר כמה הוא מוכן לתת - בלי קשר לכמה החתונה הולכת לעלות והזוג יושב ביחד ומחליט על תקציב - כלומר, כמה מוציאים על מקום, כמה מוציאים על די ג'יי וצלם וכו'. תקציב משקף סדר עדיפויות והשאלה היא האם אתם מוכנים שסדר העדיפויות יקבע על ידי ההורים.

כמו כן, חתונה הוא הפרויקט המשותף הראשון של בני הזוג יחד - לקבל החלטות חשובות, שלא תמיד הן פשוטות. יהיה לכם קשה, אחרי שההורים החליטו יחד כבר על תקציב מסודר עם סעיפי תקציב - להגיד להורים - טוב, אנחנו רוצים להשקיע קצת יותר בצילום כי זה חשוב לנו ואנחנו רוצים לסגור עם צלם מסוים...

אם ההורים רוצים לתת את אותו הסכום בדיוק - כלומר, שכל צד יתן בדיוק כמה שהצד השני נתן - אפשר להגיע להבנה כלשהי מבלי שההורים יפגשו ויקבעו תקציב.

ועוד נקודה - 200 אלף ש"ח זה תקציב שנחשב גבוהה עבור חתונה (אפילו גבוהה מאד). כמובן שזה תלוי בכמות האורחים אבל אפשר בהחלט להרים אירוע מאד יפה (גם במקומות הנחשבים) בהרבה פחות. זה עניין של סדרי עדיפויות אבל אני באופן אישי הייתי מעדיפה לעשות אירוע שעולה קצת פחות ולקבל את העצמאות שלי...
גם אם שניכם סטודנטים "תפרנים" חלק גדול מהאירוע מכוסה על ידי מתנות האורחים (בהנחה שהאירוע בסדר גודל סביר) כך שגם אם כל זוג הורים יתן לכם באיזור ה-30,000 ש"ח - אתם עדין יכולים לעשות אירוע מאד יפה ולהישאר עם קצת כסף בצד.
 

Crazy Cat Girl

New member
גם אני סטודנטית, ובכל זאת....

היה לנו ברור מראש שהחתונה היא שלנו, ולכן אנחנו גם נממן אותה מההתחלה ועד הסוף.
ההורים אמנם יתנו מתנות בחתונה עצמה (די צנועות כנראה), אבל הן יהיו בגדר "מתנה" ולא בגדר "מימון". ויש הבדל מאוד גדול לדעתי.

אני לא בעד ששני זוגות ההורים יפגשו וידסקסו ענייני כספים. כסף נוטה להוציא מאנשים... המממ... איך לומר? לא את החלקים היפים שבהם. מעבר לזה, זה ששתי המשפחות מבוססות לא אומר ששני הצדדים רוצים לתת סכום זהה. יכול להיות שצד אחד ירצה להיות נדיב (זכותו) כי החתונה עצמה מאוד חשובה לו, אבל הצד השני יחליט שבא לו לעשות לרגל הפנסיה טיול מסביב לעולם (גם זכותו!). ה"פגישה" הזו תיצור מחוייבות שאולי לא שני הצדדים רוצים בה באותה מידה, ואם זה אכן כך - זה מקור לויכוחים ומרמור בשני הצדדים.
גם לא ברור לי למה צריך לעשות חתונה ב-200 אלף ש"ח, אבל כמובן שזו כבר בחירה שלכם (או של ההורים, במידה והם מממנים).

מעבר לזה, כבר כתבתי כאן בעבר מה אני חושבת על ענייני מימון של ההורים, בחתונה ובכלל: "בעל המאה הוא בעל הדעה". אמנם חטפתי אז על הראש מבנות כאן (ברור לי למה...), אבל אני עומדת מאחורי דבריי ב-100%. כשנותנים להורים לשלם על דברים, הם מרשים לעצמם להתערב ולהתנהג כאילו זה אירוע שלהם. כשעוברים לגור ליד ההורים כי זה נוח - יש מי שיוציא את הילדים מהגן ויש בייביסיטר זמין (וחינמי) בכל זמן - הם מרשים לעצמם להתערב בחינוך הילדים, להעיר הערות מעצבנות וכו' (אני שומעת כל כך הרבה תלונות מאנשים בעבודה שלי על ההורים שלהם, שמתערבים וגורמים למתחים עם בן הזוג. כשאני שואלת למה הם לא עוברים לגור רחוק מהם, אז זה פתאום: "אה, אבל זה לא נוח, מי יוציא את הילדים מהגן?").
אז נכון, יש כנראה יחידי סגולה שיתנו כסף בכיף ולא יתערבו. אני מאמינה שיש מעט מאוד כאלו, פשוט כי כשאנשים נותנים כסף הם מרגישים "אחריות", ולכן הם עדיין יתערבו במובן מסויים, גם אם זה יהיה בצורה עדינה (האמת, אני לא יכולה לגמרי להאשים אותם).
ונכון, יש גם הורים קרציות (סליחה) שיתערבו גם אם הם לא יתנו שקל. אבל כמו שאמרתי כבר אז, במקרה כזה לילדים יש יותר "כוח" להעמיד אותם במקום, כי אני מאמינה שגם אם אפשר אולי לבלוע את הצפרדע אם היא מגיעה עם הרבה כסף, יהיה קשה יותר לעשות את זה אם היא מגיעה עם כלום.... ואם הילדים לא מסוגלים לעשות את זה גם במקרה הזה, אז יש להם בעיה מאוד חמורה, שרק תלך ותחמיר (כשיגיעו הנכדים וכו').

בקיצור, כמו שאמרתי, אצלנו לא הייתה בכלל שאלה לגבי מי משלם. כנראה שאם הייתה לנו מההורים "עזרה" לחתונה היינו יכולים להתחתן במקום יותר יוקרתי, אבל בחרנו לעשות אירוע שהוא 100% שלנו, במסגרת התקציב שאנחנו מסוגלים לעמוד בו (גם אם "נפסיד" קצת), ומבלי להסתמך על מימון או מתנות מההורים. אם הם יתנו מתנות גדולות - כמובן שזו תהיה הפתעה נעימה וזה כסף שישמש אותנו בהמשך, לדברים יותר חשובים (לדעתי) מהחתונה עצמה.
לטעמי, השקט הנפשי והעובדה שלא הייתה אפילו מריבה אחת (ואפילו לא ויכוחון) בכל מה שקשור לחתונה (לא עם ההורים ולא ביני לבין בן זוגי) - זה שווה כל סכום שהוא.
 
מאד איתך בנושא!

אחד הדברים שאני מאד אוהבת בבן הזוג שלי הוא שהוא פשוט אדם מאד עצמאי מגיל צעיר.
הוא לא אוהב לקחת כסף מההורים שלו וכמובן שלא מההורים שלי.

היחסים שלו עם ההורים שלו מצוינים כי הוא יודע להציב גבולות. לנו לא התערבו בחתונה- לא מהצד שלי ולא מהצד שלו.
העובדה שלא התערבו ונתנו לנו לעשות את החתונה שאנחנו רצינו גרמה לי כן לרצות להתחשב יותר ולעשות הכל כדי שלהורים יהיה נעים!
הייתה לנו חתונה שהייתה בעיקר - "שלנו" ועצם העובדה שאנחנו עשינו הכל - נתנה לנו דוגמא לאיך תהיה ההתנהלות הכלכלית המשותפת שלנו בעתיד...
בעיני, זה בסיס מאד טוב להתחיל ממנו.
 

IMphoenix

New member
אני מצטערת אבל יש לך ראייה דיכוטומית להחריד.

את ממש מגזימה עם הביקורת שיש לך כלפי כל מי שלא חושב כמוך ונוהג כמוך. למה בעצם?

כן, אני התחתנתי בחתונה יקרה, ובסופו של דבר הגענו לאזור ה-200K. למה? כי בחרנו בגן יקר יחסית, עם קייטרינג איכותי ואלכוהול ברמה גבוהה. כי כמעט כל גן שראינו גם ככה הגיע לתחום ה-170K בלי למצמץ בכלל, ואיזיווד סידרו לנו דיל של הגן שהתאהבתי בו מלכתחילה, כולל דיג'יי וצלם, שכר מלצרים, בר וברמנים ב-180.

כי היה חשוב לנו להנות ממזג אוויר נאה, לא לחשוש מגשם- בגלל שאנחנו אוהבים את האוויר הפתוח ולא רצינו להינשא באולם. כי היה חשוב לנו לדאוג לחברים שלנו ולערוך את המסיבה ביום חמישי, כדי שהרוב המכריע יוכל להנות משישי חופשי. כי לא וויתרנו על הערכים שלנו, אז טסנו להינשא בקפריסין, מה שהעלה את התקציב. כי בחרנו לעצב בעצמנו את טבעות הנישואין, שתהיינה סמל לברית בינינו לאורך השנים, ולא ללכת לחנות שמריצה סרט נע.

וכן- ההורים שלי מימנו את רוב האירוע, משום שלהוריו של החצי יש פחות אמצעים, ולהוריי היה חשוב מאוד להשתתף בחתונת בתם היחידה (יש לי אח אחד נוסף לי, והוא בן 18)- גם מבחינה כלכלית וכן, גם מבחינת התכנים והדעות שלהם. למה את מציגה את מעורבות ההורים כדבר כל כך משוקץ? למה לא להתחשב גם בדעות אחרות, של דור אחר שיש לו אולי נקודות אחרות שנראות בעינינו אולי מיושנות, אבל עבורם הן חשובות?

ואגב, כתגובת מנע מראש למה שאת כנראה מסיקה- ממש לא בנינו על האורחים כמקור כלכלי. חלק מאורחינו לא הביאו מתנה בכלל, חלק הביאו מתנה ממש (ברכת הבית!). ואנחנו מאושרים בכל מי שבא אלינו ושמח בשמחתנו.

למה את מרגישה שיש לך איזושהי זכות לשפוט אותי או את מערך השיקולים שלי?

מצטערת. אני כבר כמה חודשים קוראת הודעות שאת כותבת ואת הדעות שלך- שהן לגיטימיות ומכובדות כמובן, אבל תמיד מלוות בביקורת קשה ונוקבת על כל מי שחושב אחרת ממך. היום, כבר לא יכולתי יותר.
 

Crazy Cat Girl

New member
מעורבות ההורים היא לא דבר משוקץ

אבל התערבות של ההורים - בהחלט כן. זה אמנם מגיע מאותו שורש, אבל אולי שווה לך ללמוד את ההבדל.

לשאר הדברים שלך אני אבחר שלא להתייחס, כי הם בכלל לא קשורים למה שאמרתי. זה גם אולי יפתיע אותך, אבל באמת באמת לא אכפת לי כמה החתונה שלך עלתה ולמה, אז גם לזה אני לא אתייחס.
את בחרת לעוות בערך את כל מה שיכולת ולייחס לי דברים שלא אמרתי כדי לתקוף אותי משום מה. אז שיהיה לך בכיף
 

IMphoenix

New member
הידעת? היבריס זה דבר מסוכן.

השחצנות שלך עלולה להתנקם בך יום אחד, אני במקומך הייתי משתדלת למנן אותה...

ולטובת יתר הבנות שקוראות כאן- לא כתבתי את עלויות החתונה שלי כדי לעניין אותך אלא כדי שבנות אחרות שמגיעות לסכומים המופרכים האלו לא תרגשנה מפונקות. התעשייה הזו מטורפת, ועל דברים איכותיים משלמים עוד יותר. לא בהכרח כי זה מוצדק, אבל זה המצב.
ובנות אחרות שנמצאות בקשר חם ואוהב עם הוריהן, ושמחות לחגוג את חתונתן בשיתוף עם מי שהביא אותן לעולם וגידל אותן שנים רבות, לא תרגשנה נצלניות או אנוכיות- אלא להיפך.

אני לא מסתמכת רק על ההודעה הזו כאמור אלא על הילך הרוח שלך באופן כללי. כל מי חושב אחרת ממך זוכה לקיטונות של עצבים.

וזהו, סיימתי.
שיהיה לך המון מזל טוב.
 

הבשית

New member
יש בהודעה שלך הרבה שיפוטיות

ולדעתי שלא במקומה. קל מאוד לשפוט אנשים על ההתנהגות שלהם עם ההורים, אבל הדברים יותר מסובכים מזה. יחסי הורים-ילדים הם לא רציונאליים, הם גם רגשיים. לפעמים "בולעים את הצפרדע" לא בגלל כסף, אלא בגלל שאלה ההורים שלך. מהמצבים שאת מתארת נראה שילדים נענים לרצונות הוריהם רק כשאלה מגיעים עם הרבה כסף או עם בייביסיטר חינם...

הדברים שאת אומרת הם מאוד פשטניים, ולא משאירים מקום למורכבות. נניח, למצב שבו יש אנשים שרוצים שההורים שלהם יהיו מעורבים בגידול הילדים, ובכל זאת לפעמים מתלוננים על ההורים. יש בהודעה מן הזלזול בכל אותם אנשים "חלשים", שמתלוננים על ההורים, אבל מדי "מפונקים" כביכול מכדי לוותר על מישהו שיעזור בגידול הילדים (נניח, ייקח את הילד מהגן). לפעמים אין דרך אמצע ואין אפשרויות אחרות. לי עוד אין ילדים, אבל ברור לי שבעתיד אני אתעצבן על ההורים שלי בגלל נושאים מסויימים שקשורים לגידול הילדים; אבל זה לא יהיה שווה ויתור על עזרה בגידול, על השפעה נוספת על הילדים ועל כיבוד ההורים (אני לא יודעת אם יהיה הורה שלא ייעלב מסירוב לעזרה בגלל חילוקי דעות בנוגע לגידול הילד).
יש דרכים יותר נעימות, מכובדות ומכבדות להעביר את דעתך.
 

Crazy Cat Girl

New member
תמיד יש דרך אמצע ותמיד יש אפשרויות אחרות

וזה שאת מציגה את זה כ"אין ברירה" - כנראה שכאן טמון ההבדל. כי לדעתי (השיפוטית, מסתבר) תמיד יש ברירה. היא אולי פחות נוחה, אבל תמיד יש ברירה. כנראה שאין לך חברות עם ילדים שעושות הכל בעצמן, כי גרים רחוק מההורים או שההורים עסוקים ועובדים ולא יכולים לעזור (כן, גם זה קורה. יש להם חיים משל עצמם, את יודעת). אז כן, תמיד אפשר אחרת, השאלה אם רוצים. אני חושבת שבהרבה מקרים מעדיפים שלא, כי ברור שיותר נוח שההורים יוציאו מהגן ושההורים יממנו את החתונה.
יש לי עוד הרבה מה לומר, אבל זה פורום "חתונות" ולא "גידול ילדים", אז אני אעצור כאן.

ספציפית לענייני המימון, כבר דיברתי על זה לא מעט, אבל בקצרה: אני ובן זוגי יצאנו מהבית כבר לפני הרבה מאוד שנים. אני לא יכולה לתאר לך אפילו כמה זה הזוי מבחינתנו לקחת כסף מההורים שוב, גם אם זה למימון החתונה. עם כל הכבוד, אני לא צריכה נדוניה. המתנות של ההורים הן בגדר "מתנה" אצלנו, והן לא נכנסו בחשבון כשחשבנו על תקציב לחתונה. אנחנו החלטנו על תקציב ש*אנחנו* נהיה מסוגלים לעמוד בו (כולל הפסד אופציונלי מקסימלי מבחינתנו, כי כשאין מימון של ההורים ורוצים לעשות אירוע ברמה סבירה פלוס או קצת יותר, יש סיכוי סביר שלא רק שהחתונה לא תכסה את עצמה, אלא שאפילו נצא "בהפסד"). כל סכום מעבר לזה, כולל אם יהיו מתנות הורים נדיבות, זה משהו שיעזור לנו להתחיל את החיים עם קצת יותר, שזה תמיד נחמד. אין לי בעיה עם מתנות - כמו שאני מקבלת מההורים מתנת יום הולדת (כמעט אף פעם לא כסף, אגב), אני אקבל מההורים מתנה לחתונה (רק שכאמור, אני לא יודעת מה יהיה הסכום ולכן גם לא הסתמכנו עליו בכלל). מבחינתי שההורים יממנו לי את החתונה, זה בערך כמו שהם ישלמו לי שכר דירה. אני מניחה שיש אנשים שהם בסדר גם עם זה, אבל אני לא.
אני גם שוב אומרת שכסף כמימון מגיע עם מחוייבות כזו או אחרת, שנראה שכולן כאן די בסדר איתה, אבל שוב - אני ממש לא. ואגב, האמירה הזו ממש לא מגיעה מאיזה ניסיון אישי כואב או משהו כזה (ההורים שלי דווקא אף פעם לא עשו מכסף אישיו, וזה לא כי הם שוחים בו), אבל בכל זאת - זה משהו שאני עומדת מאחוריו.

תראי, ברור לי שהדעות שלי לא מאוד פוטוגניות בפורום הזה והן די מנוגדות לדברים מובנים מאליהם (כביכול) בתחום החתונות. את זה כבר הבנתי מזמן (הן כן מאוד רווחות בסביבה היום-יומית בה אני נמצאת, אבל הפורום כנראה קצת יותר הטרוגני). זה לא אומר שאני צריכה לשתוק ולא להגיד כלום כי אני יודעת שיסקלו אותי (כמו שבדרך כלל קורה). רק תשתדלו שאם כבר אתן סוקלות אותי, שלפחות תעשו את זה על סמך דברים שאמרתי, ולא על סמך כאלו שלא אמרתי.
לגבי השיפוטיות - זה נורא נחמד שכשאומרים בנחרצות דעה בקונצנזוס של הפורום זה בסדר גמור ומקבלים הרבה אייקונים חמודים כאלו
, אבל כשאומרים משהו שמנוגד, אז זה פתאום שיפוטי ולא יפה.
 

yaya87

New member
אני איתך

גם אנחנו כבר כמה שנים לא גרים עם ההורים אבל בכל זאת נעזרים בהם לא מעט
כשתכננו את החתונה ניסינו לצמצם איפה שיכולנו אבל עדיין פינקנו את האורחים (כפכפים לנשים,זוהרים לרחבה וסלסלה לשירותים שנעלמה בלי שיראו אותה בכלל)
על נושא הצילום החלטנו שלא מתפשרים (עדיין קיבלנו הנחה) וגם בבר קיבלנו הנחה משמעותית (גם מראש וגם כשבאנו לסגור חשבון) והחלטנו לשדרג ממש בקטנה- 4 בקבוקי וויסקי ו2 בקבוקי מרטיני.
לא ידענו כמה ההורים יתנו (נתנו צ'ק ביום החתונה) ואמא שלי הבטיחה שתשלם על השמלה שלי (בפועל אנחנו שילמנו ועכשיו היא "תחזיר" לנו את הכסף הזה).לא סיכמנו עם ההורים שום דבר וגם הם לא סיכמו שום דבר ביניהם.והדבר היחיד שהתעקשו עליו זה חיפויים לכיסאות.

אני יודעת שבטוח נרצה את עזרת ההורים בגידול הילדים וננסה שלא להעמיס עליהם יותר מדי בכל מקרה.אבל כמובן שאין כמו הקרבה לסבא-סבתא ולשמוע סיפורים שלהם והכל...
 

הבשית

New member
זה לא עניין של פוטוגניות...

זה באמת העניין של השיפוטיות.
זכותך להגיד שאת לא לוקחת כסף מההורים. אבל מההודעות שלך נובע הרבה זלזול באלה שכן לוקחים. ועל זה הייתה ההערה שלי.
אגב, גם בהודעה הזאת יש הרבה זלזול ובוז.
גם אני לא לוקחת כסף מההורים שלי כבר הרבה שנים (כולל עכשיו, לחתונה). ועם זאת, אני לא מרגישה צורך "לנזוף" באנשים שלוקחים כסף מההורים. זה נראה לי כמו בחירה מאוד לגיטימית, אפילו שזאת לא הייתה הבחירה שלי.
הייתי שמה אייקון חמוד, אבל דעתך בקשר לכאלה הובהרה.
טוב נו, אני אשים בכל זאת
 

Crazy Cat Girl

New member
את כמובן זכאית לדעתך

אבל קראתי את ההודעה שלי שוב, ובאמת שלא ראיתי בה שום זלזול ובוז או משהו נוזף. ציינתי את דעתי, ואמרתי מה אני בחרתי לעשות או לא לעשות ולמה.
מאוד מפריע לי שבכל פעם שמביעים דעה שמנוגדת כביכול ל"הלך הרוח הכללי בפורום" זה נתפס כשיפוטיות. אני חושבת שאני אמורה להיות מסוגלת להגיד שלדעתי לעשות X זה לא בסדר כי ככה וככה, מבלי שיגידו לי שאני שיפוטית ומזלזלת כי אמרתי משהו שלא מוצא חן בעיני חלק מהבנות כאן ונוגד את מה שהן עשו/עושות בפועל.

נכון, אני קצת (הרבה) נחרצת בדעותיי, וזה קודם כל כי באופן כללי אני טיפוס דעתני.
אבל בפעם האחרונה שבדקתי זה פורום פתוח ואפשר להביע דעות, גם אם הן מנוגדות לקונצנזוס. אני מבינה שנגעתי כאן בנקודה רגישה, אבל אני עדיין זכאית להביע את דעתי, גם אם היא לא נוחה לחלק מהאנשים, מבלי ללכת על ביצים ולסייג את עצמי עשרים פעם כדי שחלילה אף אחת לא תרגיש שאני שופטת אותה (הייתי עושה את זה בעבר, אגב. זה לא עזר. אנשים מבינים את מה שהם רוצים להבין, גם אם יש קשר קלוש ביותר בינו לבין מה שנכתב בפועל). אני באמת לא אעלב אם מישהי תחליט שלא לקרוא את ההודעות שלי יותר כי הן שיפוטיות מדי לטעמה.

אני מכבדת את דעתך ואת הצורה בה בחרת לומר את הדברים, אבל אני באמת לא רואה משהו מעליב או שיפוטי בהודעות שלי. אולי באמת הטון שלי "נשמע" אחרת כשקוראים אותו מאשר אם הייתי אומרת בע"פ את אותם הדברים, אבל אין לי הרבה מה לעשות בקשר לזה וזו בחירה של מי שקורא את הדברים לפרש אותם דווקא באופן הזה.

לסיכום, אני באמת לגמרי מיציתי את הדיון, כי לדעתי הכל כבר נאמר. אם יש עוד מישהי שרוצה להיעלב ולקרוא לי שחצנית - שיבושם לה.
 

שרון ל 1

New member
ויש הורים שיתערבו גם בלי לשים שקל...

יש משהו בדברייך, אבל עדיין יש הרבה דברים שונים...
אני לא חושבת שמפגש החלפת כספים הוא נכון. אני חושבת שכל משפחה תשים כמה שמרגיש לה לנכון וכמה שהיא יכולה. ובכלל שלא יידעו כמה הצד השני נתן...
אבל זה ממש לא מחייב שההורים ישלמו על החתונה בשביל שיהיו נודניקים ושישגעו את הזוג.
אמא שנוטה להכנס למשחקי כוחות, תכנס למשחקי כוחות גם אם היא לא שילמה.
אמא שנוטה לתת ולתת ללא התערבות כלל, רוב הסיכויים שלא תתערב כלל.
נכון שזה קצ מעלה את הסיכוי להתערבות, אבל מספיק לדפדף מדי פעם בפורום כדי לדעת שיש נטייה למריבות עם ההורים, NO MATTER WHAT...

היו לי לא מעט כלות שהאמהות שלהן או של החתן היו שתלטניות בצורה מאד אגרסיבית, או לפחות ניסו להיות כאלו,
ולא היה לי זה קשר בכלל למי משלם ואם בכלל. היו אמהות ששילמו על הכל והיו אמהות שאפילו לא שמו צ'ק ביום החתונה...

יחסי הורים ילדים תמיד יהיו מורכבים.
נכון שכסף יכול לשנות, אבל לא בהכרח... ולא בהכרח לכזו קיצוניות.
אני מאמינה שלרוב הזוגות אין הפתעות כ"כ גדולות בהתנהגות של ההורים שלהם כלפיי החתונה.
יש מספיק גורמי חיכוך בחיים שנדע פחות או יותר למה לצפות (ברור שיש יוצאי דופן! כמו בכל דבר בחיים)
 

Crazy Cat Girl

New member
נכון, וגם אמרתי שתמיד יש "מתערבים"

תמיד יהיו הורים קרציות (שוב, סליחה) שיתערבו בלי קשר לכלום. אני פשוט אומרת שבמקרה כזה הילדים שלהם ירגישו יותר בנוח להציב גבולות, מאשר במקרה שההורים משלמים ואז מפחדים לומר משהו, כי לא נעים וכי אולי אבא יכעס ולא יסכים לשלם, ואז מה נעשה?

ואני דווקא כן חושבת שיש שינויים גדולים אצל חלק מההורים לקראת החתונה. באמת שלא ברור לי למה, אבל תכנון החתונה (האירוע עצמו, לא עצם ברית הנישואין) נוטה להוציא מאנשים דברים אחרים, הרבה פחות טובים.

נכון שאצלנו אף אחד מהצדדים לא ניחן באופי מתערב (תודה לאל!), וכל תכנוני החתונה עוברים עלינו ממש בכיף, באמת. ההורים מציעים הצעות ומתעניינים, אבל אף פעם לא מנסים לכפות את דעתם.
מצד שני, כשאמא שלי אמרה לי שהיא רוצה להזמין חברות מהעבודה החדשה שלה, שאני לא מכירה (אני לא מדברת על כאלו שהן חברות שלה שנים ומכירות אותי מאז שאני ילדה - ברור שהן מוזמנות), אמרתי לה שאני מעדיפה שלא, כי זו חתונה קטנה (150 איש), ואנחנו מעדיפים שלא יהיו אנשים שאנחנו לא מכירים.
אם ההורים שלי היו מממנים את החתונה, יכול להיות שלא הייתי מרגישה מספיק בנוח להגיד לה את זה (כי מה, הם השקיעו כל כך הרבה כסף ולא ניתן לה להזמין כמה אנשים מהעבודה?!). אז זה משהו שמראש העדפנו להימנע ממנו, גם במחיר של "לצאת בהפסד" מהחתונה.
 

Pixelss

New member
יקירה

אני חושבת שהסיבה שההודעות שלך יוצרות אנטיגורזם מסויים הן בגלל הבחירת מילים החריפות לפעמים.

הרי לכל משפחה דינמיקה שונה ולכל ילד יחסים שונים עם הוריו, מה שנכון לך לא בטוח נכון לאחר.

לכל אחד שיקולים שונים בבחירות שלו, ולפעמים אנשים שואלים שאלה בפורום בלי להיכנס לכל הנסיבות.
כבר אמרתי בעבר - לא רציתי חתונה, ועדיין התפשרתי התחתנתי בכדי לתת נחת להורים.
בהלך כל התהליך ניסתי לתת להורים של הבן זוג את ההרגשה שהם חלק מהתליך כמה שיותר גם כשזה עלה לי בעצבים, אז נכון יכולתי לחסוך לעצמי את העצבים, יכולנו לא לתת להם להתערב בכלום, אבל השיקולים שלי היו אחרים, היה חשוב לי דווקא לתת להם את זה מהסיבה שאני עושה את זה בשבילם.

לפעמים אנחנו צריכים לזכור שהדעה שלנו לא מתאימה לכולם.
בעולם הוירטואלי לא קל להביא את עצמך לכדי ביטוי מדיוק, למילה הכתובה לא תמיד יש את היכולת להעביר טון דיבור ודיקציה ולכן החשיבות לניסוח ולבחירת מילים היא הרבה יותר קריטית.
מההיכרות שלי איתך את לא יהירה אלא דעתנית, אבל אולי אם אחרים אומרים לך שקיבלו רושם אחר שווה לך לבדוק אם הבחירת מילים שלך יוצרת אצל אחרים רושם אחר.
 
למעלה