Celluloid Hero
New member

כלומר, לא שיפור, הרמה נשארה אותו הפרווה , אבל!
1. סוף סוף תפסו את המהות של דמות עם אליס קופר. ואני אסביר- ב 1973 אליס באמת עמד לעזוב את הלהקה לטובת קריירת סולו, כך שכיוון שההצגה של הסיטואציה בפרק תאמה את ארועי המציאות, מי שמכיר את השלב הזה בקריירה של אליס, נפל ברשת. לא אספר מה קורה אחרי זה, אבל הפח שטומנים לנו בסוף -בוצע בצורה מושלמת. מתאים גם לאופי של האיש כמובן, שמחוץ לבמה עם השמרנות הקתולית/רפובליקנית המרובעת שלו אף אחד בחיים לא היה חושד באליס קופריותו.
עוד דבר- בדיוק יצא לי לחזור לכמה מהאלבומים הנהדרים של הבחור ולהקתו, שהוא, אם ציףציף תאהב את זה ואם לא, הדבר הכי קרוב לדיויד בואי שהיה לאמריקה. האיש , בניגוד לבואי, אומנם היה תקוע בדמות אחת כל חייו, אבל הזיקיות המוזיקלית שלו היא משהו שכמעט אין לו אח ורע, היכולת שלו לתפוס כל כך טוב, כל כך הרבה אלמנטים וז'אנרים מוזיקליים, והתיאטרליות כמובן, שבשלב מסויים הייתה חזות הכל, כולם מגדירים אותו כבואי האמריקאי.
לא לשכוח במיוחד את ההצלחה המסחרית הנדירה שלו, עוד אחד שהצליח להכניס קצת משהו מהביזאר למיינסטרים.
לכבוד המאורע אני מצרף קליפ למטה של אחד השירים מהגדולים שנכתבו, מתאים לתקופת הבחירות הקירקסית של אמריקה וגם מקשר אותנו לנקודה מס' 2 (תזכרו בשיר i wanna be sedated שבוסס עליו ותבינו למה)
2. הדמות של ג'ואי ראמון הופיעה בפרק!. כלומר, מעטים בטח זיהו אותו, אבל להקה בשם sniper הופיע על הבמה לכמה רגעים (לפני ה nasty bits), היא היא הלהקה הראשונית של ג'ואי ראמון לפני שהפך לג'ואי ראמון. לא ידוע על הקלטות שאי פעם בוצעו על ידי הלהקה הזו ,כך שמעניין לשמוע את הסאונד של להקה שהיוצרים קרוב לודאי לא יודעים איך היא נשמעת. ללא ספק החכמתי!
בכל אופן אם הסדרה תשכיל להפגיש עוד דמויות מההסטוריה המוזיקלית בצורה הסוטה הנכונה, היא עשויה להמשיך לעניין בצורה מינורית שכזו. בתקווה שהעלילה הראשית תזנח לאלתר. יאללה go alice !