הבדיקה די קצרה
כמה דקות ממש. עושים אולטרסאונד בטני, ורק אם אי אפשר לראות טוב ככה אז עושים ואגינלי.
הרופא מודד את גודל העובר ואת עובי הנוזל בעורף העובר, וזהו.
מיד אחרי זה הוא מוציא לך דף סיכום מהמחשב ומסביר לך את משמעות התוצאות. נותנים לך שני מספרים - הסיכון לתסמונת דאון לפי גיל, והסיכון בשקלול של הגיל ותוצאות השקיפות העורפית.
אם אני לא טועה, סיכון נמוך מ-1:300 נחשב תוצאה טובה. לי יש תאומים שקיבלו תוצאה של 1:690 ו-1:1800 בערך, והרופא אמר שהתוצאות טובות. כלומר, במקרה כזה לא ממליצים לבצע דיקור מי שפיר.
כמובן שבהריון עם עובר יחיד יש גם את התבחין המשולש, ובכל הריון מחפשים סימנים בסקירה המוקדמת, ואחרי זה עושים שקלול מחודש לפיו נותנים את ההמלצה.
באופן אישי, הכיף הגדול שלי בבדיקה הזאת היה כשהרופא אמר "יש דופק בשני העוברים" בתחילת הבדיקה, ולראות אותם זזים על המוניטור.
גם אני דאגתי, העצה היחידה שלי היא לנסות לחשוב על דברים אחרים בינתיים.