כל הבלגאן עם ברנדון היה דרמטי והכל אבל כשהפרק נגמר נשאר לי טעם נוראי בפה. קשה לקוות שזה ישפיע במשהו על הליהוקים בסדרה כי אנחנו יודעים עם מי יש לנו עסק, אבל אם זה לא wake up call אדיר לשטויות האלה של להביא את כל האנשים שכולם מתעבים בגלל שהם "מעניינים" ועושים את המשחק "מעניין", אז מה כן? העובדה שבכל עונה כזאת בכמה שנים האחרונות מחזירים את האנשים הנוראיים האלה הורסת את כל הכיף בסדרה. זה הופך להיות "בואו נראה כמה פרקים אני יכולה לסבול לפני שאני אפרוש מייאוש/לפני שידיחו את הבנאדם הממש דוחה הזה" וזה לא מעניין, זה לא מאתגר, זה לא כיף בכלל. מה עוד צריך בשביל לגרום להם ללהק למען עניין משחקי (כלומר אנשים חכמים, אינטלגנטים, שמבינים את המשחק, שמעוניינים לשחק) ולא עניין אישי שמגיע מאנשים משוגעים כמו ברנדון ודומיו, או מאנשים פשוט רעים ומגעילים?
עוד דבר שהם צריכים להתייחס אליו זה חוקים למען מקרים אלה. בנאדם שהולך וזורק את כל האוכל זה בנאדם שצריך לעוף מהמשחק חד וחלק, יותר מזה, יש שם מספיק אנשים מסביב שהם לא חלק מהשחקנים גרידא, וזה בדיוק המקום שלהם להתערב, לתפוס את הבנאדם בשתי ידיים ולהוליך אותו החוצה מהמשחק לפני שזה מגיע למקומות כאלה. אין שום סיבה ששבט שלהם יישאר רעב בגלל המלהקים או פסיכיאטר כושל.
ודבר שנמאס ממנו - העודף בפסלוני חסינות אישיים. נמאס כבר מהמונטאז'ים הארוכים האלה של כולם מחפשים ושהאיידול פשוט נח לו באיזה גזע עץ. שכולם יודעים שבכל רגע נתון יש אלפי פסלונים מסתובבים במשחק. פסלון אחד לשבט לעונה זה די והותר, ואם אפשר לוותר בכלל על העניין, עוד יותר טוב. זה היה נחמד בהתחלה אבל יותר מ10 עונות אחרי זה איבד את כל הטעם במיוחד עם הקלות שבה מוצאים אותם.