גם אצלנו זה ככה..
אני מקפידה על טקס שינה רק שחסרה לי השינה שאמורה לבוא אחריו.
אשמח לעיצות/תובנות מה אני עשה לא בסדר..
כעיקרון אני נותנת לה לישון לפני הטקס, שיהיה לה כח ואח"כ ציצי אחד שלא תהיה עצבנית ורעבה באמבטיה (ישנה עד 17:30 בערך. אמבטיה עושים ב1800-18:30 בערך). אח"כ נכנסים לחדר השינה החשוך, עם ציצי שני. עליו היא כבר מנקרת, מעולפת לגמרי. שיר ערש, ונדמה שהילדה תתעורר בבוקר.. אז זהו. שלא. איך שמכניסים לעריסה- "בוקר טוב". היא מתעוררת ונעלבת. מתחילה לקטר או לבכות ובשום אופן לא מראה סימנים שלא הרדמות. ולא נרגעת או מוכנה להישר בעריסה. קופצים על הכדור, עושים לחישה טפיחה (
)- ולוקח לה הרבה זמן להירגע. לפעמים נרדמת, וגם זה ללא יותר מ20 דק' בכל פעם, ולפעמים לא..
לצערי זה נמשך עד 24:00!!! בזמן הזה אין מצב לשים בעריסה כי היא רק תבכה שם. נראה גם שמחפשת הרבה ציצי ויונקת הרבה בערב.
בימים האחרונים אני נכנסת איתה למיטה, נתנת לה כמה ציצי שתרצה (בופה חופשי) וכך היא נרדמת ואז אני יכולה להעביר אותה לעריסה.ברור לי שזה הרגל גרוע שאני מתחילה בו ("אמהות משובשת" מישהו?) ומרגישה אשמה, אבל אני גמורה בערב וכך לפחות שתינו נחות..
זוועה..