מהי תפיסת המדבר שלכם?
חשבתם עליה?
בשנות ההוראה שלי אז למדתי גאוגרפיה באהבה רבה, תפסתי את המדבר ממקום מאוד מוחשי ופיזי.
מקום שחון, שכמות המשקעים שבו אינה מגיעה ל 200 מ"מ גשם בשנה.
תנאי הצמחיה, בעלי החיים, משרע טמ"פ גדול בין היום ללילה ובין הקיץ לחורף שולטים בו באופן בלתי מתפשר.
היום התרחבה תפיסת העולם שלי גם למקום הרוחני.
לתפיסה שהמרחב האינסופי רחוק מלהיות שיממון שחון והוא טומן בחובו מאגר אינסופי של תחושות, אנרגיה ויצירה.
אני מצרפת את תחושות המדבר ששתפה לאחרונה איה אור לב בבלוג האישי.
רוח מדבר / איה אור לב
" חזרתי מסוף שבוע במדבר. סוף שבוע של שקט והתנתקות מהכל. בעיקר מהטלפון הנייד ומהמחשב.
בדיוק דיברתי עם חבר על כמה שאי אפשר היום להתנהל בלי שני המכשירים האלה שצמודים אלינו לפעמים יותר מדי שעות של היום. גם כשאתה בוחר לעסוק בתחומים שאין להם ולמחשבים דבר, עדיין כדי לשווק, ולשמור על קשר עם העולם ועם הלקוחות שלך, ולא משנה באיזה תחום, אתה מחוייב לשעות מחשב לא מבוטלות.
אני עדיין לא מצאתי את הנוסחה..
אבל במדבר.. במדבר לא צריך לייצר שום דבר, הכל כבר ישנו. לא צריך להזמין אף אחד, כולם כבר פה.
והאנרגיה של האדמה כל כך חזקה שכל מה שצריך לעשות זה רק לשבת, והיא פשוט שוטפת אותך בעוצמות שלך ומערסלת אותך והמופע הזה מסביבך של צבעי אדמה מלמטה, עם שמיים תכלת וירח לבן מלמעלה, וביניהם הרים סגולים ורודים של שקיעה – מהפנט אותך עד שאתה שוכח את כל מה שידעת. עד שאתה לא רוצה לזכור יותר כלום.
והאוויר. איזה אוויר. מצאתי את עצמי מגלה אותו מחדש, ומודה לו על שהוא כל כך אוויר אוורירי. זך ונקי ומרענן, ומענג כל כך.
פעם כשהיו שואלים אותי מה אני מעדיפה – נוף ירוק או מדבר הייתי עונה בלי לחשוב – "ירוק. אני לא אוהבת את המדבר."
היום אני עדיין אוהבת נוף ירוק. אבל מה שקורה לי במדבר זה סיפור אחר לגמרי.
זה מפגש נקי וחזק עם אמא אדמה בלי מתווכים ובלי הפרעות.
אני חושבת שפעם פשוט בתוך השקט של המדבר הווליום של הרעש בתוך הראש שלי היה בלתי נסבל.
והיום, כשיש בי מספיק שקט להכיל את האנרגיה של אמא אדמה ולהקשיב לה, זה מפגש מטלטל ששום חווייה לא תשווה לו.
אומרים שזו ה-עונה לצאת למדבר, ולא חסרות סיבות ואירועים לעשות את זה ממש עכשיו.
אני אומרת – תעשו לעצמכם טובה..
אני חזרתי מאוהבת.. "
ואתם?
