שירשור כתבות מן התקשורת ותכניות טלביזיה

הסאגה של הרברט סמואל מגיעה לבית משפט

קבוצת עדי'ס לייף סטייל תובעת את קבוצת קפטן קארי על נזקים שנגרמו לה עקב סגירת הרברט סמואל תל אביב.
הטענה היא שרושפלד גרם בכוונה לסגירת המסעדה וגרם להם הפסדים כבדים כשחזר בו מקניית הפעילות של המסעדה.

מוזר, בסיבוב הקודם הקבוצה טענה שהיא רוצה להתמקד במסעדות כשרות בתוך בתי מלון ושהרברט סמואל ת"א תהפוך כשרה ותעבור למלון חדש של קבוצת נקש. בהתחשב בכך שקבוצת נקש הוציאה אותם מהמלון בירושלים ובטלה את החוזה בת"א-יפו, האם ייתכן שעדי'ס לייף סטייל מחפשים את הכסף מתחת לפנס הדולק?

[URL]http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4884765,00.html[/URL]
 

amirline

New member
לדעתי מחירי ארוחות הבוקר מתחילים להיות מוגזמים

עם כל הכבוד לבופה, לשלם 95 לאדם לארוחת בוקר נשמע לי מוגזם...
אני מבין שיש מבחר אדיר ואיכות ברמה גבוהה אבל עדיין מחיר כזה לארוחת בוקר לא יורד לי בגרון.
&nbsp
&nbsp
&nbsp
 

Nרב

New member
מסכימה ממש מוגזם לא מבינה איך אנשים מוכנים לשלם

מחירים כאלו.
גם הביקורת שפורסמה על ארוחת הבוקר של דלאל - צודקת בכל מילה -
איך ארוחת הבוקר במחירים כאלו לא כוללת אפילו קפה, איך מנה ב- 71 ש"ח כוללת רק את עצמה.
אנחנו ניסינו פעם-פעמיים, הבנו ששבעים לא נצא משם (במחיר סביר) ולא חוזרים יותר.
אבל המקום מפוצץ!
http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,1016,209,81862,.aspx
 

amirline

New member
ועדיין התקשרתי עכשיו כדיי להזמין מקום לאחי (חוגג לאשתו) וכבר

אין מקום לשישי הקרוב .... פלא שכל מקום חדש שנפתח מעלה את מחיר ארוחת הבוקר ?
עוד 2-3 מקומות שייפתחו וארוחת בוקר תעלה 150 שקל לאדם....
 
עכשיו עברתי ליד הנורמן

הם מציעים בופה ב-125 ש"ח! למות. המימוזה שם עולה כמעט 60 ש"ח. מימוזה בקפה נואר ליד: 12 אם אתה מזמין ארוחת בוקר. לא יאומן
 

pix37

New member
ליאור פרי על איש פיש בחיפה

http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4882515,00.html

היה שווה לחכות: מסעדת דגים חדשה בחיפה
בזמן שתושבי חיפה מנסים לשוב לשגרה אחרי השריפות שהשתוללו בעיר בשבוע שעבר, גם אנחנו מצאנו סיבה לעלות לעיר הצפונית - מסעדת הדגים אישפיש. התפריט (כמעט כולו) על טהרת הדגים, והרטבים שמוגשים עם המנות הופכים אותן לטובות במיוחד. ביקורת בצל האסון
ליאור פרי
פורסם: 27.11.16, 08:06

כל מסעדות הדגים בחיפה הן ותיקות עד ותיקות מאוד. חלקן פועלות כבר עשרות שנים, את חלקן מנהל כבר דור שני ואף שלישי. אפילו המסעדות החדשות יחסית, כמו קפטן נמו או המסעדות ברכבל העליון בסטלה מאריס, כבר סגרו עשור. למיטב ידיעתי, בשנים האחרונות לא נפתחה אף מסעדת דגים חדשה, למעט מסעדות ותיקות שפתחו סניפים נוספים.

אחרי שהדג חוסל עד תום, וכבר לא הייתי מסוגל לנשנש יותר מהסלטים, התרווחתי לאחור והזמנתי סיבוב בירה אחרון - שימיי גולד בלגית טובה, בעוד שאשתי העדיפה תה צמחים והזכירה לי שהיא זו שנוהגת הביתה, כאילו שחשבתי אחרת אחרי ארבע בירות (למעשה לא הייתי מסוגל לחשוב בכלל באותו שלב).

למרות שהיינו שבעים מאוד לא התאפקנו מלהזמין את הקינוחים המקוריים של אישפיש, קינוחים שנשארו לדעתי ממסעדת וואלה - תמרים ברוטב טופי וויסקי, וגלידת מרציפן. 25 שקלים לכל קינוח, מחיר שפוי ביותר לקינוח לא מתוק מידי ולא כבד מידי.

שורה תחתונה: יש לנו דגים בכרמל. מדובר במסעדה נעימה, ידידותית למשתמש, עם מחירים סבירים מאוד, בלי הרבה דאווינים. זו מסעדה שלא מנסה להיות יותר ממה שהיא ומגישה דגים טובים וטריים, סלטים טעימים מאוד ומגוון בירות מרתק.

מסעדת אישפיש
שד' הנשיא 119 מרכז הכרמל, חיפה
 

pix37

New member
עומר שוברט מתלהב מהעסקית של צ'אנג בה בחיפה

http://www.haaretz.co.il/food/restaurants-reviews/.premium-1.3129537

צנועה, משתלמת וקפדנית: עסקית מצטיינת התגלתה בחיפה
צ׳אנג בה, המסעדה התאילנדית בעיר התחתית של חיפה, מוכיחה שאפשר גם אחרת. להיות זול, טעים וגם הכי קרוב לתאילנד. בקיצור, עסקית חובה, לא משנה איפה אתם נמצאים

22.11.2016 10:30
עומר שוברט

הקטע של דורון הארוך ואפי הרחב, שפגשתי בקופנגן לפני קצת יותר מעשור, היה להתיישב במסעדות התאילנדיות שעל החוף ולסמן למלצרים אזורים מסוימים בתפריט. ״מפה עד לפה״, הם היו מבקשים בהנאה גלויה, ומשרטטים באצבעותיהם גבולות גזרה אקראיים. ״כן, כל המנות שמופיעות בחלק הזה״, הסבירו למלצרים המבולבלים, שהגיבו בחיוך גדול, כמו גם שאר יושבי השולחן. מאז התקבעו אצלי שתי הנחות יסוד בעייתיות: אוכל תאילנדי הוא זול, ואוכל תאילנדי לעולם יהיה טעים, גם אם מזמינים אותו בצורה עיוורת. שתי הנחות יסוד שנהפכות לבעייתיות במיוחד כשאתה מתגורר בישראל. למה? פשוט מאוד. כי המסעדות התאילנדיות הבאמת טובות שלנו, ומדובר במסעדה וחצי, הן הרבה יותר מדי יקרות לז׳אנר. ובמסעדות התאילנדיות הבינוניות שלנו, וכאלה דווקא יש בשפע, כמעט תמיד תפגוש באותו טעם תעשייתי אחיד, שמאפשר הזמנה עיוורת מסיבות אחרות. אבל אז הגעתי לצ׳אנג בה, מסעדה תאילנדית בעיר התחתית של חיפה, שהעסקיות שלה מוכיחות שאפשר גם אחרת. ממש אחרת. כמעט כמו בקופנגן.
הדיל: מנה ראשונה ושתייה (קלה או בירה) במחיר העיקרית. תפריט הראשונות כולל שבע מנות לבחירה (סלט פפאיה, לאב גאי, יאם פלה ועוד), מחירי העיקריות נעים בין 58 שקל (פאד תאי, פאד קפאו ועוד) ועד 92 שקל (טום יאם, דג מאודה).
האוכל: המקום החדש של צ׳אנג בה (המסעדה נפתחה לפני שנה וחצי במיקום אחר בעיר התחתית), מזכיר את המסעדות שעוברות ״מהפך״ טלוויזיוני ב״מהפכה במטבח״. הכל פתאום נהפך צבעוני מדי: הקירות, הכיסאות, אפילו המטבח. זה אף פעם לא מאוד קשור לקונספט של המסעדה, אבל זה מצטלם מעולה. החששות המסוימים שיצרו הצבעוניות הבוהקת והמטבח הפתוח המבריק (הוא נראה כל כך ממורק עד שתהינו אם באמת מבשלים שם), נעלמו במפגש הראשון עם התפריטים הפשוטים והברורים ועם צוות המלצרים החביב. מה זה צוות מלצרים חביב? כזה שלא מדקלם שום דבר, לא מנסה למכור לך שום דבר, אלא באמת רוצה לדעת מה בא לך לאכול. סטארט-אפ.

תפריט העסקיות ממוקד, אבל ממש לא דל. הוא מציע שבע מנות ראשונות ו-11 מנות עיקריות. בלי שטיקים ותוספות. תמצאו שם את כל הקלאסיקות המוכרות של המטבח התאילנדי, עם מינימום התחכמויות.

התחלנו עם סלט פפאיה, המבחן האולטימטיבי של מסעדות תאילנדיות מצויות בארץ ישראל. הסלט שמאפשר לזהות אם מדובר במסעדה תאילנדית של ממש, או בסתם עוד מישהו עם ארגזים של רוטב דגים במזווה. הבסיס לסלט פפאיה טוב טמון כמובן ברוטב ובתיבול, שצריכים לספק את אותו שילוב מדויק של מתיקות וחריפות, אבל לאופן התקנת הסלט והגשתו חשיבות לא פחותה. סלטי הפפאיה במסעדות שלנו נוטים לסבול מסמרטטת מצויה, כתוצאה מהשרייה ארוכה מדי במיצי הסלט, שהופכת את הפרי הנחמד הזה לעיסה לא נעימה. בצ׳אנג בה עברו את מבחן הפפאיה בהצטיינות. אפילו בהצטיינות יתרה, שהושגה באמצעות כוס אורז דביק שיצאה עם המנה בתוספת הסבר מעלה חיוך: ״זה הלחם שלנו, תטבלו אותו בשאריות הרוטב״.

הראשונה הנוספת שמרה על החיוך. לאב גאי, סלט העוף התאילנדי הקר. שוב, מנה קלאסית עם אותם מרכיבים מוכרים שמתערבבים בעוף הקצוץ: מלפפון, צ׳ילי, כוסברה, נענע ורוטב דגים כמובן. וגם כאן ניכרה היד המיומנת, טריות המרכיבים ורמת החריפות הטובה. סלט המוגש בתוך שני עלי חסה גדולים וגדושים, שמרכיבים מנה ראשונה נדיבה ואידיאלית לחלוקה.

העסקית כוללת שתייה, ואפשר (ואף רצוי) להזמין כוס קטנה של סינגה מהחבית. בירה שאני מתקשה להחליט אם היא באמת כל כך טובה או שאלה רק הזיכרונות מתאילנד שהיא מציפה.

המשכנו עם פאד קפאו, מהעיקריות היותר זולות בתפריט, בגרסת הבקר. עוד מנה תאילנדית קלאסית פשוטה למהדרין: בשר טחון, מוקפץ עם בצל ותבלינים, המוגש על אורז, כשמעליו ביצה מטוגנת, עם חלמון המצפה להישפך. גם במקרה הזה מדובר במנה שיכולה להתפקשש בקלות ולהפוך לעיסה שדומה יותר לאוכל של חתולים. אבל הפעם קיבלו פאד קפאו כהלכתו, עם בשר שטעמיו הורגשו גם אחרי הערבוב ועם ירקות טריים שלא בושלו יתר על המידה (איזו שעועית נפלאה), והתלכדו כולם לכדי תערובת טעימה. זו לא מנה גאונית. זו לא יכולה להיות מנה גאונית. אבל זו מנה טובה ומהנה שעושה את העבודה.

לא בלי חשש הזמנו מנת קארי. אם יש משהו שאתה לא רוצה ליפול בו, זו מנה של קארי. לקארי לא טוב השלכות לא נעימות. גאנג לאונג, בגרסת הדג, התבררה כמנה מצוינת. תבשיל עדין של חלב קוקוס לימוני וקארי צהוב עם פפאיה, קשיו, בצל וברוקולי, שיוצא עם קערת אורז לבן נפרדת (ולא, כנהוג במקומותינו, באותה צלחת עם האורז, באופן שגורם לו להמשיך להתבשל ושוב הופך את כל העסק לעיסה). וזו כאן התגלתה כמנת קארי שמספקת את אותה פשטות רבת טעמים של מסעדות רחוב תאילנדיות אמיתיות. מינוס החריפות וזה פלוס גדול.

יש קינוח אחד בלבד: טפיוקה עם פירות. אני לא מת על טפיוקה או על כדוריות ריריות באופן כללי. אבל לא צריך לאהוב טפיוקה כדי ליהנות מהקינוח הזה. הכדוריות מעורבבות בקרם קוקוס עשיר עם מתיקות מתונה, מה שהופך את כל העסק למרק עדין שלא מתחרה בטעמים הטובים של חתיכות הפרי הטריות (קיווי, מלון, ענבים). עם החשבון קיבלנו צ׳ייסרים של סאקה. כאילו מישהו ידע בדיוק מה אנחנו צריכים כדי להתמודד עם הפקקים של כביש החוף.

שירות ומהירות: חמימות של מסעדת פועלים, יעילות של מקדונלד׳ס וחיוכים של קופנגן.
תמורה לכסף: מצדיקה נסיעה באמצע היום לחיפה. לא חשוב איפה אתם נמצאים.
בקיצור: תאילנד תאילנד.
חשבון:
סלט פפאיה (במחיר העיקרית)
לאב גאי (במחיר העיקרית)
פאד קפאו - 62 שקל
גנג לאונג - 82 שקל
קינוח טפיוקה - 18 שקל
טיפ - 24 שקל
סה״כ 186 שקל
צ׳אנג בה, הנמל 23 חיפה, 04-6722891, תפריט העסקיות מוגש בימים ראשון עד חמישי, בין השעות 12:00 ל-16:00
 

erezavn

New member
אפשר להיות רגועים. יש נציגים ישראליים.

מקום 11: הברברי: Octopus Mashawsha at The Barbary
מקום 35: אוטולנגי: Roasted aubergine with cumin yogurt, coriander, curry leaves, herb oil and chilli
דווקא את פלומאר לא איתרתי ברשימה.
 
למעלה