רק משתפת: חום ופריחה אצל בן 11 חודשים
זה הסיפור. לדעתי, חשוב לספר.
לפני כשבועיים, הבחור, בן שבוע ל-12 חודשים, חלה בפעם הראשונה בחייו. עלה לו החום לעבר 38 מעלות, אספנו אותו מהמשפחתון ומכיוון שהחום היה במגמת עליה, נסענו למרפאה. הרופאה איבחנה דלקת בשתי האוזניים ורשמה אנטיביוטיקה לשבוע ימים. כמו כן המליצה על סירופ להורדת חום, שהיה צפוי לעבור תוך יומיים.
הבחור המשיך לקדוח מחום ודרך העור האדום והמזיע יכולנו להבחין בפריחה. יום למחרת הפריחה התגברה והחום עדיין נשאר גבוה.
ביום למחרת החום התחיל לרדת והפריחה גם כן. אלה לא היו פצעונים, אלא מעין כתמים אדומים שהתפשטו מהפנים על הבטן והגב, ובהמשך גם אל הידיים והרגליים. הילדון לא התגרד ולא נראה שהכתמים הפריעו לו.
חזרנו לקליניקה ללא חום. הרופא אישר שדלקת האוזניים עברה, שאל מתי הופיעה הפריחה (לא הייתי בטוחה, כי הוא היה אדום בגלל החום ואני הייתי מבולבלת ודי חסרת אונים בגלל המחלה הראשונה) ואמר שהפריחה כנראה נגרמה בגלל וירוס כלשהו: זה קורה הרבה אצל ילדים: חום + פריחה. זה לא מדבק ומותר לחזור לגן וגם לארח ילדים בבית. רק לזכור לסיים לשתות את סירופ האנטיביוטיקה שקיבלנו.
כך אחרי 5 ימים בבית (יומיים עם חום ואז 3 ימים של סופשבוע ארוך) הילדון חזר לגן. הפריחה התגברה. ביום למחרת, היום השביעי, הגננת ביקשה לחזור לקליניקה ולפחות להביא פתק אישור (הוא עולה כסף), כי ההורים היו מתחילים לבוא בטענות, ובצדק. חזרנו לקליניקה וקיבלנו איבחון של... אלרגיה לפניצילין. נאמר להפסיק עם האנטיביוטיקה מיד, רק שגם כך נשארו רק שתי מנות.
אחרי 3 ימים קיבלנו ילד נקי מכל פריחה.
אילו לא היינו מתבקשים לחזור לקליניקה ע"י הגננת, מי יודע האם היינו מגלים על האלרגיה (הרי שהוא גם כך היה מפסיק לקבל את התרופה באותו היום) ומי יודע מה היתה התגובה שלו אליה בפעם הבאה.
מסקנה: בכל מחלה של הקטנים, פתחו עיניים טוב-טוב, קחו דף נייר ורשמו מה קורה, מתי קורה ואיך קורה. וגשו עם הדף לרופא לבדיקה.
שנהיה כולנו בריאים.