? שרשור הכוונה ומודיעין 21/07

[alantan]

? שרשור הכוונה ומודיעין 21/07

? שרשור הכוונה ומודיעין 21/07

אין להתיחס להמלצות שנמסרות במסר אישי אלא רק מסרים פומביים - ישנם גורמים שמנסים להטעות את השואלים ביודעין.

הגולשים מתבקשים שלא להשיב לשאלות
בשרשורי הכוונה קודמים ולא לשרשר הודעות שאינן קשורות לשרשור ההכוונה.

שאלות שלא תשורשרנה כהלכה - תמחקנה מן הפורום ללא אזהרה.

נא לשרשר שאלות הכוונה אך ורק לכאן ונשמח לעזור כמיטב יכולתנו.

על מנת ששאלתכם תהיה בולטת, ולמען הנוחות, נא הקפידו לשרשר אותה להודעה ראשית זו, ולא לשאלה או תשובה אחרת.

הקפידו לשרשר את שאלתכם לשרשור בתאריך הרלוונטי.

נא ציינו נקודות מוצא ויעד מדוייקות ככל האפשר.

אם דרוש לכם מידע אודות מחיר הנסיעה ומשך זמן הנסיעה - ציינו זאת בעת כתיבת השאלה.

אין צורך להשתמש באייקון

- זה פשוט מיותר.

נסיעה טובה וגלישה מהנה בפורום!

 

[איציק11100]

הכוונה לרחוב דבורה הנביאה בירושלים

? שרשור הכוונה ומודיעין 21/07

אין להתיחס להמלצות שנמסרות במסר אישי אלא רק מסרים פומביים - ישנם גורמים שמנסים להטעות את השואלים ביודעין.

הגולשים מתבקשים שלא להשיב לשאלות
בשרשורי הכוונה קודמים ולא לשרשר הודעות שאינן קשורות לשרשור ההכוונה.

שאלות שלא תשורשרנה כהלכה - תמחקנה מן הפורום ללא אזהרה.

נא לשרשר שאלות הכוונה אך ורק לכאן ונשמח לעזור כמיטב יכולתנו.

על מנת ששאלתכם תהיה בולטת, ולמען הנוחות, נא הקפידו לשרשר אותה להודעה ראשית זו, ולא לשאלה או תשובה אחרת.

הקפידו לשרשר את שאלתכם לשרשור בתאריך הרלוונטי.

נא ציינו נקודות מוצא ויעד מדוייקות ככל האפשר.

אם דרוש לכם מידע אודות מחיר הנסיעה ומשך זמן הנסיעה - ציינו זאת בעת כתיבת השאלה.

אין צורך להשתמש באייקון

- זה פשוט מיותר.

נסיעה טובה וגלישה מהנה בפורום!

הכוונה לרחוב דבורה הנביאה בירושלים
מוצא: או תחנה מרכזית י-ם או אחת מהתחנות בהמשך העיר לאחר התחנה המרכזית בי-ם היכן שממשיכים קווי המהדרין מהמרכז

 

[wapy]

קו 66 נביאים בי-ם

הכוונה לרחוב דבורה הנביאה בירושלים
מוצא: או תחנה מרכזית י-ם או אחת מהתחנות בהמשך העיר לאחר התחנה המרכזית בי-ם היכן שממשיכים קווי המהדרין מהמרכז

קו 66 נביאים בי-ם

הנביאים/הע"ח - אתה צריך לעלות
הנביאים/הרב קוק- אתה צריך לרדת
רחוב הנביאים, אחד הרחובות המרכזיים בירושלים, נסלל ואוכלס בשלהי המאה ה-19, כחלק מהיציאה מהחומות. הרחוב כולל פניני אדריכלות והיסטוריה מן המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, שמקורן בתרבויות ובדתות שונות. תור הזהב של רחוב הנביאים החל באמצע המאה ה-19 והסתיים ב-1917, עם נפילת שלטון האימפריה העות'מאנית בארץ. הרחוב והאזור כולו נחשבו עד אז ליוקרתיים ביותר, דבר שהתבטא בהקמת קונסוליות, בתי חולים, מוסדות חינוך ודת ובתי מגורים מפוארים.
http://www.masa.co.il/article/4401/ירושלים:-סיור-ברחוב-הנביאים/

 

[איציק11100]

תודה!

קו 66 נביאים בי-ם

הנביאים/הע"ח - אתה צריך לעלות
הנביאים/הרב קוק- אתה צריך לרדת
רחוב הנביאים, אחד הרחובות המרכזיים בירושלים, נסלל ואוכלס בשלהי המאה ה-19, כחלק מהיציאה מהחומות. הרחוב כולל פניני אדריכלות והיסטוריה מן המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, שמקורן בתרבויות ובדתות שונות. תור הזהב של רחוב הנביאים החל באמצע המאה ה-19 והסתיים ב-1917, עם נפילת שלטון האימפריה העות'מאנית בארץ. הרחוב והאזור כולו נחשבו עד אז ליוקרתיים ביותר, דבר שהתבטא בהקמת קונסוליות, בתי חולים, מוסדות חינוך ודת ובתי מגורים מפוארים.
http://www.masa.co.il/article/4401/ירושלים:-סיור-ברחוב-הנביאים/

תודה!

 

[wapy]

חידת מקום

...***

חידת מקום

...***

אם אתה בסביבה - מצא את המקום הזה
החידה לכל חברי הפורום - מה המקום שאיציק יעבור לידו

 

[wapy]

כִּי אֲנִי יְהוָה, רֹפְאֶךָ

חידת מקום

...***

אם אתה בסביבה - מצא את המקום הזה
החידה לכל חברי הפורום - מה המקום שאיציק יעבור לידו

כִּי אֲנִי יְהוָה, רֹפְאֶךָ
במשקוף פתח הכניסה המקושת נחקקה דמות יונת השלום והשנה בה הונחה אבן הפינה

 

[Ccyclist]

ביקור חולים או שערי צדק הישן?

כִּי אֲנִי יְהוָה, רֹפְאֶךָ
במשקוף פתח הכניסה המקושת נחקקה דמות יונת השלום והשנה בה הונחה אבן הפינה

ביקור חולים או שערי צדק הישן?
לפי הציטוט זה בית חולים ולפי התאריך - אחד מהוותיקים בארץ ולכן כנראה בירושלים.
&nbsp
הסיפור של ביקור חולים הוא שבנו אותו מול בית חולים של המסיון ולכן יתכן שציטוט כזה יותר אקטואלי שם (או בבית הסתדרות הרופאים שבצומת שטראוס הנביאים, אבל זה כנראה מאוחר יותר).

 

[wapy]

מוזס וילהלם שפירא

ביקור חולים או שערי צדק הישן?
לפי הציטוט זה בית חולים ולפי התאריך - אחד מהוותיקים בארץ ולכן כנראה בירושלים.
&nbsp
הסיפור של ביקור חולים הוא שבנו אותו מול בית חולים של המסיון ולכן יתכן שציטוט כזה יותר אקטואלי שם (או בבית הסתדרות הרופאים שבצומת שטראוס הנביאים, אבל זה כנראה מאוחר יותר).

מוזס וילהלם שפירא
חפש את האישה - התשובה קרובה
בדרך כלל את התשובה הנכונה רושמים בגוף ההודעה לא בכותרת- כדי שאחרים ינסו

 

[wapy]

חפש את האישה -

מוזס וילהלם שפירא
חפש את האישה - התשובה קרובה
בדרך כלל את התשובה הנכונה רושמים בגוף ההודעה לא בכותרת- כדי שאחרים ינסו

חפש את האישה -

למי ששעוד לא ניסה

 

[אברהם שטרן15]

אישה=הדסה?

חפש את האישה -

למי ששעוד לא ניסה

אישה=הדסה?

 

[wapy]

"בת ירושלים הקטנה"

אישה=הדסה?

"בת ירושלים הקטנה"
ירושלים של פראות ופאר
סיפורה האוטוביוגרפי של מחברת הרומאן הצרפתי "בת-ירושלים הקטנה", מרים הרי, בתו של זייפן העתיקות בן המאה ה-19 משה-מוזס וילהלם שפירא. זה גם סיפור החלום על ירושלים רבגונית ורב-תרבותית, החלום ושברו
"
נקודת חיבור מוחשית מאוד וטעונה סמליות בין הוויית חייה של ציונה בירושלים העתיקה וההוויה הציונית המתגבשת במקביל בעיר החדשה היא טירת האגה רשיד - בית המידות המרהיב שאליו עוברת המשפחה משזכתה לרווחה כלכלית. לימים עברו לבית זה בני הזוג טיכו הנודעים, וכיום מוכרת הטירה כ"בית אנה טיכו", ומוזיאון ישראל, בעל הבית שלה, עשה בשנים האחרונות רבות כדי להחזיר אל הבית מקצת מהדרו המקורי. שיטוט בין חדריו משרה על המבקר תחושה "שבין שלוות כנסייה לבין מצוקת בית סוהר", כפי שמתארת אותה המחברת בדייקנות חריפה.
סיפורה של "בת ירושלים הקטנה" הוא סיפור ילדותה בירושלים של הסופרת מרים שפירא הרי (Harry), שבתחילת המאה העשרים היתה לדמות בולטת בחוגים הספרותיים האוונגרדיים בפאריס. היא האריכה ימים ומתה ב-1958. את צדו האוטוביוגרפי של סיפורה מסווה הרי אך במעט, וכך שופך סיפורה הספרותי של בת ירושלים הקטנה אור על סיפור חייה האמיתיים והמיוחדים במינם של המחברת. מרים הרי נולדה ב-1870 בבית ערבי עתיק על הר ציון, בעיצומה של מגפת כולרה. אמה הגרמנית רוזטה היתה לותרנית אדוקה ואביה, משה-מוזס וילהלם שפירא,
http://www.haaretz.co.il/literature/1.1261998

 

[wapy]

מגדל פעמונים קטן וגגו עוצב כפירמידה

מוזס וילהלם שפירא
חפש את האישה - התשובה קרובה
בדרך כלל את התשובה הנכונה רושמים בגוף ההודעה לא בכותרת- כדי שאחרים ינסו

מגדל פעמונים קטן וגגו עוצב כפירמידה

בית החולים הגרמני
בית החולים הגרמני של האחיות הדיאקוניסיות היה מוסד רפואי שפעל בירושלים בעיר העתיקה החל מאמצע המאה ה-19, ולאחר מכן במבנה בפינת הרחובות הנביאים ורחוב שטראוס בירושלים בתחילה המאה ה-20. כיום משמש המבנה כאגף של בית החולים "ביקור חולים". בימי המדינה הראשונים נקרא "בית חולים זיו" ואירח בית חולים צבאי וכמה ממחלקות בית החולים הדסה.

המבנה ישב על קצה המגרש בפינת הרחובות שטראוס והנביאים. אורכו הכולל 45 מטר, רוחבו 15 מטר וגובהו 12 מטר. במקום המפגש של שני אגפי הבניין נמצאת הכניסה הראשית למבנה. חזיתות בית החולים נבנו מאבן בסיתות עדין, ותשומת לב ניתנה לעיטור המבנה בעמודים, כותרות וסורגים דקורטיביים. חזית הכניסה הראשית תוכננה כבניין ציבורי גרמני טיפוסי, מעל הקפלה מעל חלון מעוגל נבנה מגדל פעמונים קטן וגגו עוצב כפירמידה מנחושת הנחה על ארבעה עמודים מעוגלים. באגף הכניסה נבנתה ארקדה שבה הקשתות נתמכות על ידי עמודים בעלי כותרות מרובעות מסוגננות במוטיב גאומטרי - צמחי, המאפיין את העמודים הרבים המעטרים את הבניין. בקצה העליון של הארקדה נבנתה מרפסת עם מעקה העשוי מעשה שבכה מאבן. בקשת המרכזית חקוקה יונת השלום הנושאת בפיה ענף עץ זית - סמל מסדר האחיות הדיאקוניסות. בכניסה המשנית לבניין מרחוב שטראוס, ובמשקוף פתח הכניסה המקושת נחקקה דמות יונת השלום והשנה בה הונחה אבן הפינה לבית החולים (1892), ומשני הצדדים נחקק הפסוק מספר שמות:
[Cquote2.svg]
כִּי אֲנִי יְהוָה, רֹפְאֶךָ
[Cquote3.svg]
– שמות טו' כו'

אחות מפורסמת ממסדר הדיאקוניסות שהתגוררה בירושלים היא רוזטה יקל, שנישאה למוזס וילהלם שפירא, זייפן העתיקות הנודע וילדה לו שתי בנות.

מוזס וילהלם שפירא (1830 – 11 במרץ 1884) היה אספן וסוחר עתיקות שחי ופעל בירושלים העות'מאנית במחצית השנייה של המאה ה-19. שפירא, יהודי שהמיר את דתו לנצרות, התפרסם כזייפן עתיקות בינלאומי‏[1] שעמד במרכזן של שתי פרשות זיוף עתיקות אשר הסעירו את עולם הארכאולוגיה וחקר המקרא בבריטניה, בצרפת ובגרמניה.
בשערוריה הראשונה שהסתבך בה, ב-1873, התברר כי אוסף חרסים מואבי בן אלפי פריטים שמכר למוזיאון בברלין אינו אלא עבודת זיוף זולה של קדרים בני התקופה. עשור לאחר מכן, מששיקם את המוניטין שלו כסוחר עתיקות מומחה, הסתבך בשנית כשניסה ב-1883 להציע למכירה למוזיאונים אחדים באירופה אוסף מגילות שנתגלו, לכאורה, במערות באזור ים המלח. כאשר שפירא עמד על סף סגירת עסקה עם המוזיאון הבריטי בלונדון, נקבעו המגילות בידי מומחים כמזויפות בחוות דעת שהביאה לכישלון העסקה, להתאבדותו של שפירא ולאובדן המגילות.
64 שנים מאוחר יותר נתגלו מגילות ים המלח במערות בקומראן, ועלתה התהייה שמא הקביעה בשעתה כי מגילותיו של שפירא מזויפות הייתה נמהרת מדי, ואולי אף הייתה אחת ההחמצות הגדולות בתולדות הארכאולוגיה. תהייה זו נותרה בלתי פתורה עד היום.

אשתו של שפירא ובתו הצעירה מרים, שנותרו בירושלים, לא שמעו דבר ממנו משך חודשים, והתבשרו על מותו באיחור. בהיעדר אמצעים לכלכל את עצמן, נטשו את הבית הגדול בירושלים ועקרו לגרמניה. הבת מרים השתקעה בצרפת, שם הייתה לסופרת ידועה: מרים הרי, כלת פרס פמינה היוקרתי. בשנת 1914 פרסמה את ספרה "בת ירושלים הקטנה", שבו סיפרה את סיפור ילדותה בירושלים בצל שערוריית זיוף העתיקות. הבית בו התגוררו בירושלים הפך, לימים, לביתו ומרפאתו של רופא העיניים המפורסם ד"ר אברהם טיכו ובו התגורר עם אשתו הציירת אנה טיכו. כיום זהו מוזיאון בית טיכו, המסונף למוזיאון ישראל.

 

[wapy]

וכאן מתחילה תעלומה

מגדל פעמונים קטן וגגו עוצב כפירמידה

בית החולים הגרמני
בית החולים הגרמני של האחיות הדיאקוניסיות היה מוסד רפואי שפעל בירושלים בעיר העתיקה החל מאמצע המאה ה-19, ולאחר מכן במבנה בפינת הרחובות הנביאים ורחוב שטראוס בירושלים בתחילה המאה ה-20. כיום משמש המבנה כאגף של בית החולים "ביקור חולים". בימי המדינה הראשונים נקרא "בית חולים זיו" ואירח בית חולים צבאי וכמה ממחלקות בית החולים הדסה.

המבנה ישב על קצה המגרש בפינת הרחובות שטראוס והנביאים. אורכו הכולל 45 מטר, רוחבו 15 מטר וגובהו 12 מטר. במקום המפגש של שני אגפי הבניין נמצאת הכניסה הראשית למבנה. חזיתות בית החולים נבנו מאבן בסיתות עדין, ותשומת לב ניתנה לעיטור המבנה בעמודים, כותרות וסורגים דקורטיביים. חזית הכניסה הראשית תוכננה כבניין ציבורי גרמני טיפוסי, מעל הקפלה מעל חלון מעוגל נבנה מגדל פעמונים קטן וגגו עוצב כפירמידה מנחושת הנחה על ארבעה עמודים מעוגלים. באגף הכניסה נבנתה ארקדה שבה הקשתות נתמכות על ידי עמודים בעלי כותרות מרובעות מסוגננות במוטיב גאומטרי - צמחי, המאפיין את העמודים הרבים המעטרים את הבניין. בקצה העליון של הארקדה נבנתה מרפסת עם מעקה העשוי מעשה שבכה מאבן. בקשת המרכזית חקוקה יונת השלום הנושאת בפיה ענף עץ זית - סמל מסדר האחיות הדיאקוניסות. בכניסה המשנית לבניין מרחוב שטראוס, ובמשקוף פתח הכניסה המקושת נחקקה דמות יונת השלום והשנה בה הונחה אבן הפינה לבית החולים (1892), ומשני הצדדים נחקק הפסוק מספר שמות:
[Cquote2.svg]
כִּי אֲנִי יְהוָה, רֹפְאֶךָ
[Cquote3.svg]
– שמות טו' כו'

אחות מפורסמת ממסדר הדיאקוניסות שהתגוררה בירושלים היא רוזטה יקל, שנישאה למוזס וילהלם שפירא, זייפן העתיקות הנודע וילדה לו שתי בנות.

מוזס וילהלם שפירא (1830 – 11 במרץ 1884) היה אספן וסוחר עתיקות שחי ופעל בירושלים העות'מאנית במחצית השנייה של המאה ה-19. שפירא, יהודי שהמיר את דתו לנצרות, התפרסם כזייפן עתיקות בינלאומי‏[1] שעמד במרכזן של שתי פרשות זיוף עתיקות אשר הסעירו את עולם הארכאולוגיה וחקר המקרא בבריטניה, בצרפת ובגרמניה.
בשערוריה הראשונה שהסתבך בה, ב-1873, התברר כי אוסף חרסים מואבי בן אלפי פריטים שמכר למוזיאון בברלין אינו אלא עבודת זיוף זולה של קדרים בני התקופה. עשור לאחר מכן, מששיקם את המוניטין שלו כסוחר עתיקות מומחה, הסתבך בשנית כשניסה ב-1883 להציע למכירה למוזיאונים אחדים באירופה אוסף מגילות שנתגלו, לכאורה, במערות באזור ים המלח. כאשר שפירא עמד על סף סגירת עסקה עם המוזיאון הבריטי בלונדון, נקבעו המגילות בידי מומחים כמזויפות בחוות דעת שהביאה לכישלון העסקה, להתאבדותו של שפירא ולאובדן המגילות.
64 שנים מאוחר יותר נתגלו מגילות ים המלח במערות בקומראן, ועלתה התהייה שמא הקביעה בשעתה כי מגילותיו של שפירא מזויפות הייתה נמהרת מדי, ואולי אף הייתה אחת ההחמצות הגדולות בתולדות הארכאולוגיה. תהייה זו נותרה בלתי פתורה עד היום.

אשתו של שפירא ובתו הצעירה מרים, שנותרו בירושלים, לא שמעו דבר ממנו משך חודשים, והתבשרו על מותו באיחור. בהיעדר אמצעים לכלכל את עצמן, נטשו את הבית הגדול בירושלים ועקרו לגרמניה. הבת מרים השתקעה בצרפת, שם הייתה לסופרת ידועה: מרים הרי, כלת פרס פמינה היוקרתי. בשנת 1914 פרסמה את ספרה "בת ירושלים הקטנה", שבו סיפרה את סיפור ילדותה בירושלים בצל שערוריית זיוף העתיקות. הבית בו התגוררו בירושלים הפך, לימים, לביתו ומרפאתו של רופא העיניים המפורסם ד"ר אברהם טיכו ובו התגורר עם אשתו הציירת אנה טיכו. כיום זהו מוזיאון בית טיכו, המסונף למוזיאון ישראל.

וכאן מתחילה תעלומה

בית טיכו הוא אחד הבתים הראשונים בירושלים שנבנו מחוץ לחומות העיר העתיקה. הבית שימש למגוריהם ועבודתם של הציירת אנה טיכו ובעלה הרופא החוקר אברהם אלברט טיכו שהיו דמויות בולטות בחברה הארץ ישראלית של תחילת המאה ה-20. כיום המקום משמש כמסעדה וכמוזיאון המנציח את פועלם.

הבית נבנה בשנת 1864 על ידי הגא רשיד נשאשיבי, ערבי אמיד, ונודע אז בשם "טירת רשיד". כעבור חמש שנים שכר אותו סוחר העתיקות מוזס וילהלם שפירא, יהודי מומר שלימים נודע כזייפן עתיקות ועמד במרכזה של פרשיית זיוף בינלאומית שזעזעה את עולם הארכאולוגיה. שפירא התגורר בבית עם אשתו ובנותיו עד התאבדותו בשנת 1884. אחריו אכלסו את הבית מספר דיירים, ביניהם כמה מהדמויות המוכרות בירושלים של אותם ימים. ב-1924 קנו את הבית רופא העיניים, אברהם אלברט טיכו ורעייתו הציירת אנה טיכו, שהייתה גם דודניתו. השניים הטביעו את חותמם האישי על הבית והוא נקרא על שמם עד היום.
ד"ר אלברט טיכו ורעייתו אנה נולדו בסוף המאה ה-19 במורבייה. ד"ר טיכו השלים את לימודי הרפואה שלו בווינה והתמחה ברפואת עיניים בבית החולים "רודולף". אנה החלה ללמוד אמנות בגיל 15, אף היא בווינה. ב-1912, לאחר שנשלח על ידי הארגון פרנקפורטאי "למען ציון" לפתוח מרפאת עיניים בירושלים, נשא ד"ר טיכו את אנה לאישה.
עם הגיעם לירושלים פתח ד"ר טיכו מרפאה, ולאחר שנים מספר החליטו לשפר את רמת חייהם ולרכוש את בית המידות בקרבת רחוב הקונסולים (רחוב הנביאים היום), שנחשב באותה תקופה לסביבת המגורים היוקרתית ביותר בירושלים. ד"ר טיכו, שהיה אזרח גרמניה שירת במהלך מלחמת העולם הראשונה כרופא בצבא הגרמני ונעדר מירושלים.
בשנת 1929, כחלק ממאורעות תרפ"ט, נדקר ד"ר טיכו בידי ערבים בדרכו למרפאתו שבשכונת מאה שערים, ובעקבות כך החליטו הוא ואשתו להסב את הקומה התחתונה של הבית למרפאת עיניים, מרפאה ששירתה את אוכלוסיית ירושלים, עשירים ועניים כאחד. לצד טיפול בחולים, עסק ד"ר טיכו במחקר רפואת העיניים והיה מחדש בינלאומי בתחום עבודתו. שמעו של ד"ר טיכו יצא למרחוק, ואת מרפאתו פקדו חולים מרחבי המזרח התיכון.
ביתם של בני הזוג, שיחד עם הגן והחורשה הצמודים אליו משתרע על שטח של כשלושה דונם, היה למקום מפגש לאינטלקטואלים, אמנים, אנשי ספרות ופוליטיקאים. בין היתר ארח הזוג את הנציב הבריטי העליון סר ארתור ווקופ, את האמנים מרדכי ארדון ומארק שאגאל, את הפילוסוף מרטין בובר, ורבים אחרים. בני הזוג טיכו אמנם צברו נכסים רבים, אך לא ניהלו אורח חיים ראוותני והיו אנשי עבודה לאורך כל חייהם. הזוג טיכו ותפקידם בחברה הארץ ישראלית הונצח במערכון של שייקה אופיר, "ציונה והעין המקולקלת", המתעד ביקור בבית טיכו בשל מחלת עיניים.
ד"ר טיכו נפטר ב-1960. אנה, ששימשה כסייעת במרפאת העיניים של בעלה, ציירה ורשמה את נופיה של ירושלים ואת אנשיה. היא המשיכה להתגורר, ליצור ולארח בבית עד מותה בשנת 1980. בשנות חייה האחרונות הוזנח במקצת הבית וחלקים ממנו הושכרו. בצוואתה הותירה את הבית, על אוסף האמנות שבו, למען תושבי ירושלים כאות הוקרה לעיר שכה אהבה.
הבניין שופץ על ידי האדריכל דוד קרויאנקר על פי תוכניות שאושרו על ידי אנה טיכו עוד בחייה, והוסב למוזיאון מודרני המיטיב לשקף את אווירת ירושלים של תחילת המאה ה-20.
מוזיאון ישראל מפעיל כיום את מוזיאון בית טיכו כשלוחה חיצונית שלו. במוזיאון מוצגים יצירותיה של אנה טיכו, אוסף החנוכיות של ד"ר אברהם טיכו, חלק מכלי עבודתו והסברים על אודות חיי הזוג.

 

[wapy]

נביאים בי-ם

וכאן מתחילה תעלומה

בית טיכו הוא אחד הבתים הראשונים בירושלים שנבנו מחוץ לחומות העיר העתיקה. הבית שימש למגוריהם ועבודתם של הציירת אנה טיכו ובעלה הרופא החוקר אברהם אלברט טיכו שהיו דמויות בולטות בחברה הארץ ישראלית של תחילת המאה ה-20. כיום המקום משמש כמסעדה וכמוזיאון המנציח את פועלם.

הבית נבנה בשנת 1864 על ידי הגא רשיד נשאשיבי, ערבי אמיד, ונודע אז בשם "טירת רשיד". כעבור חמש שנים שכר אותו סוחר העתיקות מוזס וילהלם שפירא, יהודי מומר שלימים נודע כזייפן עתיקות ועמד במרכזה של פרשיית זיוף בינלאומית שזעזעה את עולם הארכאולוגיה. שפירא התגורר בבית עם אשתו ובנותיו עד התאבדותו בשנת 1884. אחריו אכלסו את הבית מספר דיירים, ביניהם כמה מהדמויות המוכרות בירושלים של אותם ימים. ב-1924 קנו את הבית רופא העיניים, אברהם אלברט טיכו ורעייתו הציירת אנה טיכו, שהייתה גם דודניתו. השניים הטביעו את חותמם האישי על הבית והוא נקרא על שמם עד היום.
ד"ר אלברט טיכו ורעייתו אנה נולדו בסוף המאה ה-19 במורבייה. ד"ר טיכו השלים את לימודי הרפואה שלו בווינה והתמחה ברפואת עיניים בבית החולים "רודולף". אנה החלה ללמוד אמנות בגיל 15, אף היא בווינה. ב-1912, לאחר שנשלח על ידי הארגון פרנקפורטאי "למען ציון" לפתוח מרפאת עיניים בירושלים, נשא ד"ר טיכו את אנה לאישה.
עם הגיעם לירושלים פתח ד"ר טיכו מרפאה, ולאחר שנים מספר החליטו לשפר את רמת חייהם ולרכוש את בית המידות בקרבת רחוב הקונסולים (רחוב הנביאים היום), שנחשב באותה תקופה לסביבת המגורים היוקרתית ביותר בירושלים. ד"ר טיכו, שהיה אזרח גרמניה שירת במהלך מלחמת העולם הראשונה כרופא בצבא הגרמני ונעדר מירושלים.
בשנת 1929, כחלק ממאורעות תרפ"ט, נדקר ד"ר טיכו בידי ערבים בדרכו למרפאתו שבשכונת מאה שערים, ובעקבות כך החליטו הוא ואשתו להסב את הקומה התחתונה של הבית למרפאת עיניים, מרפאה ששירתה את אוכלוסיית ירושלים, עשירים ועניים כאחד. לצד טיפול בחולים, עסק ד"ר טיכו במחקר רפואת העיניים והיה מחדש בינלאומי בתחום עבודתו. שמעו של ד"ר טיכו יצא למרחוק, ואת מרפאתו פקדו חולים מרחבי המזרח התיכון.
ביתם של בני הזוג, שיחד עם הגן והחורשה הצמודים אליו משתרע על שטח של כשלושה דונם, היה למקום מפגש לאינטלקטואלים, אמנים, אנשי ספרות ופוליטיקאים. בין היתר ארח הזוג את הנציב הבריטי העליון סר ארתור ווקופ, את האמנים מרדכי ארדון ומארק שאגאל, את הפילוסוף מרטין בובר, ורבים אחרים. בני הזוג טיכו אמנם צברו נכסים רבים, אך לא ניהלו אורח חיים ראוותני והיו אנשי עבודה לאורך כל חייהם. הזוג טיכו ותפקידם בחברה הארץ ישראלית הונצח במערכון של שייקה אופיר, "ציונה והעין המקולקלת", המתעד ביקור בבית טיכו בשל מחלת עיניים.
ד"ר טיכו נפטר ב-1960. אנה, ששימשה כסייעת במרפאת העיניים של בעלה, ציירה ורשמה את נופיה של ירושלים ואת אנשיה. היא המשיכה להתגורר, ליצור ולארח בבית עד מותה בשנת 1980. בשנות חייה האחרונות הוזנח במקצת הבית וחלקים ממנו הושכרו. בצוואתה הותירה את הבית, על אוסף האמנות שבו, למען תושבי ירושלים כאות הוקרה לעיר שכה אהבה.
הבניין שופץ על ידי האדריכל דוד קרויאנקר על פי תוכניות שאושרו על ידי אנה טיכו עוד בחייה, והוסב למוזיאון מודרני המיטיב לשקף את אווירת ירושלים של תחילת המאה ה-20.
מוזיאון ישראל מפעיל כיום את מוזיאון בית טיכו כשלוחה חיצונית שלו. במוזיאון מוצגים יצירותיה של אנה טיכו, אוסף החנוכיות של ד"ר אברהם טיכו, חלק מכלי עבודתו והסברים על אודות חיי הזוג.

נביאים בי-ם

אם יש רחוב מעניין במיוחד - זה רחוב הנביאים בירושלים
אם יש ערך בוויקיפדיה מושקע במיוחד - זה רחוב הנביאים
http://he.wikipedia.org/wiki/רחוב_הנביאים

 

[wapy]

סגירת שמי ישראל

חידת מקום

...***

אם אתה בסביבה - מצא את המקום הזה
החידה לכל חברי הפורום - מה המקום שאיציק יעבור לידו

סגירת שמי ישראל

רגע האמת:פצצות טון -ביטול טיסות לישראל
http://www.tapuz.co.il/forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=54&MessageId=175835148

 

[alantan]

הופתעתי שבריטיש עדיין מפעילה את טיסותיה

סגירת שמי ישראל

רגע האמת:פצצות טון -ביטול טיסות לישראל
http://www.tapuz.co.il/forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=54&MessageId=175835148

הופתעתי שבריטיש עדיין מפעילה את טיסותיה

 

[alantan]

אגב, מדובר בהחלטה פוליטית ובלתי הגיונית של

סגירת שמי ישראל

רגע האמת:פצצות טון -ביטול טיסות לישראל
http://www.tapuz.co.il/forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=54&MessageId=175835148

אגב, מדובר בהחלטה פוליטית ובלתי הגיונית של
אובמה וה-FAA שלו, שמשאיר טיסות למקומות הרבה יותר מסוכנים, כמו פקיסטן למשל:
http://libertyunyielding.com/2014/07/23/finally-obama-leads-front-hamas-faa-move-ben-gurion/

 

[אוהדא11]

כבר נאמר שפורנוגרפיה זה ענין של גיאוגרפיה

אגב, מדובר בהחלטה פוליטית ובלתי הגיונית של
אובמה וה-FAA שלו, שמשאיר טיסות למקומות הרבה יותר מסוכנים, כמו פקיסטן למשל:
http://libertyunyielding.com/2014/07/23/finally-obama-leads-front-hamas-faa-move-ben-gurion/

כבר נאמר שפורנוגרפיה זה ענין של גיאוגרפיה

 

[wapy]

מותר לטוס לנתב"ג

אגב, מדובר בהחלטה פוליטית ובלתי הגיונית של
אובמה וה-FAA שלו, שמשאיר טיסות למקומות הרבה יותר מסוכנים, כמו פקיסטן למשל:
http://libertyunyielding.com/2014/07/23/finally-obama-leads-front-hamas-faa-move-ben-gurion/

מותר לטוס לנתב"ג
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4549109,00.html
רשות התעופה בארה"ב: מותר לטוס לנתב"ג
סוף לאיסור הטיסות על נתב"ג: רשות התעופה האמריקנית הודיעה הבוקר על הסרת איסור הטיסות. ההחלטה התקבלה בעקבות הערכה ביטחונית