שרשור ההופעה הווקאלית המרשימה

Material Boy

New member
שרשור ההופעה הווקאלית המרשימה


היוש, במסגרת הפינה הקבועה שלי "בואו נעשה את הפורום הזה מקום שמח יותר"
הפעם - שרשור ההופעה הווקאלית המרשימה
מה זאת אומרת? במהלך השבוע הקרוב אבקש ממכם לשתף אותנו בהופעות של מדונה בהן היא הרשימה אותכם עם יכולתה הווקאלית.
אז נכון. מדונה היא לא סלין ולא וויטני, אבל היא נותנת הרבה יותר בעיניינו גם עם יכולות בינוניות יותר.
מה שחשוב בשרשור הזה - הופעות חיות בלבד. לא קליפים ולא קטעים מסרטים.
תהנו

ויאללה בואו נתחיל
 

Material Boy

New member
ואעשה את הסיפתח

כמובן שאני אתחיל, כי סביר שכולכם ישנים עכשיו, ולא בהפסקת אינטרנט בין חיתוכי והדבקות מודלים.

אז בחרתי להתחיל מהווקאליות האובייסית שלה - תקופת אוויטה, בה מדונה לא ויתרה על אף אוקטבה ונתנה לנו בראש.
1997 - טקס פרסי אקדמיה, או בשמו העממי - אוסקר.
מדונה שרה את יו מאסט לאב מי, שיר הדגל שלה בסרט אוויטה.
כן כן, גם דונט קריי הוא דגל, אבל ליו מאסט היה מעמד מיוחד בשל היותו חדש ומקורי (ועל זה שהיא קיבלה עליו מלא פרסים - כולל האוסקר).
אז קבלו אותה.
 

GM1988

Well-known member
זה אחד השירים הכלכך מרגשים שלה

שאין לי מושג, אולי באמת הטוב ביותר שיש לה ברמה כזו...
כמה רגש, כמה אמת, כמה השקעה ווקאלית היא הפגינה בתקופה של אוויטה, ואיזה ביצוע ... ואווווווווווווווווווו
לא משנה כמה פעמים שמעתי את השיר הזה, הוא מוציא לי עור ברווז עד היום, הוא כלכך מרגש שזה בלתי יתואר ...
במיוחד השבירת קול שיש לה בScared to confess what i'm feeling מיוחד במינו ...

ישנן זמרות עם קולות טובים, ולא חסר שמות כמו וויטני וכולי... אך יש קולות, שדרכם אפשר להעביר כלכך הרבה, ואפילו לא מצריכות קול ענק, אבל קול שמרטיט לך את הלב.
קול כזה יש למדונה, כשהיא רוצה, היא יכולה להגיש לך שיר כפי שאף זמרת לא תצליח.

ואוו תודה על הוידאו הזה, שוב פעם זה ריגש אותי
 

Material Boy

New member


בבלונד אמבישן באמת ניתן למצוא הרבה דוגמאות לביצועים טובים של מדונה.
למשל בשיר papa don't preach
אוי איך שאני נמס כשהיא צורחת לקראת הסוף
 

tali44

New member
אני מאד אוהבת את הביצועים מה- re invention

הם פשוטים ונקיים מבחינת סאונד ואפקטים והם גם נורא אותנטיים ולפעמים אני מחפשת את הצד הזה במדונה.

Mother & Father

Don't Tell Me

Deeper And Deeper
 

GM1988

Well-known member
יש המון רגעים מאד מרגשים בווקאל

של מדונה בכל מיני נאמברים בהופעות, ואני אבחר בביצוע הכי מרגש בעיניי שתפס אותי עוד בתחילת הקריירה שלה.
והוא לשיר הפתיחה של וירג'ין טור - Dress you up

אני זוכר שעוד בגיל 9, כשראיתי תכנית בMTV על מדונה, עם ראיונות, תמונות והופעות מכל מיני תקופות, ושמו קטע מהשיר הזה, ובגלל שעוד לא ידעתי אנגלית אפילו, הייתה לי הרגשה שמדונה שרה על משהו עצוב בגלל המינוריות שלו.
אחרי כמה שנים, ב2001 שידרו את ההופעה החיה שלה מדטרויט בערוץ יס, וממש רגע לפני השידור, שמו את הקטע הזה של הפתיחה עם DYU, ולמעשה זו הייתה הפעם הראשונה שיצא לי לשמוע את השיר הזה במלואו+הופעה!

עד היום זה אחד השירים האהובים עליי ביותר של מדונה, הן מבחינת ביצוע (שאפילו לא מרגש אותי כמעט בהקלטת הסטודיו הרשמית), והן מבחינת הופעה!

וירג'ין טור - Dress you up
 

Material Boy

New member
מסכים לחלוטין

למרות שעבורי אישית הביצוע שהכי כבש אותי בוירג'ין טור זה השיר גמבלר.
אפילו הרקע של הדסקטופ במחשב שלי כבר כמה שנים הוא תמונה מתוך אותו ביצוע.
מדונה מראה פה את הצד הרוקיסטי שחבוי בה, עם ביצוע מושלם
וכשאני אומר מושלם אני מדבר על ה-כ-ל! התלבושת שלה, השיער, משקפי השמש, הביצוע המוזיקלי, הביצוע הווקאלי, התנועות שלה, מסבך הפלדה של הבמה שהיא הפכה אותו לעמוד ריקוד, התאורה ובפרט הפליקרים. פשוט הכל.
 

GM1988

Well-known member
שיא ההופעה
ללא ספק שיר ענק


וכפי שכתבת "ביצוע מושלם"!
בכלל, קראתי פה ושם ביקורות שלא ממש אוהבות את הוירג'ין טור מסיבה לא ברורה,
אך בעיניי הופעה מסוג כמו הVT הוא ייחודי בגלל האמיתיות שבו.
נכון שהיום אפשר להשתמש בפירוטכניקה ולפוצץ במה בלייזרים ומסכים שהם התאורה האולטימטיבית כיום, ולתת המון מזה בהופעה, אך זה עדיין לא מרשים כמו ההופעות של שנות ה80-90, שבהם האומן היה צריך להביא את כולו על הבמה, אחרת זה לא היה עובד.

מה שמדונה עשתה בסיבובי הופעות שלה בשנות ה80-90 היה ייחודי ברמה פסיכית!
זה לא היה נשען על מסכים, לא על פירוטכניקה, אלא נטו שירה+ריקוד, וכמובן הבגדים והסט ליסט של השירים.

מאד מאד אוהב את ההופעה הזו, ואחריה כמובן הסיבוב השני WTGT ובלונד אמבישן המדהיםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם!
יו... אני לא יודע מי עוד ראה כזו כמות של צפיות לבלונד אמבישן טור...
ב2004 זה היה מתנגן אצלי נון-סטופ, מהבוקר, עד הערב, הלילה, כולל הופעות אחרות, אבל זה היה MUST!

כמובן שאז עוד לא הייתה לי הגרסה של הלייזר דיסק וDVD בוטלגים כמו היום, אז נאלצתי "ליהנות" מפורמטים של AVI עד 700 מגה שהיו באיכות דיי זוועתית, ועדיין הייתי מוקסם לגמרי מאיך שמדונה הופיעה ובנתה את ההופעות שלה פעם, לפני שנכנסו כל המסכים והHD וכולי ...
 

Interlude19

New member
טלי אני מסכים אתך

אין על ה-Re-Invention Tour, בכלל כל הקאמבק הזה שהגיע אחרי תקופת Ray Of Light ו-Music די התבחבש לה - בין אם מטעמי מצפון (צנזור מרצונה החופשי של קליפ הנושא המיליטנטי לשיר "American Life" עקב רגשות אמריקה הפטריוטית) ובין אם מטעמי יח״צ (נשיקה צרפתית עם בריטני ספירס על בימת טקס ה-VMA's) ואם היה דבר אחד טוב בתוך כל התקופה הזאת בקריירה שלה - הרי שהיה מדובר ב-Re-Invention Tour שלא זכה לכבוד שזכה לו ה-Drowned World Tour מ-2001 ולא הושק על גבי DVD רשמי.
אני זוכר את תשדירי הלייב של TRL בתקופה שבה הושק אלבום האולפן התשיעי של מדונה - תשדירים שלוו בכותרות כמו - 20 שנה ל-MTV, ו-20 שנה למדונה וכמו״כ - Madonna- On.
.Stage And On The Record
הבצוע שלה לשיר "Like A Prayer" על בימת TRL היה הטוב ביותר שלה לשיר הזה מאז ה- Blond Ambition Tour ובכלל, עם כמה שמדונה היא לא ויטני ולא סלין, אני חושב שהיא היתה נחשבת להרבה יותר משתיהן אם היא היתה שומרת על הקול שלה בכושר, ואני מתכוון לקול שלה כמו שהוא נשמע באלבומים כמו "True Blue" ו-"Like A Prayer".
אני תמיד העדפתי את הבצועים האקוסטים שלה לשירים שאותם היא העמידה על יסודות חדשי מדי טור וטור - אני אוהב את מדונה קצבית ושמחה וגם רצינית וקודרת - יש בה הכל מהכל - לא סתם היא מלכה ולא בכדי שבRe-Invention Tour היא מפגיזה בווקאלז טובים ואיכותיים וכמעט ולא מזיפת - תוחזר עטרה ליושנה ויפות שעתיים קודם!
אני אוהב כמעט את כל הבצועים של מדונה, מה-Bedtime Story שנערך במסגרת טקס פרסי ה״בריטס״ בשנת 1994, דרך הבצוע המרגש לשיר ״In This Life" שהוגדר כשיר מחוה לחללי האיידס, וכמו״כ ה-Thriller שלצליליו הושק ה-Girlie Show כפתיח לשיר ״Erotica" ועד למאש-אפ ששכתב אותו מחדש ב-Confessions Tour תחת הכותרת "You Thrill Me" - וכמובן שאי אפשר בלי "Nobody Knows Me", "Nothing Fails" ו-"Don't Tell Me" מה-Re-Invention Tour - וברור שאף רשימה כזו לא תהיה שלמה אלמלא "The Look Of Love" מה-"Who's That Girl Tour" ה-"Gambler" של ה-Virgin Tour והבצועים לשירים "Where's The Party", Keep It Together" ו- "Express Yourself" מתוך ה-Blond Ambition Tour - וכאקורד סיום אציין ואציינן (לטובה) את ״Vogue 2008" מתוך ה-״Sticky & Sweet Tour" ואת בצוע המופת לקלאסיקה המהממת ״Hung Up" שנחתם בסינג אה לונג הסטרי ב-"Confessions Tour" - ובהזדמנות זו אומר שאם היתי צריך לבחור רק אחד - היתי הולך עליו!
הנה קשור - http://m.youtube.com/watch?v=cSSA9CaDfFg
 

GM1988

Well-known member
איך שמדונה נשמעת בTrue Blue

היא לא נשמעת בשום אלבום סטודיו אחר שלה.
העוצמתיות כלכך גבהה לאורך כל השירים באלבום הזה, שבאמת אם מדונה הייתה יכולה להחזיק ככה את השנים הבאות, היא יכלה אולי לספק לא פחות ממה שהיא הכניסה לתוך השירים שלה עד כה.

צריך לציין שכמובן ככה היא גם נשמעה בWho's That Girl Tour, שלטעמי הסיבוב הופעות הווקאלי הטוב ביותר שלה!
בגלל העובדה שלא מדובר בתיקונים ותוכנות עריכה למיניהם שיש היום, אז זה ענקקקקק איך שמדונה הצליחה לשיר הופעה שלמה!
 

Interlude19

New member
לגמרי..

לא בכדי שאלבום האולפן הנמכר ביותר שלה הוא "True Blue" - בכלל, אני תמיד הסתכלתי על שלושת האלבומים הראשונים שלה כעל סוג של היררכיה - באלבום הראשון היא קטנה ומופנמת, באלבום השני היא חוזה את הבשורה ובאלבום השלישי היא מבשרת אותה - ולגבי ה-"Who's That Girl Tour" שאלמלא הסטיילינג המזעזע שלו, שמונה בראווה את כל מכות האפנה של שנות ה-80 בסדר עולה - היה מדובר בסבוב ההופעות המוצלח ביותר שלה ואני בטוח שהוא בגדר קונצנזוס אצל מרבית מחוגי מעריצי מדונה בכללם - כשאני מסתכל על מדונה מבצעת את השירים שלה ב-DVD של ההופעה, אני רואה זמרת, מישהי עם כשרון ולא סתם עוד מלכת טרנספורמציות או פרובוקטיבית בלתי נלאית שלעולם לא יודעת מתי די -
נורא חבל לי שבמקום להשאר בגדר של בצועיסטית חלקלקה היא בחרה להפוך לאמן ויזואלי - לדעתי היא צריכה להחזיר לעצמה את טכניקות הבצוע המעולות שאותן היא הציגה ב-"Virgin Tour" וב-"Who's That Girl Tour" ולתת לאלטון ג׳ון לאכול את הכובע. היא יכולה לשיר הרבה יותר טוב ממנו ואני היתי רוצה לצלם את הפרצוף שלו ברגע שבו היא היתה מוכיחה לו את זה. כל פעם שמישהו מתלכלך על מדונה אני נכנס בו - כי את מה שהאשה הזאת עשתה ב-30 שנה - רובנו לא נעשה עד הקבר - אבל כשענין היכולות הווקאליות צף למעלה - באמת שאין לי הרבה מה להגיד - היא מפצה על כך בהרבה דרכים אחרות ואני תמיד נוהג לציין את זה אבל האמת היא שנכון להיום היא לא מנצלת אפילו שניים מתוך ששת ההילוכים שבהם אלהים חנן אותה וזה חבל. ועוד יותר חבל לי שאת הקאמבק השני הכי לשוב בקריירה קלה היא הרסה עם חומרים בינוניים, בחירת שירים שגויה ועיגול פינות. הקאמבק הראשון הכי חשוב שלה היה בשנת 2003 עם "American Life" שנחשב לאחד מהמוערכים שלה היום - אבל גם אותו היא פקששה בגלל פחדנות, הססנות יתר ומפה שגויה. שיר בינוני שמקבל קליפ טוב מקבל גם אחלה מינוף להתקדם אל המקומות הראשונים במצעדים ברחבי העולם ומאידך גיסא -שיר טוב שמקבל קליפ גרוע ("American Life", "Love Profusion", "Get Together") - מאבד את בפורמולה שתשיר אותו להיות להיט מפלצתי - כך פועל המדיום הזה שנקרא עולם המוזיקה - ומדונה, בתור מישהי שהניחה את כמה מיסודותיו ואף הטביעה את המונחים ״קליפ מושקע״ זה לצד זה לפני כל אחת אחרת - היתה אמורה להבין את זה לפני שהכל התפרק לה.
היא אגדה והיא מהממת, יש לה קריירה ענקית והיא מפורסמת כמעט כמו אלהים אבל חוץ מבריטני, כמעט כל קוקיצה שמסובבת את הישבן איפשהו ב-MTV מסוגלת לשיר יותר טוב ממנה - וזה לא חיב להיות ככה!
 
למעלה