אירוח בפורום- חושך ואור בחיינו בעקבות אובדן ההריון

שירהד1

New member
מנהל
אירוח בפורום- חושך ואור בחיינו בעקבות אובדן ההריון


ביום ראשון הקרוב, ה-6.12.15 (מחר) בשעות 21:00-23:00, נארח בפורום את ד"ר יעל עזרא, מטפלת אישית זוגית ומשפחתית מוסמכת, בעלת קליניקה טיפולית ברעננה, בה היא מסייעת לנשים וזוגות שעוברים טיפולי פוריות ו/או שחוו אובדן הריון.
נושא האירוח- לרגל חנוכה- חושך ואור בחיינו לאחר אובדן ההריון.

אתן מוזמנות לשתף ככל העולה על רוחכן באשר לנושא. ספרו לנו על החשיכה שבחייכן, וגם על נקודות האור שאתן זוכות להן.
גם אם אתן נמצאות כעת בחשיכה המוחלטת, שתפו אותנו ונהיה יחד איתכן בחושך ואולי ננסה לראות מעט אור יחדיו.
אני מזמינה לדיון בנות שילדו לאחר אובדן לשתף אותנו באור הגדול שנכנס לחייהן.
ניתן לכתוב כבר מעכשיו, ויעל תצטרף אלינו מחר בערב.

ההודעה נוסחה בלשון נקבה, אבל אם יש פה גברים, אתם מוזמנים לדיון.

שלכן ובשבילכן,
שירה.


שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
 

jane doee

New member
זוגיות בצל טיפולי פוריות ואובדן הריון

אני מקנאה בזוגות שקיבלו על עצמם החלטה ברורה להמשיך עם חייהם וליהנות מהמשפחה הקטנה שלהם.לי קשה מאוד לקבל את ההחלטה ואובדן ההריון שציפיתי
לו כל כך הרבה שנים כאילו מאותת לי "תביני,אם לא הבנת עד עכשיו שזה סוף הדרך אז ההריון הזה בא לדפוק לך על הראש".איך אפשר לצמוח מתחושה כזו ולחשוב על הריון נוסף,על זוגיות מאושרת יותר בצל הטיפולים הבלתי נגמרים...?
 
שלום jane doee

מאחר ויש לי מעט מאוד פרטים לגבי מצבך, קשה לי להתייחס באופן מדוייק...
את מוזמנת לספר קצת יותר: בת כמה את, כמה ילדים יש לך, כמה זמן את בטיפולים והאם לרופאים יש תובנות לגבי ההמשך...
ההחלטה על הפסקת טיפולים היא תמיד מאוד מורכבת וכרוכה בעיכול של אובדן נוסף. חשוב להגיע להחלטה מתוך מקום של השלמה, כדי באמת להמשיך לחיות את המשך החיים באופן מלא ולא מתוך תחושת החמצה.
טיפולי פוריות מהווים אתגר לחיי הזוגיות. אם לא מודעים ולא שומרים על הזוגיות, הם מכרסמים בה. אפשר וחשוב להקדיש תשומת לב לזוגיות, במיוחד כאשר טיפולי הפוריות נמשכים לאורך זמן. אם את מרגישה שאתם צריכים יותר אור בזוגיות - פנו לטיפול. חזקו את הקשר שלכם כדי שתוכלו לעבור את התקופה הזו יחד ולא בבדידות.
מאחלת לך רגעי אור רבים ונס חנוכה פרטי משלך.
יעל
 

שירהד1

New member
מנהל
בקשה- כדי שהאירוח יהיה יעיל ומועיל-

אודה למי שמשתתפת, שתספר בכמה מילים על עצמה- גיל, מתי היה אובדן ההריון, באילו נסיבות, האם יש ילד/ים בבית והגילאים שלו/הם.
אני חושבת שזה יאפשר ליעל למקד יותר את תשובותיה ולהבין טוב יותר את הקונספט.


שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
 

שירהד1

New member
מנהל
חושך, חושך, חושך, אור-

היו ימי חושך. ואפילו הרבה. בעיקר מההפלה הרביעית, שלאחריה איבדתי תקווה.
החושך איים להרוס הכל, והייתי צריכה המון כוחות כדי שלא יהרוס לי את כל האור שהיה בחיי- שני ילדים בריאים ומקסימים, בעל תומך, עבודה משגשגת, חברות תומכות, משפחה אוהבת, המון אנשים שרוצים בטובתי ומגוייסים למעני.

היה הרבה אור, אבל בלב היה המון חושך.

עד שהפציע האור המושלם והטהור ביותר בדמותה של מעיין.
מעבר לזה- רק נותר לי לבקש על יקיריי ועל עצמי בריאות, ושנהנה מהאור הנפלא של חיינו.


שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
 
אובדן תקווה

שלום שירה
אכן תקווה היא מושג שברירי ביותר בכל מה שקשור לאובדן הריון וטיפולי פוריות.
היא נסדקת ולפעמים אף מתרסקת בעקבות כל סבב שלא צלח, ונולדת בעדינות מחדש בתחילתו של כל פרוטוקול. התקווה היא זו שמאירה לנו את החושך.
&nbsp
ספרי לנו, איך בתוך כל החושך שהיה בלב מצאת נקודות של אור (לפני שמעיין באה וגירשה את החושך אחת ולתמיד), גם אם הם היו רק הבהובים קצרים. מה עזר לך למרות אובדן התקווה להמשיך ולנסות עד שהחזקת את מעיין בידים מלאות?
&nbsp
ספרי לנו גם איך התמודדת עם החושך? איך הסביבה שלך התמודדה עם החושך שלך?
 

שירהד1

New member
מנהל
ואו! שאלת שאלות קשות...

איך בתוך כל החושך שהיה בלב מצאתי נקודות של אור?-
באופן אובייקטיבי חיי היו משופעים בהרבה דברים טובים, והכרחתי עצמי לראות אותם יום יום. ממש בכוח.
המוטו שלי היה שהילדים שלי ראויים לאמא מתפקדת ושמחה, ולא מגיע להם אמא בדיכאון. האמת היא שהמחשבה הזו היתה לי כל הזמן בראש, ולכן הכרחתי עצמי להיות שמחה בנוכחותם ולמענם. זאת האמת.

מה עזר לי למרות אובדן התקווה להמשיך ולנסות?- האופי העקשן והנחוש שלי, וגם תחושת העלבון והכעס על מה שקורה לי. והאמת?- לא היה לי הכוח והאומץ להשלים עם המצב. רציתי להפסיק, ולא יכולתי. עדיין לא יכולתי. רציתי עוד פעם אחת- להשלים 10 הריונות. משהו דבילי במספר העגול הזה, השלם הזה גרם לי להמשיך ולו עוד פעם אחת.

איך הסביבה שלי התמודדה עם החושך שלי?- היה להם מאוד מאוד קשה. ממש. גם לפעמים עשיתי להם קצת חיים קשים, הוצאתי קוצים, הייתי לא נעימה, צינית...הם רצו בטובתי, וראו כמה אני סובלת, ולא ראו תקווה ולא ראו סיבה שאמשיך לענות את עצמי. הם תמכו בי בכל החלטה ובכל שלב, אבל ידעתי שהם רוצים שאפסיק, שהעינוי הנפשי הזה ייפסק ואחזור להיות אני עצמי.

איך התמודדתי עם החושך?- המון שיתוף של הסביבה- הקרובה והרחוקה. המון דיבור. עזרה מקצועית. להיות עסוקה, להיות יצירתית, להמציא עצמי מחדש בעבודה, למצוא אתגרים חדשים. להיות אמא פעילה, אוהבת ומשקיענית.
למצוא מטרות חדשות בתחומים שונים בחיים שלי. לחיות חיים בעלי משמעות.
להיות פעילה בפורום, לתמוך באחרות, לשתף מנסיוני, לתת לעצמי להיתמך בכל מי שרוצה ויכול לתמוך.

נראה שעברתי לא מעט...


שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
 
תשובות מרגשות


אכן עברת המון ואני בטוחה שהתהליך שלך והתשובות שענית כאן הן השראה להמון נשים שעוברות תהליכים דומים.
תודה על הפתיחות והכנות!
יעל
 
שלום וחג שמח לכולן


אני מזמינה אתכן לשתף כל מחשבה או תחושה שחנוכה מעורר בכן.
אתן יכולות לשתף אותנו מהו נס עבורכן? האם אתן מאמינות בניסים?
האם אתן אוהבות את חנוכה? האם הוא חג שמעורר בכן תקווה?
האם בתוך כל החושך יש נקודות של אור?
אם כרגע אתן עמוק בחושך, מה יכול להוות ניצוץ אור עבורכן?

אישית, אני אוהבת את חנוכה - זה החג האהוב עלי ביותר. הניסים הקטנים של חיי קרו לי בחנוכה: בחנוכה הכרתי את בעלי, בחנוכה גיליתי שאני בהריון עם בני הבכור ובחנוכה, אחרי תקופה לא פשוטה של טיפולי פוריות נקלטתי סוף סוף עם בתי השניה. את שמות ילדיי בחרתי גם ברוח החג: אור, גיל ורון.
במהלך טיפולי הפוריות, בני אור כבר החל לבקש באופן ישיר אח/אחות קטנים. כל שישי כשהדלקתי נרות היה נעמד ליידי ומתפלל לאחים ואחיות. בחנוכה של אותה שנה היה שר ללא הרף "חנוכה חנוכה, חג יפה כל כך. אור חביב מסביב, גיל לילד רך" כך שכשגיל נולדה היה ברור שהיא "גיל לילד רך".

זה סיפור חנוכה האישי שלי.
אשמח אם תשתפו גם אתן בסיפורי חנוכה אישיים שלכן.
אני פה עד 23:00

יעל
 

shira3121

New member
אין בי רגשות מיוחדים לחנוכה מלבד זה שאני נמנעת מלאכול בו

סופגניות,אבל השנה כל התמונות של המשפחות המלאות עם שני ילדים ומעלה מזכירות לי את מה שאין לי,כי רק המשפחה שלנו ריקה,הורים וילד וכלב וזהו,הבן שלי בגן של 28 ילדים ורק לו ולעוד שני ילדים אין אחים או אח ותקשורת מזה נראה לי שלכולם כבר מתחיל להימאס ממני ובמיוחד לבן הזוג כי אני עצבנית ואין לי חשק לכלום ואפילו אין לי סבלנות לילד היחיד שיש לי.
אני תכף בת 33 עם בן כמעט 3 והפסקת ההריון הייתה לפני שבוע וחצי יום לפני שהגעתי לשבוע עשרים אחרי 3 שבועות מהגהנום שהתחילו בסקירה . חוץ מזה היה לפני זה עובר בלי דופק בשבוע 8 אז כרגע לא רואה את האור אחא רק חושך
 
שלום shira3121

הצטערתי לשמוע על הפסקת ההריון שעברת לפני שבוע וחצי. שבוע וחצי זה מעט מאוד זמן. הן הגוף והן הנפש עוד בתהליך של לעכל את מה שעברת. אין לי ספק שקיים מרכיב הורמונלי בעצבנות וחוסר החשק שאת מתארת. תני לנפש ולגוף שלך זמן ומקום להחלים. האור עוד יבציע בהמשך, גם אם עכשיו חשוך.
ובלי שום קשר...את יכולה לפרגן לעצמך סופגניה (אלא אם כן את נמנעת כי את לא אוהבת סופגניות) - עדיף שתהיה אחת ממש מיוחדת ומוצלחת במיוחד (אם כבר, אז כבר...).
 
חנוכה- שנה שלישית ברציפות....

חנוכה הוא אכן חג של אור. הערב עמדתי מול הנרות ובכיתי, והתחננתי ששנה הבאה אזכה לאור שיושפע עלי, שאזכה לחבוק ילד נוסף. הילדים שרו ורקדו עם בעלי, ואני בכיתי....
שנה שלישית ברציפות שבחודש החגים הייתי בהריון, ובחנוכה- כבר לא. (עם עוד הפלה אחת באמצע)
אז בקצרה- 4 הפלות אחרי 3 ילדים. שנינו מתקרבים ל-30, ואנחנו מוצאים את עצמנו מדברים על זה שיתכן ונשאר עם 3 (שזה המון, אבל זה גם 'רק') ו'נזדקן' כ"כ מוקדם.... כי את האחרון ילדתי בגיל 24....
ויש עוד משהו, שאף פעם לא אמרתי בפורום. זו תחושה שלי..... יש כאלו שרוצים 3 ילדים, או 2 או 4...., אז אומנם הדרך ארוכה וקשה, והאובדנים קיימים, אבל בסופו של דבר- הם השיגו את מה שרצו.
אבל אני רוצה משפחה גדולה, ובמובן מסויים, גם כשבעזרת ה' אזכה לעוד ילד ואולי לעוד ילדים, השנים שחולפות לא יחזרו, החור השחור ישאר שם תמיד, והמשפחה שדימיינתי- איננה לעולם. וואו, קשה לי להסביר ואני לא בדיוק יודעת מה אני רוצה מעצמי עכשיו.... קשה החג הזה..... כל המפגשים של המשפחה המורחבת, כל התינוקות החדשים וההריוניות (זה בקצב אצלנו.... הקטן שלי בן 4 ולכל משפחה יש לפחות 2 יותר קטנים...)
בקיצור- חג של תקווה, של אמונה ושל תפילה. אבל לא מרגישה אור.
 
תודה ששיתפת מודיםומבקשים1

האובדן האמיתי הוא החלום ושברו - ואכן לא משנה אם החלום הוא ל - 3, 4 או 8 ילדים.
אני מבינה לחלוטין את הקושי. ויחד עם כל הקושי אני שומעת בדבריך המון תקווה ואמונה - שיהיו עוד ילדים. האמונה והתקווה האלה יקרים מפז! יש לך עוד יותר מעשור להגשים את החלום שלך, גם אם הוא לא יהיה בדיוק כפי שרצית ותכננת.
אני שומעת בדברייך המון כוחות. גם אם כרגע את לא מרגישה את האור, גם אם כרגע אחרים רוקדים ואת בוכה - את חזקה ולא קורבנית. על כך את יכולה לומר לעצמך "כל הכבוד"! ומכאן לשאוב כוחות.
לא פשוט להתמודד עם משפחה מורחבת בחגים. וכאן פתאום צץ לי לראש משהו שבתי שבכיתה א' אמרה לי היום: "הנס של חנוכה הוא לא רק נס פח השמן, הוא גם נס של מעטים מול רבים". לא יודעת את המשפט הזה מעודד אותך או לא...אבל פתאום כשאני עונה לך, אצלי הוא מקבל משמעות מיוחדת.
מאחלת לך עוד המון רגעי אור וניסים.
יעל
 
תודה רבה

תודה ד"ר יעל עזרא, הגעת בערב הנכון... ותודה לך שירה.
אני קוראת עוד ועוד את ההודעה שלי, ומרגישה צורך לחדד לעצמי, יש הרבה אור, ואני זוכה לראות אותו, א"א להתעלם מבעל אהוב ומשלושה ילדים בריאים, ממשפחה תומכת ומחברות טובות....
ואני באמת ובתמים לא שוכחת להודות על העבר ולבקש על העתיד.
כי מה שחסר זה עוד אור, אור חדש........
 
מצטרפת למה שמודיםומבקשים כתבה על החור השחור שלא יעלם

הנסיונות שלי להרות (וההפלות) באים על רקע אובדן נורא שפצע את משפחתנו - איבדנו ילדה למחלת הסרטן. אם וכאשר יגיע תינוק הוא לא יוכל לשנות את ההרכב המשפחתי, שתמיד יהיה חסר. גם לי אין שאלה מוגדרת אבל הידיעה הזאת מאד מקשה עלי, בשלב הזה אפילו לא ברור לי מה ארגיש אם נצליח להרחיב את המשפחה, ובתקווה גם את הלב.
 
שלום בשדרת האיזדרכת

הצטערתי לשמוע על אובדן בתך. אכן אין תחליף לילדה שנפטרה. מאחלת לכם שתצליחו להרחיב את המשפחה. הילד/ילדה/ילדים שיוולדו יהיו אחים לבת שנפטרה, וככל האחים - הם ירחיבו את הלב ולא יבואו במקום.
הרחבת הלב כשנולד ילד חדש במשפחה הוא גם סוג של נס!
מאחלת לך עוד הרבה ניסים כאלה, ושלא תדעו עוד צער.
יעל
 

hatalya

New member
אני בטיפולים עברתי שתי הפלות

לפעמים לא מאמינה שזה הסיפור שלי. מרגישה שזה סיפור של מישהי אחרת, הרי החיים שלי היו אמורים להיות שונים.. הכי קשה לי בהדלקת נרות שישי, למרות שאני לא דתייה בכלל, מסיבה לא ברורה לי אני מקפידה על זה. מתכווצת לי הבטן כל פעם ששואלים אותי אם יש לי ילדים, כמה זמן אני נשואה ושאלות כאלו רגילות. איך לדעתך להתמודד עם ההתכווצות הזו? עם הקיפאון הרגעי הזה?
 
למעלה