האם לשלוח ילד עם טיקים חזקים לביה"ס?

האם לשלוח ילד עם טיקים חזקים לביה"ס?

ראשית, חשוב להבין כי תסמונת טוראט הינה מצב רפואי.
אמנם, ברוב המקרים לא נדרשת התערבות טיפולית, אך במקרים המורכבים והקשים יותר נדרשת התייחסות טיפולית וחינוכית כוללת.

לא אחת אנו נשאלים מה מומלץ לעשות כשהילד סובל מטיקים חריפים, אשר מפריעים לו ו/או לסביבה ואשר אינם מאפשרים לו ללמוד בכיתה?

לשם כך - חשוב להבין, כי לא כל מיצמוץ נחשב כטיק שמפריע לילד לתפקד בביה"ס.
באופן כללי - השאיפה היא שהילד ישתלב בביה"ס באופן המיטבי, תוך הכלה ומתן מענה לקשייו.
מצד שני - אין מקום להתעקש ולשלוח את הילד לביה"ס, כאשר מדובר בטיקים חריפים או בלתי נסבלים וכאשר מצבו הרפואי אינו מאפשר לו לתפקד בכיתה. במקרים אלו - ראוי להתייחס להתקף הטיקים כאל כל התקף של מחלה כרונית אחרת (אסטמה, למשל).

אז מה עושים כשיש טיקים - האם לשלוח את הילד לביה"ס?
אם הטיקים "נסבלים" בדרכך כלל ומפריעים רק בסיטואציות מסויימות - יש לאפשר לילד סביבת למידה תומכת; למשל - להיבחן בחדר נפרד או לצאת לחצר להתאוורר לכמה דקות (חשוב לתחום זאת במקום ובזמן) ואז לחזור לכיתה להשלים את משימותיו. היציאה להתאווררות צריכה להיבחן בכובד ראש, כאשר מדובר בילד עם קושי בקבלת גבולות או עם קשיי התנהגות


בתקופות בהן הטיקים חריפים ממש (אם בשל התקופה או עקב חוסר איזון תרופתי) - מומלץ להשאיר את הילד בבית עם אישור מחלה מהרופא. במקרים אלו - על ביה"ס להיערך על מנת להשלים לתלמיד את החומר, אם באמצעות חברים (היעדרויות קצרות) או באמצעות עמותת "תללים". שימו לה שהסיוע של עמותת "תללים" מיועד רק לתלמידים, אשר עקב מחלתם מרותקים לביתם לתקופות ממושכות..
 
שאפו כל מילה בסלע!


ואכן מומלץ להשאיר בבית קודם כל לטובת הילד לפני כולםםםםם.
הייתה תקופה שהשארנו אותו למשך חודשיים בבית גם לקחתי חופשה ללא תשלום מהעבודה גם דאגתי שילמדו אותו בבית והיינו בקשר רציף עם בית הספר. שיתוף פעולה הכרחי לטובת הילד.
 
תודה לך, "אלמונימית" על ההתייחסות
הקושי

העיקרי, בעיני, הוא התפיסה של טוראט כמצב רפואי.

אם שני ההורים עובדים במשרה מלאה - אז, כפי שציינת, זה דורש מאחד מהם לצאת לחופשה ללא תשלום.
עם זאת - במידה ומביאים אישור רופא, ההורה יכול לנצל את ימי המחלה על מנת להישאר בבית עם הילד.
כמובן, שיש הגבלה על ימי מחלה, אבל ההורים יכולים לחלק ביניהם את העומס.

השאלה - מה קורה כשמסיימים את מכסת ימי המחלה?
מה עושים אז?
איך מסתדרים כלכלית?
איך מסתדרים עם שמירה על הילד?
מה קורה כשאין סבתות / דודות וכד'? כי הרי לא כל ילד יכול / מוכן להישאר לבד בבית במשך ימים שלמים.
ואם לוקחים מטפל / בייבי-סיטר - מי מממן זאת?

כפי שידוע, במקרים קשים - ניתן לקבל הכרה וקצבת נכות לילד מביטוח לאומי וזה אולי מכסה חלק מההוצאות, אבל מה עם טיפולים אחרים?.

לפי הידוע לי, בחוק משפחות מיוחדות - יש פרק שלם שמתייחס לסוגיה הזו של ימי חופשה להורים של ילדים עם צרכים מיוחדים.
נקווה שהחוק יעבור. בינתיים - ניאלץ לתמרן...
 
ימי מחלה להורה לילד הם בסך הכל 6 ימים בשנה

וברור שכל דבר שלא עושים בא על חשבון דבר אחר ומהווה קושי כפי שמנית
זה לא רק לתמרן זה להיות יצירתי ובעיקר פתוח מחשבתית והן לבקש ולקבל עזרה מהסביבה אין ברירה.
לגבי ביטוח לאומי /עיגון בחוק זה כבר תלוי בכל אחד אם הוא מוכן להעזר באותם גורמים צריך לזכור שנכון שזו עזרה גדולה אם יש הכרה דרכם אבל גם להבין שהילד נקרא "נכה" ואומר שזה יכול להוות בעיה הן ברישומים להוצאת רשיון נהיגה או בצבא ובקיצור אני קוראת לזה "תווית".
 
למעלה