חששות לא סבירות כללהתאמת קו הרכבת המהיר לאירועי שלג
בסקירה שטחית, לקו הרכבת המהיר לירושלים עלולים להיות חסרונות שימנעו ממנו לפעול באירועי שלג כבד:
• תשתית חשמל עילית שעלולה להקרע עקב פגיעות עצים או הערמות גבוהה של שלג (שבאירוע האחרון הצליח למוטט עמודי חשמל שלמים).
• עומס שלג על גשרים שיסכן את יציבותם בגלל עומס המשקל שלהם + משקל הרכבת
• סיכון של ירידת רכבת מפסים בגשר, עקב הצטברות כמות שלג גבוהה. במקרה של נפילת קרונות מגשר, התוצאה עלולה להיות חמורה במיוחד.
מנגד, המנהרות מוגנות כמובן כמעט לחלוטין מפגעי מזג אוויר.
האם ישנה חשיבה ותכנון בנושא במהלך העבודות על קו הרכבת, והאם החשש ליציבות גשרים וירידה מהפסים הינו סביר? הרק"ל הירושלמית סבלה בין השאר מהתקלה הראשונה והשלישית במהלך הסופה האחרונה (ירידה מהפסים + קריעת כבל חשמל), והושבתה עקב כך ל־4 ימים. נדמה לי שהחשש הכי קרוב להתרחשות הוא לגבי קריעת / קריסה כבלי החשמל, מה שיחייב להשאיר את הקו הישן לצורך גיבוי. לדעתי לא ניתן לסבול ניתוק של העיר מתנועה לחלוטין לכמה ימים, ויש טעם להשאיר את הקו כשהוא שמיש לצורך שירות במצב קיצון של אירוע עם זמן חזרה של 20 שנה, כמו הסופה האחרונה.
כמו כן האם רכבת ישראל מחזיקה ציוד מתאים לפינוי קרח / שלג מהמסילות?
לגבי סעיף 2 - ראה מקרה מחלף דרורחששות לא סבירות כלל
1.איפה בדיוק יש עצים שיכולים לסכן את המסילה בגובה שסביר שירד בו שלג?
2.שלג הוא לא משהו שמזיז לגשרים, שנבנים מראש עם מקדמי בטחון גדולים.
3.שלג לא מצטבר בשניות, והוא ניתן להזזה.
אי אפשר להשוות את הרק"ל לרכבת כבדה.
בגלל התעלמות הקבלן מאזהרת המהנדסלגבי סעיף 2 - ראה מקרה מחלף דרור
שהגשר שלו נסדק בצורה רצינית ואף נוצר שקע בגלל גשם (לא שלג אלא גשם בלבד), מספר ימים בלבד לפני שאמור היה להיפתח לתנועה.
לא הגשר, אלא הקרקע שקעה אחרי הגשמיםלגבי סעיף 2 - ראה מקרה מחלף דרור
שהגשר שלו נסדק בצורה רצינית ואף נוצר שקע בגלל גשם (לא שלג אלא גשם בלבד), מספר ימים בלבד לפני שאמור היה להיפתח לתנועה.
אין קשר בכלל..לגבי סעיף 2 - ראה מקרה מחלף דרור
שהגשר שלו נסדק בצורה רצינית ואף נוצר שקע בגלל גשם (לא שלג אלא גשם בלבד), מספר ימים בלבד לפני שאמור היה להיפתח לתנועה.
חששות מופרזים לחלוטין.התאמת קו הרכבת המהיר לאירועי שלג
בסקירה שטחית, לקו הרכבת המהיר לירושלים עלולים להיות חסרונות שימנעו ממנו לפעול באירועי שלג כבד:
• תשתית חשמל עילית שעלולה להקרע עקב פגיעות עצים או הערמות גבוהה של שלג (שבאירוע האחרון הצליח למוטט עמודי חשמל שלמים).
• עומס שלג על גשרים שיסכן את יציבותם בגלל עומס המשקל שלהם + משקל הרכבת
• סיכון של ירידת רכבת מפסים בגשר, עקב הצטברות כמות שלג גבוהה. במקרה של נפילת קרונות מגשר, התוצאה עלולה להיות חמורה במיוחד.
מנגד, המנהרות מוגנות כמובן כמעט לחלוטין מפגעי מזג אוויר.
האם ישנה חשיבה ותכנון בנושא במהלך העבודות על קו הרכבת, והאם החשש ליציבות גשרים וירידה מהפסים הינו סביר? הרק"ל הירושלמית סבלה בין השאר מהתקלה הראשונה והשלישית במהלך הסופה האחרונה (ירידה מהפסים + קריעת כבל חשמל), והושבתה עקב כך ל־4 ימים. נדמה לי שהחשש הכי קרוב להתרחשות הוא לגבי קריעת / קריסה כבלי החשמל, מה שיחייב להשאיר את הקו הישן לצורך גיבוי. לדעתי לא ניתן לסבול ניתוק של העיר מתנועה לחלוטין לכמה ימים, ויש טעם להשאיר את הקו כשהוא שמיש לצורך שירות במצב קיצון של אירוע עם זמן חזרה של 20 שנה, כמו הסופה האחרונה.
כמו כן האם רכבת ישראל מחזיקה ציוד מתאים לפינוי קרח / שלג מהמסילות?
יש דווקא הבדל בין האלפים לישראלחששות מופרזים לחלוטין.
התשתית כאן לא תהיה שונה בשום פרמטר מהתשתית הקיימת בהרי האלפים המושלגים בשוויץ. כולל מנהרות, גשרים וחשמול הנבנה בארץ לפי אותם סטנדרטים (טוב, בעצם לפי סטנדרטים מחמירים יותר בפרמטרים מסויימים).
חשמול לא "עלול להיקרע" כך סתם בגלל סערה או שלג. אבל קורה שחוטים נשרפים, לא ביג דיל - מתקנים את זה בשעות ספורות לכל היותר. לתקן נזקים של הצפה לוקח הרבה יותר זמן. וגשרי בטון לא "עלולים להתמוטט" בגלל עומס שלג, מה פתאום?!
מה שכן בטוח (זה כבר לא סתם חשש בלתי-מבוסס אלא עובדה מוגמרת): הכבישים גם בעתיד יהיו חסומים לחלוטין באירועים דומים ופחותים מזה. אין פתרון טוב יותר מהרכבת, והרכבת החדשה תהיה אמינה יותר ללא שום צל צלו של ספק מהקו ההיסטורי העובר באזורים הרריים, שם קיימת סכנת הצפות ומפולות משמעותית הרבה, הרבה יותר.
לא. באירופה יורדים שלגים בכל הטמפרטורות.יש דווקא הבדל בין האלפים לישראל
בגלל שבישראל שלגים יורדים בטמפרטורות 'גבוהות' יחסית (סביב ה־0, ולא סביב 10-), השלג הישראלי הינו כבד יותר מהשלג האירופאי (מכיל יותר מים, נחשב כ'שלג רטוב' מול 'שלג יבש' שיורד בטמפרטורות נמוכות יותר), וכבר היה מקרה בארץ של התמוטטות מערכת באיזור החרמון (רכבל אספקה למוצבים בשנות ה־80), כנראה עקב אי-חישוב נכון של עומס השלג הישראלי.
אתה באמת חושב ששלג יכול להזיז לגשר רכבת?יש דווקא הבדל בין האלפים לישראל
בגלל שבישראל שלגים יורדים בטמפרטורות 'גבוהות' יחסית (סביב ה־0, ולא סביב 10-), השלג הישראלי הינו כבד יותר מהשלג האירופאי (מכיל יותר מים, נחשב כ'שלג רטוב' מול 'שלג יבש' שיורד בטמפרטורות נמוכות יותר), וכבר היה מקרה בארץ של התמוטטות מערכת באיזור החרמון (רכבל אספקה למוצבים בשנות ה־80), כנראה עקב אי-חישוב נכון של עומס השלג הישראלי.
כשבירושלים יירד שלג כמו בחרמון נדבריש דווקא הבדל בין האלפים לישראל
בגלל שבישראל שלגים יורדים בטמפרטורות 'גבוהות' יחסית (סביב ה־0, ולא סביב 10-), השלג הישראלי הינו כבד יותר מהשלג האירופאי (מכיל יותר מים, נחשב כ'שלג רטוב' מול 'שלג יבש' שיורד בטמפרטורות נמוכות יותר), וכבר היה מקרה בארץ של התמוטטות מערכת באיזור החרמון (רכבל אספקה למוצבים בשנות ה־80), כנראה עקב אי-חישוב נכון של עומס השלג הישראלי.
במערכת האחרונה ירד גם ירד:כשבירושלים יירד שלג כמו בחרמון נדבר
הכוונה הייתה לאורך עונהבמערכת האחרונה ירד גם ירד:
השלג הגיע לחרמון רק כ40 שעות אחרי הבירה
ובשבת בבוקר עם סיום השלג היו מקומות באזור י-ם (850) שהיה כמטר שלג ואילו ברכבל העליון של החרמון (1800 מטר) היה "רק" 90 ס"מ זה פעם ב20 שנה נכון אבל זה קרה קורה ויקרה
לא ירד מטר בירושלים מאז 1920 (גם לא הפעם)במערכת האחרונה ירד גם ירד:
השלג הגיע לחרמון רק כ40 שעות אחרי הבירה
ובשבת בבוקר עם סיום השלג היו מקומות באזור י-ם (850) שהיה כמטר שלג ואילו ברכבל העליון של החרמון (1800 מטר) היה "רק" 90 ס"מ זה פעם ב20 שנה נכון אבל זה קרה קורה ויקרה
מערכת של פעם ב20 שנה, היה:לא ירד מטר בירושלים מאז 1920 (גם לא הפעם)
הכי הרבה היה כנראה 60-70 ס"מ באזורים הגבוהים ביותר. למזלנו המסילה והגשרים מגיעים בנקודה הגבוהה ביותר שאינה עוברת במנהרה לגובה של כ-700 מטר מעל פני הים, שבו עומק השלג הגיע לכ-30 ס"מ "בלבד". בכל אופן מדובר במערכת נדירה ביותר של פעם בכמה עשורים.
אם היה מטר, אז זאת מערכת של פעם ב-100 שנהמערכת של פעם ב20 שנה, היה:
באזור י-ם היה מטר! יש תמונות מאורה עמינדב שזה 850 מטר והיה שם מטר, ובגובה 700 מטר נערם גם חצי מטר
קטרי דיזל יעשו את העבודה במקרה של קריעתמערכת של פעם ב20 שנה, היה:
באזור י-ם היה מטר! יש תמונות מאורה עמינדב שזה 850 מטר והיה שם מטר, ובגובה 700 מטר נערם גם חצי מטר
האם הם יוכלו לעמוד בשיפועים בקו?קטרי דיזל יעשו את העבודה במקרה של קריעת
חוטי החשמל העיליים. אין שום בעיה להסיע קטרי יורו 4000 בקו המהיר והם יעשו את העבודה כנדרש במקרה של תקלה חשמלית. באירופה יש מנהרות הרבה יותר ארוכות שבהן נוסעים קטרי דיזל ביום יום. קיים רק צורך לוודא אם מערכת האיוורור מוכנה לכך. לדעתי לא תהיה עם זה בעיה.
בהחלט. היורו 4000 יעמוד בכבוד בשיפועים.האם הם יוכלו לעמוד בשיפועים בקו?
וגם אם כן- לא סביר שמערכת האיוורור הקיימת תהיה מוכנה לכך. אין סיבה להשקיע מיליונים במערכת אוורור יקרה שתעבוד יומיים כל כמה עשורים.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.