פסים/דופק/בטא לאמצע שבוע

[אבטיח מתוק2]

פסים/דופק/בטא לאמצע שבוע

 

[היידי כלום]

באתי לפזר אבקת דופק מאוחרת (בלשון המעטה...)

לא יודעת כמה מכן זוכרות אותי, כי לא יצא לי לכתוב כאן המון (למרות שאני קוראת כאן מזמן וממשיכה גם בימים אלו). ובכל זאת, אני חשה צורך לספר על מה שעבר עלינו בחודשים האחרונים.
&nbsp
בזמנו, חוץ מעדכון יוא"ב ויו"מ, גם התייעצתי לגבי כניסה להריון לפני קבלת התשובה המלאה לבדיקות גנטיות, לאור מחלת CF של אמא שלי. נראה כי השאלה הייתה במקומה. במסגרת הבדיקה שערכתי גיליתי מוטציה של הגן אצלי, ובן הזוג נשלח גם הוא לבדיקה גנטית. רצה הגורל (ובעיקר האופטימיות + חוסר הסבלנות שלנו

) ונכנסתי להריון בחצי ניסיון הראשון, לפני שתוצאת הבדיקה שלו הגיעה. כמובן שהשמחה הייתה רבה.
אבל, כיאה למרפי, השמחה הייתה קצרת מועד. ממש כמה שעות לאחר שגילינו שני פסים על הבדיקה, קיבל בן הזוג טלפון מהמעבדה שמעדכן אותו שגם לו יש מוטציה של CF. למי שלא יודעת, המשמעות היא שלעובר יש סיכוי של 1 ל-4 להיות חולה ב-CF, שהיא מחלה קשה ונכון להיום גם חשוכת מרפא. מכירה אותה היטב מקרוב, כי אמא שלי לא שרדה אותה. וכך נגזר עלינו להמתין כחודשיים עד לביצוע בדיקת הסיסי שלייה (שהיא מפחידה ומסוכנת לכשעצמה) כדי להבין אם העובר הזה יכול להמשיך לחיות או לא.
מיותר לציין שעולמנו חרב עלינו באותו יום. השמחה נעלמה והוחלפה בהדחקה. נכנסנו לשגרה מוזרה של לקחת חומצה פולית, להתמודד עם בחילות קשות לאורך כל היום, לעבור בדיקות מעקב ובו זמנית - לנסות להדחיק. בין לבין, מחשבות נוראיות ותחושות אשם שלא הפסיקו לכרסם. ניסיונות מתמידים לא להיקשר יותר מדי כי... נו, יש סיכוי ממש גדול שזה ייגמר בקרוב. ואם זה לא מספיק, גם מתמודדים בשבוע 7 עם קצת דימום ישן שהקפיץ אותנו למיון, שם קיבלנו אבחנה שיש דופק, אבל הוא קצת איטי. בקיצור, התקשינו לתת לחבר שבפנים צ'אנס אמיתי.
&nbsp
סוף סוף הגיעה הבדיקה, ויומיים אחרי - טלפון מהמעבדה. הלב עומד להתפוצץ, אבל לוקחים נשימה ועונים. הכל בסדר. ולא רק שהעובר לא חולה, אלא הוא בכלל לא נשא. חוץ מזה הכרומוזומים תקינים.
קשה לתאר את התחושה הזו. הרגשנו שהעול במשקל של טון שישב עלינו במשך חודשיים ירד מאיתנו, והתחלף שוב בשמחה, תקווה ואופטימיות. ועכשיו, יומיים אחרי הסקירה התקינה לגמרי בשבוע 16, והאבחנה שבפנים גדל לו בולבולון (

) - אני חשה צורך לסגור כאן מעגל ולפזר לכן המון אבקת דופק ממוזלת.

&nbsp
ואי אפשר בלי מוסר השכל: חכו לתוצאות של הבדיקות הגנטיות לפני תחילת התהליך. סביר להניח שהכל יהיה בסדר, ונכון שלנו היה מזל גדול, אבל זה משהו שחייבים לפחות לדעת אותו לפני כדי לקבל החלטה מושכלת.
&nbsp
בהצלחה לכולן

 

[Sun Always Shines]

האמת

שההודעה שלך ממש עשתה לי צמרמורת מרוב התרגשות.
איזו הקלה גדולה שהעובר לא נשא! זה פשוט כ"כ משמח.
עכשיו אפשר להמשיך בהריון ולהתחבר לעובר בבטן.
אספתי קצת אבקה ממוזלת. גם אצלנו יש מוטציה גנטית אצלי שאנחנו מקווים שלא תעבור הלאה (סיכוי של 50-50)- לא משהו של חיים או מוות, אבל עדיין מקווים שייצא לנו טוב.. נקווה לפוקס!

 

[היידי כלום]

תודה, יקירה

ומקווה בשבילך גם!

 

[טמפרנס ברנן]

טוב, אני זוכרת את הניק (כי הוא קליט מאד

)

איזה סיפור!
איזה מסע!
שמחה מאד לשמוע על הסוף הטוב. שימשיך הריון משעמם עד לסוף מוצלח.
שאלה: אם הייתם יודעים על הנשאות הכפולה שלכם לפני ההריון, הייתם פונים ישר לטיפולי IVF ואבחון טרום השרשתי?
כי אני מנסה להבין מה האלטרנטיבה בהריון הבא, נניח. כשידועה נשאות כפולה, זה או PGD או הריון טבעי ויד הגורל בעצם....

 

[היידי כלום]

זו שאלה מצוינת

ואנחנו שואלים אותה לא מעט בעצמנו. בעיקר כי די ברור לנו שנצטרך להתמודד איתה בהמשך הדרך.
בהתחלה היה ברור לי שאם וכאשר נידרש - הולכים על IVF. אבל ככל שחלף הזמן, וככל שקראתי יותר על התהליך, הקשיים והסיכונים שבו... הביטחון די התעמעם אצלי. לא בטוחה לגמרי שזה המסלול שהייתי בוחרת בו. למרות שאין ספק, המחשבה על לזרוק קוביה ברולטה ולחיות עם התחושה הזו שוב כמה חודשים עושה לי צמרמורת.
&nbsp
כרגע לא קיבלנו החלטה חד משמעית, בעיקר כי אנחנו מעדיפים ליהנות מהמתנה שקיבלנו עכשיו. אבל אין ספק שבבוא הזמן זו תהיה התלבטות קשה מאוד.

אולי התייעצות עם מומחים ו/או אנשים שעברו את זה תטה את הכף לכיוון זה או אחר.
&nbsp

 

[cookiii]

ההתלבטות לא קשה בכלל

Ivf נועד לאנשים כמוכם. אפשר לשפר את הסיכויים לתינוק בריא אם מקפיאים עוברים ומחזירים מופשרים.
הסיכוי לילד פגוע מivf הוא קטן משמעותית מ25 אחוזים לילד חולה. אז כשתזדקקי לזה תעשי את זה בלב שלם ורגוע.

יש בחורה שנקראת בדרך להיות אמא 10. יש לה בלוג שעוסק בדיוק בזה. היא יחידנית עם מחלה שעוברת ב50 אחוז לילד והמחלה דומיננטית כלומר כל מי שנשא חולה. היא עברה את כל התהליך והיא מקסימה ומדהימה. את יכולה לפנות אליה בשאלות ולקרוא בבלוג המרגש שלה על התהליך שבו היא הביאה את פלא הבת שלה.

 

[Sun Always Shines]

תיקון קטן- pgd פלוס ivf

PGD זה התהליך לברירת עוברים בעקבות גנטיקה. מבחינת האישה זה די דומה אבל את התהליך ניפוי מבצעים במעבדה מחוץ לגוף ולפני ההחזרה. בודקים כל עובר ומחזירים אחרי ההפרייה רק עוברים בריאים. יש מס בתי חולים מצומצם בארץ שעושים את התהליך הזה.

 

[cookiii]

חדשה מצויינת ונותנת תקוה

שההריון יהיה משעמם ויסתיים בידיים מלאות.

 

[היידי כלום]

 

[שטותי3]

עדכון מאוד משמח במיוחד בנסיבות שתיארת

שמחה לשמוע שככה יצאו הדברים.
אני מאוד מזדהה עם החשש והדאגה בכלל להתחבר להריון ולעובר כי בסוף הכל יכול להתנפץ (והכי גרוע, ע"י החלטה שהיא כולה שלך).
מאחלת לך שתתחילי להינות מהריון משעמם ועגול ושתזכי בסוף לצאת בידיים מלאות

&nbsp
תודה רבה על הסיפור שלך.

 

[היידי כלום]

תודה לך

ומאחלת לך את אותו איחול ממש

 

[אבטיח מתוק2]

ווואו איזה מסע!!!

ועכשיו! שימשיך הכי משעמם שיכול להיות!
בהצלחה!!!

 

[היידי כלום]

תודה, והמון בהצלחה גם לך. הכי מגיע לך

 

[אבטיח מתוק2]

תודה

 

[Lago Azul]

ריגשת...

שמחה בשבילך שהכל התסדר בצורה טובה בסוף!

נהיו לי קצת רגשות אשם בעקבות מה שכתבת וגילגלתי אחורה לאותו שרשור לבדוק אם אני זו שייעצתי לך לא לחכות עם הנסיונות

אגב, אני עדין לא כ"כ מבינה מה עוזר לחכות עם הנסיונות... זה לא שתתגרשי מבעלך בגלל זה. אפשר אולי להחליט לעשות PGD כמו שאמרו פה, אבל לא יודעת אם הייתי עושה את זה. IVF זה ממש לא פיקניק... אולי הייתי מעדיפה להכנס להריון ואז לעשות מי שפיר.
בכל מקרה, הסיכוי ששני בני הזוג ינשאו את אותו גן ממש ממש קטן. יותר סיכוי זה שהם ינסו, ינסו, ינסו, ולא יצליחו להכנס להריון. לכן המלצתי נשארת בעינה- לא לדחות את הנסיונות.

המון מזל טוב והמשך הריון תקין

 

[היידי כלום]

לא, לא אתגרש ממנו בשום מצב

ו... כן, אני בהחלט מתחברת למה שאת אומרת כאן. נכון ש-PGD מעלה את הסיכויים לעובר בריא באופן משמעותי ביותר, ומוריד את מפלס החרדה בהמון. אבל כמו שאמרת - לא מדובר בפיקניק. התהליך נשמע לי קשה ביותר, ארוך ועם לא מעט סיכונים בריאותיים. לא כזה מובן מאליו מבחינתי. בכל מקרה, אני מאמינה שיש לי זמן להתבשל עם זה עד לקבלת החלטה בנושא.

&nbsp
ותודה

 

[Sun Always Shines]

נכון, מצד שני החלטה על הפלה בעקבות בדיקה היא גם קשה

בעיקר אם זה לא על תחילת ההריון אלא אחרי מס' שבועות , כשכבר מתחברים לעובר ולהריון. אני מניחה שבבוא הזמן תצטרכו לחשוב מה הכיוון שיותר נראה לכם ולקחת את כל המשתנים והסיכונים בחשבון.
בכל מקרה- זה לעתיד- עכשיו אפשר לשמוח ולהנות מההריון הנוכחי. המון בהצלחה!

 

[באבEל]

ואוו

לא יכולה לתאר לעצמי מה עברתם כל התקופה הזאת

העיקר שהכל עבר בשלום ואתם יכולים לסוף סוף להתחבר לאפרוח שבפנים.

מאחלת לכם המשך עגול ותקין

 

[תפוטייני]

וואו, איזה סיפור!

אני שמחה לשמוע ש'הגרלתם' את הגנים הנכונים

ומקווה שמכאן ימשיך משעמם, עגול ותקין!
&nbsp
אנחנו ביצענו את הבדיקות הגנטיות כמה חודשים לפני שתכננו להתחיל לנסות, ואני ממש שמחה על כך בדיעבד. התגלתה אצלי נשאות לשתי מחלות גנטיות, ועד שגם בן הזוג נבדק והגענו לייעוץ גנטי עבר קצת זמן. אם הייתי מגלה על הנשאות במהלך הריון, אני בטוחה שהייתי נכנסת ללחץ מאוד גדול. אני בכלל לא מסוגלת לדמיין איזו תקופה קשה עברה עליכם. אני מאחלת לך מכאן ואילך שיעבור בקלות, ושתהני מההריון וכמובן מהתוצר