שבוע מלא עניין...
קבלתי בשורות טובות שקשורות לעבודה אבל עוד לא החלטתי מה לעשות לגביהם, כי נראה שהן פחות טובות ממה שחשבתי....
עוד לא הצלחתי להתגבר על הבלאגן של הבגדים אצלי בחדר
(דווקא היו לי הזדמנויות, אבל הייתי מותשת מידי פיזית ובעיקר נפשית, אז לא עשיתי כלום..
)
היה מבצע על אריזה של כל העונות של חברים ממש שווה - אז קניתי
שמעתי על הספר 'הנסיכה שלבשה שקית נייר' כמה פעמים בהקשרים של ספרים פמניסטים ונתקלתי בו בחנות, אז קניתי.
זה ספר ילדים ממש, אבל קראתי אותו בכל זאת לבנות שלי והם נהנו למרות שהוא לילדות קטנות.
ספר מעולה!!! ממש חבל שלא היה לי אותו כשהן היו קטנות יותר.
המבורגר - זו דוגמא לנסיכה! את חייבת לקרוא את הספר.
יום רביעי היה יום מלא אירועים במיוחד:
הייתי בסוג של יום חופש מהעבודה והחלטתי 'להתעלק' על א' וללכת איתו לקורס שלו במגדר באוניברסיטה.
החלק התאורתי היה מרתק.
החלק השני היה צפיה בסרט שגרם לי לבכות
סרט ממש קשה..
בדרך חזרה לבית של א' ראינו תאונת דרכים והתברר שזו היתה גיסתו
מרגע זה כל היום שלי השתבש.
עצרנו לעזור וזה הסתיים בדי הרבה טיולים שלי.
בערב היתה לי פגישה בת"א ואח"כ עברתי דרך גאיה לתת לה את החומר המודפס למצעד (לצערי הקוד לא עבד בהדפסה
טוב, אולי שנה הבאה נצליח לעשות את זה טוב יותר)
ועד שהגעתי לקוויני כבר היה ממש מאוחר....
ואז עוד דברנו והלכנו לישון ממש מאוחר.
עכשיו חשוב לי לציין ולהזכיר למה אני לא סובלת את העיר ת"א.
כמובן שאין חניה ליד הבית של קוויני.
אז נסענו לחניון קרוב והתברר שאין לי מספיק כסף, כי בדיוק נתתי כמעט את כל מה שהיה לי בארנק בפגישה שהיתה לי בת"א.
אז יצאנו מהחניון והתחלנו לחפש חניה ומצאנו חניה
בחינם בת"א!
רק שאם בחניון קוויני זורקת אותי ב-7 מהמיטה כי היא יוצאת לעבודה ואני בכל מקרה צריכה להוציא את הרכב לפני 8 אחרת המחיר נהיה כפול, בחניה הזו הייתי צריכה להוציא אותו לפני 7 בבוקר!
לא ברור איך הצלחתי לצאת מהמיטה ולהגיע לרכב לפני 7 להכנס ולנהוג צפונה.
אני די משוכנעת שנהגתי מתוך שינה
הגעתי הביתה וצנחתי למיטה....
בשישי הייתי בחתונה של צמרת המשטרה. (בן של מפכ"ל לשעבר)
היה משהו משעשע בכל מכוניות המשטרה בחניה של האולם.
(אני והמשטרה זה יחסי אהבה-שנאה. טוב, בעיקר שנאה
)
אורלד - לא יכולתי שלא לחשוב עליך במצב הזה
בחזור אספתי את ברומבית אלי לשבת.
היה ממש נחמד.
לארוחת שבת בערב הצטרפה אלינו עוד חברה טובה שלי מכאן ולי לפחות היה ממש כיף.
ברומבית הגיע כדי שאני אעשה לה את האימון שאני חייבת לה כבר ממזמן.
טוב, הרגשתי קצת חלודה כי כבר שנים שלא אימנתי אף אחד.
אני מקווה שבכל זאת הועלתי במשהו.
בשבת אחה"צ אכלנו במסעדה האלמותית בהרדוף.
היום הבת הגדולה שלי התחילה סדרה של הופעות סוף שנה בריקוד (של כל בית הספר, כלומר: יהיו שם כל סגנונות הריקוד)
יש לי שני כרטיסים מיותרים ליום שני, אם מישהו רוצה לבוא איתי.
זו הופעה שווה של כשעה.
שיר
http://www.youtube.com/watch?v=BAb-sI836d4
