החלטנו לחזור הביתה
לאחר אחת-עשרה שנים בניכר, החלטנו שהגיע הזמן שהילדים יזכו להיות קצת עם הסבא והסבתא.
ההחלטה הזו היתה קשה מאוד והיא התחילה להתגבש כבר לפני שלוש-ארבע שנים.
אנחנו עדיין לא ממש מעכלים את העובדה שבעוד שבועיים ושלושה ימים נהיה אצל אמא שלי בדירתה. כבר התחלנו לארוז והזמנו מכולה. ההחלטה בוצעה.
לא קל להיות בטוחים בהחלטה שלנו כשכשמונה מתוך עשרה אנשים אומרים לנו שאנחנו השתגענו ואין לנו מה לחזור. כן, שמונה מתוך עשרה - ספרתי. האמת שונה קצת. נכון שהחיים פה בבריטניה קלים ויפים. הדשא ירוק יותר - מן הסתם יש יותר מים. אבל אנחנו חיים פה יפה מאוד כמיעוט בתוך עם שרובו סובלני ונחמד. אבל בכל זאת מיעוט, וזה לא דבר שולי.
אבל תעזבו ציונות, משפחה וכו', כמובן שמה שבאמת היטה את הכף לטובת החזרה היה התחלת העבודות על הקו האדום בתל אביב. איך אוכל להמשיך לעקוב מרחוק על הפרוייקט הזה ולא להיות נוכח בפקקים בצומת מעריב?
הנוכחות שלי בפורום קצת ירדה בזמן האחרון עקב כל הסידורים והדבר יהיה עוד יותר בעייתי במשך החודש הקרוב. צריך להרשם במשרד הפנים, בעירייה, למצוא רכב, למצוא דירה, וכו' וכו'...
אז אם למישהו יש דירה בכפר סבא למכירה, אתם יודעים איפה לחפש אותי...