קשקשת ברשת לסוף שבוע

יעל3536

New member
דיכאון קל השתלט עליי

ושיעמום כנראה.
כי במקום לעבוד אני מסתובבת בארכיון... מעמוד 2761 והלאה.
2003. כשהאחיין הבכור שלי הגיח לעולם (נסיך החלומות עוד חצי שנה בר מצווה).

הבעיה שלי האישית היא יותר עם הפה שלא נסגר או החשקים.. 4 אפרשזיפים קטנים, אחר כך הייתי בפגישת עבודה ליד ההורים אז נכנסתי ועקצתי שקית במבה קטנה ושני וופלים.
הרגשתי לא משהו עם זה ודי מלאה.. זה היה ב 11. ועכשיו המוח שלי מסתובב סביב הראנץ' שיש לי במקרר.
אם אני אוכל אותו, כמו אתמול אין לי ארוחת צהריים ואצטרך שוב לצאת לקנות משו בתחנה שליד העבודה.
או אולי ללכת ל YELLOW ולראות מה יש להם להציע עד ארוחת צהריים?

(מורחת את הזמן וטוב שאני לבד במשרד היום...)

הקטע הוא שהחצי היום בבית. השותף שלו לעבודה נסע לאנשהו ובגלל שהוא עוד לא עצמאי בעבודה - אחרי שלושה חודשים - הוא בבית.
קשה לי עם זה. הרעיון שאני כאישה יוצאת לעבודה והוא לא. הוא לא יוזם.. די מובל.
ואני בת לאבא יזם ובעל חברות כך שקצת קשה לי להתמודד ואני מוצאת את עצמי מועדת לדמעות בימים האחרונים. סתם ככה בלי סיבה (או שאולי אם).
בפגישה היום, לפני שהגיעה זו שהייתה אמורה להיפגש איתנו, אמרתי לאבא שלי שגבר שלא קם לעבודה זה קצת פחות גברי בעיניי. הוא ענה לי: אז שלא יקום לעבודה.. זה לא גבר. שיעשה לך ילד - זה גבר.
הלוואי!

אנחנו שישה בבית. לאמא שלי היו הריונות תקינים ויפים לדבריה. אחיות שלי נכנסו להריון בצ'יק וילדו ילדים בריאים. אני מחכה...
 
סבלנות

הזמן שבו מנסים להיכנס להיריון הוא מטלטל ולא תמיד קל...
לגבי האוכל.. תמיד תכיני לעצמך אוכל בבית, לרוב יותר זול ויותר מזין!!!
מקווה שההמתנה להריון תיהיה קצרה!!!
 
למעלה