ניטרליות הרשת - מתה.

[יNOT]

ניטרליות הרשת - מתה.

http://main.knesset.gov.il/News/PressReleases/Pages/press17.07.17lj.aspx

אפשר לטעון שזו הכרזה מוגזמת,אחרי הכל מדובר פה רק על מספר נושאים שייחסמו,וגם מצויין בפירוש שיהיה ניתן לערער,ועל ה"קושי הבירוקרטי" שנדרש כדי לחסום גישה לאתר. אבל בתור מי שבארץ לא מאתמול ומכיר כבר את המחוקק הישראלי ואת הציבור הישראלי,אני חושב שזו בהחלט הדריסת רגל של אלה שרצו לשים את רגלם על "צוואר" האינטרנט בישראל חיכו לה.

זה אומנם לא החוק של צנזורת האינטרנט של ח"כ מועלם,"חוק הפורנו" לא צלח,החוק שקובע שיש צורך לשמור רשימה "שחורה" של מי שרוצה לצפות ב"תכנים לא הולמים", אבל הנוסח המחודש והמעודן הזה,כן. מבחינתי זה חוק שהוא "סוס טרויאני" בין חוקי המדינה,במיוחד בכל הקשור לפרטיות.

או שאני טועה?!

 

[יבגניי34]

חוק מוצדק ומחוייב המציאות שאפשר אולי להתפלפל על פרטיו.

 

[BravoMan]

אין שום קשר לניטרליות רשת.

ניטרליות רשת מדברת על כך שכל מי שמחובר לרשת, יזכה לאותו יחס, בין אם הוא ספק תוכן ענק כמו FB ובין אם הוא אתר של הפיצוציה השכונתית.
&nbsp
פה מדובר בחוק שקשור לצנזורה.
&nbsp
אומנם יש לו פוטנציאל מסוכן, אבל לא ברור מהקישור שהבאת מה היא מהות החוק, ומה בכלל השתנה?
&nbsp
כבר שנים שמשטרה מוציאה צווים לספקיות אינטרנט לחסום אתרים, והספקיות מצייתות לצווים האלה מתוקף חוק קיים.
לפי מה שכתוב בפרסום שהבאת, עדיין יהיה צורך בצו של שופט, כחלק ממנגנון בקרה וכדי לוודא שנשמר איזון בין חסימת דברים לא חוקיים ומסוכנים באמת לבין חופש הדיבור.
&nbsp
בלי להיכנס בכלל לדיון אם החוק טוב או רע, ואם ומה ראוי לחסום, ועד כמה האמצעי הזה לא יעיל בעצירת פושעים אמתיים, השאלה המרכזית היא:
&nbsp
מה נשתנה???
&nbsp
עד שלא תביא פרטים נוספים על החוק, נראה שאין פה שום חדש...
&nbsp
ואני לא בטוח אם אתה טועה או סתם מטריל...

 

[user32]

מסכים

לדעתי, ההבדל הוא שעד היום היו צווי סגירה לאתרים אבל לא צווים שחייבו ספקיות אינטרנט (אולי אני טועה?). זה אפשר לכל אחד שרצה לתקשר עם אתרי פשיעה וכו' שפעלו מחו"ל באין מפריע.
האינטרנט הוא בסה"כ תשתית תקשורת. כשם שאסור להעתיק ספרים ולהפיץ אותם, או להקים דוכן לעסקאות סמים, סחר בבני אדם וכו', אין סיבה להתיר את זה באינטרנט.

הנייטרליות ברשת שברוו דיבר עליה נפגעה באחרונה בארה"ב למיטב ידיעתי, מה שעלול לגרור לשם את שאר העולם. אישית, אני לא בטוח לגבי החשיבות של הנייטרליות. מדוע שאדם שמשתמש בחיבור אינטרנט בשביל לשלוח מיילים צריך לממן אדם אחר שצופה ב4K בסטרימינג? ומדוע כולם צריכים לסבול מגלישה איטית בגלל כמה אנשים שמורידים סדרות?
מצד שני, זה עלול להפוך למסחטת כספים של ספקיות התשתית ועוד חברות, אז אני באמת לא יודע.
אשמח לשמוע דעות לכאן ולכאן.

 

[יבגניי34]

לא נפגעה *עדיין*. ה-FCC רק הצביע בעד הליך פורמלי של review

 

[יבגניי34]

לגבי הדיעות לכאן ולכאן - בעיני מדובר בסכנה ממשית לדמוקרטיה

צריך לזכור שארה״ב אינה ישראל. זו מדינה מושחתת בה ISP הם מונופולים דורסניים עם עבר עובדתי ומוכח של התעמרות בצרכנים, קניית חברי קונגרס, ומה לא.

מי שלא גר שם כנראה לא שם לב למצב. זוכר את ימי סלקום/פלאפון 300 ש״ח חשבון חודשי למי שלא מחובר לוועד מושחת? תכפיל ב-10 ==> זו ארה״ב.

 

[vinney]

 

[יNOT]

זה קצת מעניין

"האינטרנט הוא בסה"כ תשתית תקשורת. כשם שאסור להעתיק ספרים ולהפיץ אותם"

אז האם אתה צופה שיורחב החוק ...יום אחד... גם לפיראטיות ברשת?

גם הפרשנות שלך לניטרליות הרשת ,היא דיי צרה. מה שהיה בארה"ב(קשה להבין מדבריך אם לזה אתה מתכוון,או שאוליי היה מקרה אחר שאני לא מודע לו),זה האפשרות שהספק אינטרנט יימכור את המידע שלך,כלומר את היסטוריית הגלישה שלך אונליין לצד שלישי,בחסות החוק...ולך אין מילה בעניין.

 

[BravoMan]

בעניין ניטרליות הרשת:

1. אתה מסתכל על זה בכיוון ההפוך:
מה שתאגידים מסוימים מבקשים, היא שכל גולש שניגש אליהם יקבל חיבור מועדף.
&nbsp
כך, אם אתה רוצה לצפות ב-youtube, אתה עם המנוי שלך תקבל זרימה טובה יותר, מאשר תקבל עם אותו מנוי בדיוק כאשר תרצה להוריד מסמך PDF שמכיל תפריט של בית הקפה המקומי שלך, כי ספקי התשתית יתנו ל-youtube ערוץ מועדף.
&nbsp
יש כאן בעיה כפולה: בתור עסק קטן (ורוב העסקים קטנים ביחס ל-Google ו-FB), אתה סובל מדריסה ותחרות לא הוגנת, ובתור לקוח ששילם על מנוי אינטרנט ברוח פס X, אתה מקבל חלק מהחומר שלך באיכות ומהירות ירודה.
&nbsp
במקרה הקיצוני, יכולים בכלל לסנן את המידע שזמין לך, מבלי שתהיה לך שליטה כלשהי, ואולי אפילו מבלי שתדע שמסננים אותך. פשוט תחשוב שהמידע לא זמין.
&nbsp
דוגמה אחת חמורה היא תוכנית "0" שהוצעה לא מזמן בהודו, שוק מתפתח שמוסיף כמויות עצומות של אנשים לאינטרנט.
לפי התוכנית, אנשים יוכלו לקבל חיבור חינם, אבל הוא יהיה פתוח רק ל-Facebook.
&nbsp
https://www.theguardian.com/technology/2016/may/12/facebook-free-basics-india-zuckerberg
&nbsp
אם הם ירצו לגלוש לכל אתר, יצטרכו לשלם (מה שרובם כנראה לא יוכלו).
&nbsp
מצד אחד, FB חינם נשמע יותר טוב מכלום, מצד שני זה נותן ל-FB את הכוח הבלעדי לשלוט במידע שכל אותם אנשים מקבלים.
&nbsp
ואנחנו יודעים של-FB אין בעיה לצנזר עובדות היסטוריות בעלות חשיבות עולמית:
https://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3697557,00.html
&nbsp
ובניגוד למקרה בכתבה, להודים המסכנים לא תהיה שום אופציה לדעת מה צונזר, ובטח שלא להילחם בצנזורה.
&nbsp
2. הסיבה היחידה שבה נוצר מצב שאדם ששולח מיילים מממן אדם שצופה בסטרימינג ב-4K, זה fh ספקיות מוכרות לאותו אדם חבילה שהוא לא צריך, ואז גונבות אותה חזרה ללקוח אחר.
&nbsp
אם שילמתי על רוחב פס X, אני מצפה לקבל אותו בכל זמן שארצה לכל מטרה שארצה.
אם ספק מוכר לי רוחב פס X, אבל בפועל לא מתכוון לספק לי אותו, ובונה על זה שאני לא אשתמש בו, הספק למעשה רימה אותי.
&nbsp
האם אתה בעד ספקים שמרמים, ומוכרים דברים שאינם יכולים לספק מתוך תקווה שהלוקח לא יבוא לדרוש?
והאם אתה בעד להאשים את הלקוחות שבאו למצות את המוצר ששילמו עבורו, כאשר אותו רמאי נתקל בקשיים?

 

[יבגניי34]

free basics מעולם לא היה אמור להיות ״פתוח רק לפייסבוק״

 

[BravoMan]

הבהרות וסימוכין בבקשה!

 

[choo]

לגבי "רוחב פס X" - כנראה שלא קראת את החוזה שלך עם הספק

&nbsp
בכל החוזים שאני מכיר של ספקי אינטרנט בישראל (להערכתי זה נכון גם בחו"ל) - לא מתחיים לתת לך רוחב פס X במשך 24 שעות ביממה, ובחוזה כתוב שגם אם בפועל אתה מקבל פחות רוחב פס מזה בחלק מהזמן, ההסכם קויים.
&nbsp
הנוהל של over subscription הוא הדרך הסבירה היחידה לספק שירותי אינטרנט במחירים נמוכים עם רוחב פס סביר. למעשה, הנוהל הזה קיים כמעט בכל תעשייה שבה מוכרים שירותים להמונים:
&nbsp
- הבנק מלווה יותר כסף מכמה שיש לו *על פי הסדרים חוקיים* כמעט בכל מדינה בעולם (בארץ מדובר על יחס הלימות הון של כ-9-11%, משתנה מדי פעם ומשתנה בין בנקים שונים).
&nbsp
- למרות שיש להרבה אנשים כרטיסי "חופשי חודשי" - ידוע שרבים בפועל לא ינצלו אותם, וכמות הכרטיסים הללו גדולה יותר מכמות המקומות הפנויים ברכבות. אם כל בעלי החופשי-חודשי יחליטו להגיע לרכבת באותה השעה - מן הסתם רבים מהם יצטרכו לחכות על הרציף כשהרכבת תגיע.
&nbsp
- למרות שחברת תקשורת מספקת מכשיר טלפון להרבה מאוד מנויים, היא לא מסוגלת לאפשר לנהל שיחות במקביל מהמכשירים של כל לקוחותיה. אם כל הלקוחות שלה ינסו להרים את השפופרת ולחייג באותו הזמן - סביר להניח שחלק אפילו לא יקבלו צליל חיוג, ורובם לא יצליחו לחייג. בחברות שמבוססות על VOIP מן הסתם לא כולם יוכלו לשמוע משהו בשיחה (כי אין מספיק רוחב פס לכולם ביחד).
&nbsp
יש עוד הרבה דוגמאות לשימוש ב-over subscription, שבלעדיהם לא היית יכול להרשות לעצמך לרכוש חלק ניכר מהשירותים שאתה רוכש.

 

[BravoMan]

וודאי שלא קראתי. מי כן קרא?

להזכירך, התקשרות עם ספק האינטרנט, כמו עם הרבה ספקי שירותים ביתיים אחרים, נעשית בד"כ דרך שיחת טלפון, שבה מוסברים רק פרטים עיקריים של ההתקשרות, והיתר מתקבלים רק בדיעבד, אחרי ההסכם.
&nbsp
וזה עוד בלי להזכיר את כל עניין "חוזה אחיד".
&nbsp
אבל לא זאת היית הנקודה שלי בהודעה הקודמת.
מן הסתם, אני יודע כבר זמן רב שהספקיות מוכרות רוחב פס שאין להן. זה לא חדש.
&nbsp
רק שבניגוד אליך (לפחות מה שאני מבין מהודעתך), אני לא חושב שכאשר השיטה קורסת בגלל חישוב שגוי של אותה ספקית, אנחנו צריכים לקבל את זה, להעניש משתמשים, ולטעון שזו שיטה סבירה.
&nbsp
כשאין מקום ברכבת, וזה קורה לא מעט, אף אחד לא מציע לראות מי נוסע כל יום ולהוריד אותו מהרכבת כדי לפנות מקום לנוסע מזדמן.
&nbsp
במקום זה, מרימים קול צעקה, מפרסמים כתבות בתקשורת, ודוחפים את רכבת ישראל לתגבר את מערך הרכבות.
&nbsp
למיטב זיכרוני אפילו לחיילים המסכנים החזירו אפשרות לנסוע בימי ראשון העמוסים.
&nbsp
כמה פעמים ראיתי כתבות שטוענות שרשתות סלולר בארה"ב הן זבל, בגלל שלאנשים היו בעיות קליטה במקומות בהם תא מסוים קרס מרוב עומס?
&nbsp
זה לא עובר בשקט, ואני לא מבין למה יש אנשים שחושבים שמישהו שמשתמש באינטרנט בצורה מסוימת, שלא חורגת ממה שהוא שילם עליו במוצהר (לא מה שהשחילו לו באותיות קטנות בדיעבד), צריך להיענש על כך?

 

[choo]

השאלה שצריך לשאול היא - האם השיטה הנוכחית יכולה לעבוד כלכלית

&nbsp
מצד אחד אנחנו רוצים כל הזמן "יותר מהר יותר מהר יותר מהר" ומצד שני לשלם פחות ופחות כל הזמן. בעבר, כשהתשלום על חיבור לאינטרנט היה נמדד ומשולם לפי יחידות (בין אם לפי כמות נתונים מועברת ובין אם לפי כמות זמן חיבור לספר האינטרנט) ניתן היה לבצע חישוב כלכלי שיגרום לכך שאנשים יחויבו לפי כמות השימוש שלהם ברשת.
&nbsp
ברגע שלא חייבו לפי כמות תעבורה ולא לפי כמות שעות שימוש, המצב הוא שאדם יכול להשתמש ברשת בכמות משאבים גדולה בהרבה מגובה התשלום שלו לספק, ובניגוד לתחומים אחרים - שבהם כמות השימוש של של אדם במשאבי הספק יחסית מוגבלת (אדם לא נוסע על פי רוב יותר מפעמיים ביממה ברכבת, אנשים על פי רוב חוסכים כסף ו/או לא צורכים יותר אשראי מכפי שהם יכולים להחזיר לבנק לאור הכנסתם הסדירה) - הרי שבתחום השימוש באינטרנט, האוטומציה המלאה של השימוש מאפשר לאנשים, די בקלות, להשתמש ברשת ללא הפסקה, ותוכנות רבות מובילות אותם לעשות את זה על בסיס קבוע. ובניגוד לטלויזיה או רדיו - שבהם השידור מבוצע בברודקאסט אחיד לכל המשתמשים על בסיס מקומי (=רק בתוך הארץ) ולכן כמות הצריכה של המשתמשים לא משפיעה על הספק - בתחום השימוש באינטרנט אין אמצעי טכנולוגי מקביל ואין גבול לכמות המשאבים שמשתמש, באופן פוטנציאלי, יכול לצרוך.
&nbsp
לפיכך לא ממש יעזור להקים קול צעקה - כי החברות לא מסוגלות באמת לספק שירות מהיר לכולם במחיר הקבוע שאנשים מוכנים לשלם על חיבור לאינטרנט.
&nbsp
אתה מוזמן לנסות לחשוב על עוד תחום בעל מאפיינים דומים לצריכת חיבור אינטרנט שבו הדברים נוהגים אחרת - בינתיים לא הצלחתי לחשוב על משהו דומה.

 

[BravoMan]

למה אני צריך לחשוב על עוד תחום?

אם לפחות היית מבקש ממני לחשוב על שיטה אחרת, הייתי מבין אותך, אבל למה עוד תחום?
&nbsp
יש לנו כאן טכנולוגיה חדשה (יחסית), שיוצרת אתגרים חדשים.
אני מבין ומקבל זאת, אבל כל מה שזה אומר מבחינתי, זה שהיא דורשת פתרון חדש.
&nbsp
אני לא מתיימר להחזיק בפתרון שכזה, אבל זה לא הופך את הביקורת שלי על השיטה הקיימת לפחות מוצדקת.
&nbsp
וכמה נקודות באופן כללי:
1. לגבי הבנקים - ראינו מספר משברים פיננסיים ברחבי העולם שמראים שדי קל לעשות abuse לשיטה במקרה שלהם.
&nbsp
אני גם לא בטוח אם הם בכלל שייכים לכלל הדוגמאות, משום שמדינות מתירות לבנקים בתנאים מסוימים לייצר עוד כסף, ובכלל "אשראי" אינו המוצר היחיד שבנקים מספקים ללקוחות שלהם בניגוד למשל לרכבת או לספקית אינטרנט.
&nbsp
2. מגבלת רוחב פס בהחלט יוצרת מגלבה על משאבים שניתן לצרוך, גם אם תריץ אוטומציה מלאה על פעולת הצריכה 24/7.
את המגבלה גם די קל לחשב - מכפילים את הזמן ב-"מהירות" הנתונה, וכך מקבלים את כמות הבתים המקסימלית שניתן "לשתות מהצינור".
&nbsp
3. אתה מתעלם מהשאלה "מה עושים כשהשיטה קורסת?"
בסופו של דבר אם מפעילי התשתיות סומכים על השיטה ולא עושים דבר כדי לעמוד בדרישה ההולכת וגוברת (ואני מניח שתסכים איתי שהדרישה לרוחב פס גדלה כל הזמן), השיטה תפסיק להיות כלכלית מהר מאוד.
&nbsp
המשחק הזה עובד רק אם אתה יכול "לעבוד על רוב האנשים, רוב הזמן".
&nbsp
תאר לך מצב, לא כ"כ דמיוני, שמרבית לקוחות של ספק X חוזרים הבית מהעבודה ובערך בשעה 8 בערב מתיישבים לראות סדרות שונות בסרטימינג.
&nbsp
כעת, לא נשאר ממי לגנוב רוחב פס, ואם הספקית תחליט לזרוק חלק מהלקוחות, עבורם המנוי כבר לא יהיה "במחיר סביר", מהסיבה הפשוטה שהם לא מקבלים כלום עבור הכסף שלהם, אז כל סכום יהיה יותר מידי.
&nbsp
אתה יודע מה?
אני בכל זאת אזרוק עצה לעשיית עסקים הוגנת יותר:
&nbsp
1. כפי שהמדינה הכריחה ספקיות סלולר להחתים אנשים על דף קצר וברור שבו מסומן כל סעיף בשירות שהם רוצים לקבל או לחסום (שיחות, SMS, מספרי פרימיום, גלישה, וכו'), כך צריך להכריח ספקיות לגלות בצורה ברורה במעמד התקשרות את מה שהן מסוגלות לתת באמת, למשל "10MB/s ב-15% מהזמן".
&nbsp
זה לפחות יבהיר את המצב למי שלא בקיא בפרטים הטכנולוגים.
&nbsp
2. להציע חבילות שיתומכרו פר נפח תעבורה (מה שאאל"ט עושים עבור שרתים), אבל יבטיחו רוחב פס קבוע 24/7.
חברות סלולר אגב, עד היום מוכרות חיבור לפי נפח. אומנם גם הן עושות רמאות בגלל מגבלת תשתית, אבל כאן כבר אין תירוץ.
&nbsp
מה שהצעתי כמובן לא ייצר יותר משאבים, אבל לפחות יאפשר שקיפות ובחירה ללקוחות, ולדעתי זה כבר משפר את המצב שיש היום.

 

[user32]

מה הבעיה לשנות את מודל התמחור?

או להעלות מחירים בצורה משמעותית, או להוריד מהירות, או להציע חבילות מוזלות ואיטיות מול חבילות מהירות ויקרות, או לתמחר ולהגביל לפי תעבורה כפי שעושות בישראל חברות הסלולר?

השוק יכול ומסוגל לספק את הטכנולוגיה, זה רק עניין של עלות. מי קבע שחייבים לתת מאות ג'יגה בתעבורה אינסופית תמורת כמה דולרים?

 

[choo]

הבעיה היא שאנשים לא מוכנים יותר לשלם את "המחיר הראלי"

&nbsp
נניח שיהיה ספק שיחליט שהוא מספק שרות מובטח תמורת המחיר הראלי (מחיר גבוה פי כמה מהמחיר הנגבה כיום). כמעט אף לקוח לא ילך אליו, כי אנשים יאמרו "אבל ספק אחר כלשהו מספק לי אותו רוחב פס ברבע המחיר" (אפילו אם אותו ספק אחר לא מבטיח את רוחב הפס בפועל - הרוב המכריע של הלקוחות לא מוכנים לשלם מחיר גבוה פי ארבע תמורת אותו שרות). אגב, בפועל ייתכן שיהיה מדובר בפי עשר ולא רק פי ארבע.
&nbsp
מי כן מוכנים לשלם את המחיר המובטח? חברות שעובדים בהן מנהלי IT שמבינים מה הפירוש של שרות מובטח, ואת המשמעויות לחברה של אי קבלת השירות המובטח.
&nbsp
אנשים פרטיים (וגם עסקים קטנים) לא מוכנים ולא מסוגלים לשלם את העלות הראלית של "רוחב פס מובטח", ולחנך את השוק, אחרי שהרגילו אותו למחירי הרצפה הנוכחיים - יהיה קשה מאוד עד בלתי אפשרי. ואגב, די בצדק - לשלם מאות או אלפי שקלים כדי לקבל רוחב פס מובטח בשביל למנוע מדי פעם בעיות בסטרימינג? אז אנשים מעדיפים להוריד את התוכן הפיראטי שלהם באמצעות טורנט ולצפות בו ב-אופליין

 

[BravoMan]

אז מה שאתה אומר בעצם, זה שספקיות האינטרנט משקרות

לציבור בור טכנולוגית כבר כ"כ הרבה זמן, שרצוי לתת להם להמשיך לשקר לאותו ציבור בתקווה שלא יתעורר?
&nbsp
אין כאן שום בעיה אמתית "לחנך את השוק".
כל מה שנדרש זו שקיפות לגבי מה החבילה כוללת.
&nbsp
החבילות יכולות להישאר אותן חבילות, צריך רק להציף את האמת לגבי זמינות רוחב פס, ולתת לאנשים להחליט אם הם מוכנים לשלם יותר כדי לשפר את אותה הזמינות.
&nbsp
בעצם, זה עשוי להוריד עלויות לחברות כי יהיו פחות פניות לתמיכה...
או מצד שני להעלות עלויות מכל התביעות שיתגלגלו ברגע שאנשים יקלטו שרימו אותם שנים ולקחו להם כסף על משהו שלא התכוונו לספק מעולם.
&nbsp
הטיעון שלך שקול ערך ל-"בוא לא נאפשר למדורי רכב לפרסם נתוני צריכת דלק במבחני שטח אמתיים, כי אם לא נחשוף את ההגזמה שבנתוני היצרנים, אף אחד לא יקנה מכוניות, וממאילה אין לנו כרגע טכנולוגיה לבנות מנועים חסכניים יותר".

 

[choo]

הן לא משקרות, אם הן מחתימות אותך על חוזה

&nbsp
גם הבנק מחתים אותך על חוזה, וגם שם הרוב המכריע של אנשים לא טורח לקרוא (בכל פעם שאני מתעקש לקרוא את כל החוזה עד תום לפני החתימה, האנשים שמולי מתפלאים, כי הם התרגלו שאנשים לא קוראים).
&nbsp
אצל חלק מהחברות שולחים לך אימייל עם לינק ל"תנאי השימוש" ששם רשומים הנתונים הללו.
&nbsp
ספציפית, בכל פעם שרכשתי ו/או שידרגתי שרות אצל ספקיות תקשורת, העניין הזה הופיע בהסכם השירות - צריך פשוט לקרוא.
&nbsp
מעבר לזה, במקרים רבים אני אכן מקבל את רוחב המקסימלי (אני רואה את זה בעיקר בזמן הורדת קבצים מאתרי אינטרנט מהירים ובפרט מכאלו שיש להם אתר מראה ישראלי - לספקים בארץ אין בעיה של רוחב פס בתוך ישראל משום שהוא זול בצורה דרסטית מרוחב פס למדינות אחרות)
&nbsp
ואגב, יצרני רכב אכן מפרסמים נתוני צריכת דלק לא אמינים (שבוצעו בתנאי מעבדה תוך שימוש בעוד סוגי טריקים - כגון הורדת כל איבזור מיותר מהרכב שגורם לגרר, או הוצאת אויר מהגלגלים כדי להגיע לתנאי חיכוך אופטימליים, נסיעה על מסלול מוחלק באופן מיוחד וכדומה), ואנשים ממשיכים לקנות מהם מכוניות למרות שרבים מהם יודעים, מנסיון, שאי אפשר להגיע באמת לצריכת הדלק המפורסמת על ידי יצרני הרכבים.
&nbsp
כל עולם הפירסום נגוע בהתנהגויות כאלו. למה אתה חושב שבהרבה פירסומות כותבים לך שהספק הוא "מהטובים בארץ" או "מהטובים בעולם"? כי כשיש רק 3 ספקים בארץ, הספק יהיה "מהטובים בארץ". למה פירסומות של חברות ביטוח מבטיחות לך ביטוח במחיר של "משקל ליום"? כי זה נשמע כמו "שקל ליום", אבפ בפועל זה אומר "שקל ליום או כל מחיר גבוה יותר" - גם "מאה שקל ליום" מתאים למשפט הזה. ולמה חברת שמפו מבטיחה לשבשימוש עם השמפו שלך ירדו "עד מאה אחוז מהקשקשים"? כי זה נשמע כמו "מאה אחוז מהקשקשים" - אבל בפועל מדובר באמירה שאומר "בין 0-100% מהקשקשים" - שכמוה כמו לא להבטיח שום דבר.
&nbsp
אתה יכול לטעון שחלק ניכר מעולם הפירסום מבוסס על הטעיית צרכנים - ואני אסכים איתך. הנקודה היא שיש הבדל בין שקר להטעיה - והוא נמצא על קו דק שעליו רוכבים רוב המפרסמים.

 

[selalerer]

רק הכותרת הצחיקה אותי