מאמר שהשאיר אותי פעור פה

[down under]

מאמר שהשאיר אותי פעור פה

מאמר שהשאיר אותי פעור פה
פארק דה פרנס, אני כמעט בטוח שאתה תאהב אותו.
אדם ייחודי מאוד בנוף המשמים של האקדמיה ושל האלעק פלורליזם ורב תרובתיות.

קצת ארוך אבל שווה את משקלו בזהב.

 

[down under]

וילהלם (הוא פד"פ)

מאמר שהשאיר אותי פעור פה
פארק דה פרנס, אני כמעט בטוח שאתה תאהב אותו.
אדם ייחודי מאוד בנוף המשמים של האקדמיה ושל האלעק פלורליזם ורב תרובתיות.

קצת ארוך אבל שווה את משקלו בזהב.

וילהלם (הוא פד"פ)
מה התייחסותך למאמר הארוך הזה?

 

[פארק דה פרנס]

תודה קובי, אני אקרא אחרי הבלגן של ששי אחה"צ

וילהלם (הוא פד"פ)
מה התייחסותך למאמר הארוך הזה?

תודה קובי, אני אקרא אחרי הבלגן של ששי אחה"צ
מהפתיחה נראה לי שזה מזכיר מאמר מפורסם אחר, אם כן - אנסה לצרף לך לינק בתמורה...

 

[פארק דה פרנס]

אוקיי, קראתי...

וילהלם (הוא פד"פ)
מה התייחסותך למאמר הארוך הזה?

אוקיי, קראתי...
מאמר יפה ודי משעשע, אבל לא ממש מלמד משהו חדש (והאמת שהוא גם לא אמור: מדובר בקטע מספר משנת 99', מאז כולנו התפכחנו במידה מסויימת - מי יותר, מי פחות...)

שוב תודה רבה, נהניתי מההתייחסות ללנון ז"ל. אני תמיד מצטט ממנו שלושה משפטים אחרים דווקא:

"החיים זה מה שקורה לך כשאתה עסוק בתכנון תכניות אחרות" (מהשיר "ילד")

"ככל שאתה יותר אמיתי, כך כל היתר יותר הזוי" (משפט מחץ של לנון למוחמד עלי)

(וזה קצת יותר רלבנטי למאמר) "בסופו של דבר האהבה שאתה מקבל זהה לאהבה שאתה יוצר" (מהשיר "הסוף")

בכמה משפטים אפשר לתמצת את המאמר למה שאני בד"כ כותב כאן ליורם, אלן ורוכב האופניים כדי "לשכנע" אותם לעזוב את לונדוניסטן ולעבור לישראל. (במקרה של בן דוד שלי מלונדוניסטן זה הצליח! אני עדיין עובד על ההורים שלו).

ועכשיו כמו שהבטחתי, מאמר שמתייחס לאותה נקודת פתיחה של המאמר הזה, כלומר שלושת ה"צפונים" בשדה"ת של לוס אנג'לס. זה מתוך הספר "תוגת הישראליות" שיצא בשנת 96', 3 שנים לפני הספר של מגן.
דורון רוזנבלום, "למרות" היותו שמאלני שטוף (ושוטף) מוח, הוא כותב מבריק, ובמאמר הארוך הזה יש קטע גאוני שאני תמיד חוזר אליו.
מכיוון שלא הצלחתי למצוא ציטוט מלא שלו ברשת, לא התעצלתי, העתקתי לקובץ וורד ("שמחת ה-וורד" כמו שקרא לכך רוזנבלום עצמו) ואתה וכל חברי הפורום מוזמנים לקרוא ולהפנים....

ולסיום, סיפור אישי ממקום דומה, רק עוד יותר קיצוני מאשר רוזנבלום ומגן:

לפני 16 שנה הייתי בעיצומו של ירח הדבש השלישי שלי עם talitalitali. העליתי לפורום בזמנו שרשור תמונות (אנלוגיות, סרוקות) נוסטלגי מהטיול הנפלא ההוא ואתה מוזמן לרענן את זכרונך בארכיון...
מכל מקום, בשלב מתקדם של הטיול מצאנו עצמנו באנקורג', אלסקה, יושבים במסעדת "דניז" - מי שלא מכיר, מסעדה גנרית של אוכל אמריקני בסיסי ופשוט, זול, מוגש מהר (אם כי לא ממש "מהיר") וטעיםםםםםםםם... שהחזיק אותנו בהרבה חלקים נידחים ומרוחקים של מסענו הארוך.
אני הזמנתי כהרגלי את "מרק דניז" כפי שקראתי לו - מרק תפוחי אדמה עם גבינת צ'דר נמסה בחום הלוהט ופתיתי בייקון צרובים מפוזרים על פניו.... אחחח..... אמריקה...
המלצרית ששירתה אותנו (אשה כבת חמישים) ניגשה אלינו לקראת סוף הארוחה ושאלה:
"סליחה, אתם מדברים עברית או ערבית?"
"עברית".
היא עיקמה את פניה ברוגז-עצמי ואמרה: "נו, היית מצפה שאדע לזהות את השפה של העם שלי"... הכניסה יד לתוך החולצה ושלפה החוצה את תליון ה"חי" שעל המחרוזת לצווארה... תזכורת: אנחנו באלסקה!!!!
צחקנו, ואמרתי לה: "האמת שדי קל להבחין בין עברית וערבית כשהאוזן שלך רגילה לשמוע אותן".
היא נפנפה באצבע בכעס מדומה ונזפה בי: "כן, אבל אתם הטעיתם אותי. הזמנתם בייקון"....

עד היום אני ואשתי שתחיה צוחקים על המלצרית הזו, שעובדת במקום שמגיש טריפה ונבלה בשפע, מקבלת משכורת וטיפים מהגויים ימ"ש, אבל נוזפת במי שאוכל שם...

עד כאן משדות פלשתים.

 

[down under]

שאלה שמסקרנת אותי, אתה שותה?

אוקיי, קראתי...
מאמר יפה ודי משעשע, אבל לא ממש מלמד משהו חדש (והאמת שהוא גם לא אמור: מדובר בקטע מספר משנת 99', מאז כולנו התפכחנו במידה מסויימת - מי יותר, מי פחות...)

שוב תודה רבה, נהניתי מההתייחסות ללנון ז"ל. אני תמיד מצטט ממנו שלושה משפטים אחרים דווקא:

"החיים זה מה שקורה לך כשאתה עסוק בתכנון תכניות אחרות" (מהשיר "ילד")

"ככל שאתה יותר אמיתי, כך כל היתר יותר הזוי" (משפט מחץ של לנון למוחמד עלי)

(וזה קצת יותר רלבנטי למאמר) "בסופו של דבר האהבה שאתה מקבל זהה לאהבה שאתה יוצר" (מהשיר "הסוף")

בכמה משפטים אפשר לתמצת את המאמר למה שאני בד"כ כותב כאן ליורם, אלן ורוכב האופניים כדי "לשכנע" אותם לעזוב את לונדוניסטן ולעבור לישראל. (במקרה של בן דוד שלי מלונדוניסטן זה הצליח! אני עדיין עובד על ההורים שלו).

ועכשיו כמו שהבטחתי, מאמר שמתייחס לאותה נקודת פתיחה של המאמר הזה, כלומר שלושת ה"צפונים" בשדה"ת של לוס אנג'לס. זה מתוך הספר "תוגת הישראליות" שיצא בשנת 96', 3 שנים לפני הספר של מגן.
דורון רוזנבלום, "למרות" היותו שמאלני שטוף (ושוטף) מוח, הוא כותב מבריק, ובמאמר הארוך הזה יש קטע גאוני שאני תמיד חוזר אליו.
מכיוון שלא הצלחתי למצוא ציטוט מלא שלו ברשת, לא התעצלתי, העתקתי לקובץ וורד ("שמחת ה-וורד" כמו שקרא לכך רוזנבלום עצמו) ואתה וכל חברי הפורום מוזמנים לקרוא ולהפנים....

ולסיום, סיפור אישי ממקום דומה, רק עוד יותר קיצוני מאשר רוזנבלום ומגן:

לפני 16 שנה הייתי בעיצומו של ירח הדבש השלישי שלי עם talitalitali. העליתי לפורום בזמנו שרשור תמונות (אנלוגיות, סרוקות) נוסטלגי מהטיול הנפלא ההוא ואתה מוזמן לרענן את זכרונך בארכיון...
מכל מקום, בשלב מתקדם של הטיול מצאנו עצמנו באנקורג', אלסקה, יושבים במסעדת "דניז" - מי שלא מכיר, מסעדה גנרית של אוכל אמריקני בסיסי ופשוט, זול, מוגש מהר (אם כי לא ממש "מהיר") וטעיםםםםםםםם... שהחזיק אותנו בהרבה חלקים נידחים ומרוחקים של מסענו הארוך.
אני הזמנתי כהרגלי את "מרק דניז" כפי שקראתי לו - מרק תפוחי אדמה עם גבינת צ'דר נמסה בחום הלוהט ופתיתי בייקון צרובים מפוזרים על פניו.... אחחח..... אמריקה...
המלצרית ששירתה אותנו (אשה כבת חמישים) ניגשה אלינו לקראת סוף הארוחה ושאלה:
"סליחה, אתם מדברים עברית או ערבית?"
"עברית".
היא עיקמה את פניה ברוגז-עצמי ואמרה: "נו, היית מצפה שאדע לזהות את השפה של העם שלי"... הכניסה יד לתוך החולצה ושלפה החוצה את תליון ה"חי" שעל המחרוזת לצווארה... תזכורת: אנחנו באלסקה!!!!
צחקנו, ואמרתי לה: "האמת שדי קל להבחין בין עברית וערבית כשהאוזן שלך רגילה לשמוע אותן".
היא נפנפה באצבע בכעס מדומה ונזפה בי: "כן, אבל אתם הטעיתם אותי. הזמנתם בייקון"....

עד היום אני ואשתי שתחיה צוחקים על המלצרית הזו, שעובדת במקום שמגיש טריפה ונבלה בשפע, מקבלת משכורת וטיפים מהגויים ימ"ש, אבל נוזפת במי שאוכל שם...

עד כאן משדות פלשתים.

שאלה שמסקרנת אותי, אתה שותה?
ולא התכוונתי לתה, קפה או מים ואפילו לא בירה ויין.

קטע נחמד, אם כי, לידיעתך, פרופ' זאב מגן ממש לא שמאלני אמיתי (אז הוא היה מרכז וכיום הדעות שהביע בספר שהבאתי קישור אליו ימקמו אותו בימין המתון)
ואחד שכן מקדש את הלאומיות העברית/יהודית ולא קוסמופילט עלוב נפש.

 

[פארק דה פרנס]

בירה בלבד

שאלה שמסקרנת אותי, אתה שותה?
ולא התכוונתי לתה, קפה או מים ואפילו לא בירה ויין.

קטע נחמד, אם כי, לידיעתך, פרופ' זאב מגן ממש לא שמאלני אמיתי (אז הוא היה מרכז וכיום הדעות שהביע בספר שהבאתי קישור אליו ימקמו אותו בימין המתון)
ואחד שכן מקדש את הלאומיות העברית/יהודית ולא קוסמופילט עלוב נפש.

בירה בלבד
לא אוהב משקאות אלכוהוליים באופן כללי. (מה שאירוני, כי אחי הוא בעל באר... ושם אני שותה בחינם ללא הגבלה עד קץ הדורות...

)

אכן, לא ניתן לראות בו שמאלני "אמיתי", בוודאי לא בתחום ההגדרות המקובלות בתקשורת הישראלית.

את הקטע של רוזנבלום לא הבאתי כדי לרמוז שמגן הוא שמאלני, אלא משום שהתיאור של רוזנבלום הזכיר לי את הסיטואציה שמתאר מגן בתחילת המאמר שלו. זה תמיד הצחיק אותי (גרתי בארה"ב שנה וחצי וטיילתי שם לפני כן) והסיפור שהבאתי מאלסקה הוא רק אחד מרבים.

 

[down under]

לא היה חור אחד בעולם שהייתי בו ולא נתקלתי

בירה בלבד
לא אוהב משקאות אלכוהוליים באופן כללי. (מה שאירוני, כי אחי הוא בעל באר... ושם אני שותה בחינם ללא הגבלה עד קץ הדורות...

)

אכן, לא ניתן לראות בו שמאלני "אמיתי", בוודאי לא בתחום ההגדרות המקובלות בתקשורת הישראלית.

את הקטע של רוזנבלום לא הבאתי כדי לרמוז שמגן הוא שמאלני, אלא משום שהתיאור של רוזנבלום הזכיר לי את הסיטואציה שמתאר מגן בתחילת המאמר שלו. זה תמיד הצחיק אותי (גרתי בארה"ב שנה וחצי וטיילתי שם לפני כן) והסיפור שהבאתי מאלסקה הוא רק אחד מרבים.

לא היה חור אחד בעולם שהייתי בו ולא נתקלתי
בישראלים.
מסידני שבניו סאות' וויילס ועד לפוארטו מונט שבמרכז החלק הדרומי של צ'ילה הארוכה (נסיעה של 3/4 יממה ברכבת מסנטיאגו דה צ'ילה עד לשם).
מאקוואדור ועד למלבורן, מאיסטנבול ועד לפורטו שבצפון פורטוגל. בכל מקום.

קוריוז או אם תרצה אנקדוטה בנושא.
בשנת 83' טיול ראשון שלי אל מחוץ לארץ כנען. קמפינג טורס לאירופה הקלאסית. היינו 6 או 8 חבר'ה מחדרה בקבוצה של בין 30 ל-35 שהיתה באותו טיול.
הקמפינג של אזור לוצרן שבשווייץ. במקלחות אני מדבר עם כמה חבר'ה מהקבוצה, חלקם לא חדרתים על הא ועל דא. לפתע מתערב בשיחה אדם מבוגר,
להערכתי היה אז בן בין 40 ל-55. כאמור אני לפני צבא אז אנשים בני 45 נראו לי זקנים טרח.
טוב, הוא העיר משהו על מה ששוחחנו, לא זוכר בכלל מה וזה גם ממש לא משנה. נניח לצורך העניין שזה היה על איזה רכב נפוץ שראינו. נניח.
למחרת, אני מספר לחבר'ה אחרים "שמעו איזה קטע היה אתמול. במקלחת סיפרתי ל-X,Y ו-Z על הפיאט שראינו בדרך ואיזה מישהו ישראלי לפתע פונה אלינו
ואומר שזה לא פיאט אלא אלפא רומיאו".
אתה יכול לנחש מה קרה 3 שניות אחרי שאני מסיים את המשפט הזה. כן, אותו מבוגר מיום קודם מתפרץ לפתע לשיחה ואומר "לא אמרתי אלפא רומיאו אלא לאדה".
כן, פעמיים רצוף היה אותו ישראלי במקרה במקום והוא אפילו זכר שהוא התערב לנו בשיחה וגם מה היה תוכן ההערה שלו לנו.

 

[פארק דה פרנס]

יפה מאד

לא היה חור אחד בעולם שהייתי בו ולא נתקלתי
בישראלים.
מסידני שבניו סאות' וויילס ועד לפוארטו מונט שבמרכז החלק הדרומי של צ'ילה הארוכה (נסיעה של 3/4 יממה ברכבת מסנטיאגו דה צ'ילה עד לשם).
מאקוואדור ועד למלבורן, מאיסטנבול ועד לפורטו שבצפון פורטוגל. בכל מקום.

קוריוז או אם תרצה אנקדוטה בנושא.
בשנת 83' טיול ראשון שלי אל מחוץ לארץ כנען. קמפינג טורס לאירופה הקלאסית. היינו 6 או 8 חבר'ה מחדרה בקבוצה של בין 30 ל-35 שהיתה באותו טיול.
הקמפינג של אזור לוצרן שבשווייץ. במקלחות אני מדבר עם כמה חבר'ה מהקבוצה, חלקם לא חדרתים על הא ועל דא. לפתע מתערב בשיחה אדם מבוגר,
להערכתי היה אז בן בין 40 ל-55. כאמור אני לפני צבא אז אנשים בני 45 נראו לי זקנים טרח.
טוב, הוא העיר משהו על מה ששוחחנו, לא זוכר בכלל מה וזה גם ממש לא משנה. נניח לצורך העניין שזה היה על איזה רכב נפוץ שראינו. נניח.
למחרת, אני מספר לחבר'ה אחרים "שמעו איזה קטע היה אתמול. במקלחת סיפרתי ל-X,Y ו-Z על הפיאט שראינו בדרך ואיזה מישהו ישראלי לפתע פונה אלינו
ואומר שזה לא פיאט אלא אלפא רומיאו".
אתה יכול לנחש מה קרה 3 שניות אחרי שאני מסיים את המשפט הזה. כן, אותו מבוגר מיום קודם מתפרץ לפתע לשיחה ואומר "לא אמרתי אלפא רומיאו אלא לאדה".
כן, פעמיים רצוף היה אותו ישראלי במקרה במקום והוא אפילו זכר שהוא התערב לנו בשיחה וגם מה היה תוכן ההערה שלו לנו.

יפה מאד
בטיול הראשון שלי בארה"ב (סתיו 91') הייתי עם חבר טוב מהצבא. הגענו לדיסניוורלד באורלנדו ומכיוון שלא היו לנו טלפונים ניידים החבר שלי הלך לשורת טלפונים ציבוריים באחד הבניינים כדי לדבר עם הוריו בישראל. לכל טלפון היה תור, ומי עומד לפניו בתור אם לא השכן שלו מלמטה בקרית ביאליק...

 

[Ccyclist]

הקייזר יצליח איפה שהלופטוואפה נכשל?

אוקיי, קראתי...
מאמר יפה ודי משעשע, אבל לא ממש מלמד משהו חדש (והאמת שהוא גם לא אמור: מדובר בקטע מספר משנת 99', מאז כולנו התפכחנו במידה מסויימת - מי יותר, מי פחות...)

שוב תודה רבה, נהניתי מההתייחסות ללנון ז"ל. אני תמיד מצטט ממנו שלושה משפטים אחרים דווקא:

"החיים זה מה שקורה לך כשאתה עסוק בתכנון תכניות אחרות" (מהשיר "ילד")

"ככל שאתה יותר אמיתי, כך כל היתר יותר הזוי" (משפט מחץ של לנון למוחמד עלי)

(וזה קצת יותר רלבנטי למאמר) "בסופו של דבר האהבה שאתה מקבל זהה לאהבה שאתה יוצר" (מהשיר "הסוף")

בכמה משפטים אפשר לתמצת את המאמר למה שאני בד"כ כותב כאן ליורם, אלן ורוכב האופניים כדי "לשכנע" אותם לעזוב את לונדוניסטן ולעבור לישראל. (במקרה של בן דוד שלי מלונדוניסטן זה הצליח! אני עדיין עובד על ההורים שלו).

ועכשיו כמו שהבטחתי, מאמר שמתייחס לאותה נקודת פתיחה של המאמר הזה, כלומר שלושת ה"צפונים" בשדה"ת של לוס אנג'לס. זה מתוך הספר "תוגת הישראליות" שיצא בשנת 96', 3 שנים לפני הספר של מגן.
דורון רוזנבלום, "למרות" היותו שמאלני שטוף (ושוטף) מוח, הוא כותב מבריק, ובמאמר הארוך הזה יש קטע גאוני שאני תמיד חוזר אליו.
מכיוון שלא הצלחתי למצוא ציטוט מלא שלו ברשת, לא התעצלתי, העתקתי לקובץ וורד ("שמחת ה-וורד" כמו שקרא לכך רוזנבלום עצמו) ואתה וכל חברי הפורום מוזמנים לקרוא ולהפנים....

ולסיום, סיפור אישי ממקום דומה, רק עוד יותר קיצוני מאשר רוזנבלום ומגן:

לפני 16 שנה הייתי בעיצומו של ירח הדבש השלישי שלי עם talitalitali. העליתי לפורום בזמנו שרשור תמונות (אנלוגיות, סרוקות) נוסטלגי מהטיול הנפלא ההוא ואתה מוזמן לרענן את זכרונך בארכיון...
מכל מקום, בשלב מתקדם של הטיול מצאנו עצמנו באנקורג', אלסקה, יושבים במסעדת "דניז" - מי שלא מכיר, מסעדה גנרית של אוכל אמריקני בסיסי ופשוט, זול, מוגש מהר (אם כי לא ממש "מהיר") וטעיםםםםםםםם... שהחזיק אותנו בהרבה חלקים נידחים ומרוחקים של מסענו הארוך.
אני הזמנתי כהרגלי את "מרק דניז" כפי שקראתי לו - מרק תפוחי אדמה עם גבינת צ'דר נמסה בחום הלוהט ופתיתי בייקון צרובים מפוזרים על פניו.... אחחח..... אמריקה...
המלצרית ששירתה אותנו (אשה כבת חמישים) ניגשה אלינו לקראת סוף הארוחה ושאלה:
"סליחה, אתם מדברים עברית או ערבית?"
"עברית".
היא עיקמה את פניה ברוגז-עצמי ואמרה: "נו, היית מצפה שאדע לזהות את השפה של העם שלי"... הכניסה יד לתוך החולצה ושלפה החוצה את תליון ה"חי" שעל המחרוזת לצווארה... תזכורת: אנחנו באלסקה!!!!
צחקנו, ואמרתי לה: "האמת שדי קל להבחין בין עברית וערבית כשהאוזן שלך רגילה לשמוע אותן".
היא נפנפה באצבע בכעס מדומה ונזפה בי: "כן, אבל אתם הטעיתם אותי. הזמנתם בייקון"....

עד היום אני ואשתי שתחיה צוחקים על המלצרית הזו, שעובדת במקום שמגיש טריפה ונבלה בשפע, מקבלת משכורת וטיפים מהגויים ימ"ש, אבל נוזפת במי שאוכל שם...

עד כאן משדות פלשתים.

הקייזר יצליח איפה שהלופטוואפה נכשל?

הבליץ לא מנע מסבא וסבתא שלי להתחתן בלונדון בעיצומה של המלחמה.

(סרטון תעמולה בריטי שממחיש את הבליץ):

https://www.youtube.com/watch?v=jvxPid5xB3Y

 

[amit1270]

מאמר נחמד. קראתי אותו לפני 7 שנים

מאמר שהשאיר אותי פעור פה
פארק דה פרנס, אני כמעט בטוח שאתה תאהב אותו.
אדם ייחודי מאוד בנוף המשמים של האקדמיה ושל האלעק פלורליזם ורב תרובתיות.

קצת ארוך אבל שווה את משקלו בזהב.

מאמר נחמד. קראתי אותו לפני 7 שנים

 

[amit1270]

אולי אפילו יותר

מאמר נחמד. קראתי אותו לפני 7 שנים

אולי אפילו יותר

 

[Ccyclist]

בפורמי הישראלים בחו"ל זה יהיה |on|

מאמר שהשאיר אותי פעור פה
פארק דה פרנס, אני כמעט בטוח שאתה תאהב אותו.
אדם ייחודי מאוד בנוף המשמים של האקדמיה ושל האלעק פלורליזם ורב תרובתיות.

קצת ארוך אבל שווה את משקלו בזהב.

בפורמי הישראלים בחו"ל זה יהיה |on|
יש מקומות אחרים בתפוז שבהם עוסקים בענייני זהות ומיקום ויוכלו לתמוך או ליירט את המאמר בצורה הטובה ביותר.

הכותב הוא עולה מארה"ב, ויש לזכור שבמידה רבה העלייה מארה"ב בשנות ה70 וה80 היתה סוג של מימוש שנות השישים בצורה יהודית או דרך כלים רוחניים יהודיים. מהסיבה הזו ישנם יהודים אמריקנים רבים בהתנחלויות כי הם באו לארץ לעשות את הדבר הכי "יהודי" בעיניהם גם אם הוא נראה "קיצוני" בעיני אחרים. כמו כן יש לראות את הרב מאיר כהנא כמקבילם היהודי של מלקום X או לואיס פראחאן ולא כתופעה ללא מסגרת התייחסות.

בכלל - לאמריקנים יש אהבה למערכות חוקים והגדרות. כשאמריקנים מגלים דת חדשה (או מתחזקים בדתם שלהם) הם ילכו איתה עד הסוף, למקום הכי "אותנטי" בעיניהם, בצורה שתראה מוגזמת גם לבני אותה הדת / תרבות.

כשהגעתי ללונדון איתרא מזלי והתחברתי בין השאר לאיזה אמריקני שבדיוק בילה קיץ אצל ידידה דתיה בישראל. הוא פשוט סירב לראות אותי דרך כל פילטר אחר מזה של היהדות הדתית להבנתו (והוא די הבין, בשלב מסויים אמו היתה במסלול לקראת גיור). לא בדיוק הזיז לו שהייתי באותה חבורה שבה יצא ל G.A.Y בלילה שבין שישי לשבת כל שבוע (רמז די עבה לכך שאינני מקיים אורח חיים יהודי-דתי) - מכל דבר הוא ניסה לפרשן אותי כמו דוס. אני חושב שלכותב המאמר יש גישה דומה לחיים.