בעקבות דיונים קודמים
בנושא החוק הביומטרי

vinney

Well-known member
ותמורת פרסום תביעות האצבעות שלך בכל העולם

תוכל לזכות בהנחה של 50% בעלות הוצאת התעודות. איזה יופי!
 

vinney

Well-known member
הא, התגעגעתי לצומי מטרול המחמד של הפורום
מה שלומך?

אתה בטח חשבת שאתה אומר משהו לסתור את מה שאמרתי... נו שויין, אף פעם לא היית חכם במיוחד.
 

יNOT

New member
אל תתלה בזה הרבה...


זה כשלון של העם. לא של בג"צ.
בג"צ לא יוכל לעשות הרבה,אין פה הפרה של חוק בינלאומי, והסעיפים הזמניים שנמצאים בחוק היום מספקים לחוק הגנה כנגד טענה לכפייה ע"י המדינה או שימוש לא מידתי. לדעתי הלא מוסמכת אומר שהכי הרבה שבג"צ יוכל לעשות בנידון הוא לקבוע שהתנאי שמבדיל בין חמש שנים ל-10 שנים הוא תנאי מפלה, ושלא הוצגו מספיק הוכחות גם מבחינת צידוק טכנולוגי, וגם מבחינת הגנה על הפרט שמצדיקות הבדל כזה בסעיף הספציפי בחוק.

בכל מקרה,הסוסים כבר ברחו מהאורווה נשחטו ונטחנו עד דק לדבק שמדביק את הפולטיקאים לכיסאות.
 

choo

Active member
בג"ץ עשוי לפסול את החוק עקב התנגשות עם חוקי יסוד

 

יNOT

New member
אני מנחש שהוא מתכוון ל....

כבוד האדם וחירותו.

לדעתי זה התפלפלות משפטית, ובג"צ יתקשה לשפוט בנושא,המדינה תגיד שזה הכרחי למען בטחון האזרחים ושחוק היסוד לא נפגע,כי ניתנת אפשרות בחירה לאזרח. (בינתיים)

לא. אם לא יעמוד מאחורי זה הציבור,ויירקע ברגליו לפחות כמו מחאת הקוטג' או מחאת הדיור(שזה מצחיק אותי ומעציב אותי שדבר משמעותי הרבה יותר מאלה כמו הנושא שאנחנו דנים בו פה, מתקבל בציבור בקול אנחה חרישית), אז זה לא יעזור. לא, לצערי,המדינה מבינה דברים רק ש"מטלטלים" אותה, אם זה שמאלה או ימינה. פתרון אחר צפוי להיכשל, לצערי...
 

user32

Well-known member
מנהל
אכן. זה לא תפקידו

אם הציבור רוצה הוא צריך למחות. מחאה חזקה היתה מביאה לביטול הנושא. אבל הציבור מעדיף להתמקד בשטויות כמו אלאור עזריה במקום להתעניין בנושאים חשובים.
 
מותר לי לחשוב שהמאגר הביולוגי זה שטויות

ואלאור אזריה גם שטויות אבל הרבה פחות מהמאגר הביולוגי?
 

ipv6

Member


סוגיית עזריה הרבה יותר מהותית מבחינת ההשפעה שלה על הצבא והחברה.
 

יNOT

New member
לא. אפילו לא קרוב...

קודם כל מדובר פה במקרה פרטני שדבר ראשון משפיע על הנאשם (תבדיל, סוגייה משפטית שבית משפט צבאי כבר שפט בעניינה לבין סוגייה חברתית,שאוליי יש לה השלכות על מדיניות), הציבור במקרה שלנו אינו נאשם בדבר,רק ברצון לחיות כבני חורין בארצינו.

בחזרה לסוגייה של אזריה(רק כדי להצביע על ההבדלים), במקרה של אזריה המדינה היא לא צד במשוואה לפחות לא מבחינה חוקית, ועדיין המדינה או באי כוחה מנסים במישרין או בעקיפין להתערב בהליך המשפטי ,בניגוד למקרה שלנו בו המדינה היא היוזמת של החוק. תוצאות המשפט(הערעור) של אזריה יכולות לבוא לידיי ביטוי באחת משני דרכים:
1. השפעה במישור המדיני - חיזוק/החלשה קבוצה זו או אחרת בפוליטיקה הישראלית.
2. השפעה חברתית - פגיעה באמון הציבור בכל הנוגע לשירות צבאי,ואמון במערכת הצבאית בכלל. הפגיעה הינה בלתי נמנעת, אם החייל ייזוכה אמון השמאל ייתערער במערכת המשפטית. אם החייל יורשע,אמון הימין ייתערער בקוד האתי של צה"ל בטענה שהוא נוגד את ערכי הימין.(סליחה אם פישטתי את הסוגיה ונמנעתי מלהציג את מקרי הקיצון שאכן קיימים בחברה שלנו אך הם לא מהווים רוב באף אחת מהמחנות הפוליטיים: שמאלני שתומך בחייל הנאשם, איש ימין שמאמין במערכת המשפט הצבאית לאחר תוצאות משפט החייל)
3. השפעה בינלאומית - קיימת,וכבר ראינו ניצנים שלה...אך לא המשפט הספציפי הזה ייהיה זה שבגללו הדברים יישתנו.

בחזרה לעניין שלנו,של כולנו,של שמאל וימין.
החוק הזה מגדיר מחדש את מערכת היחסים בין אזרחי המדינה לשלטון. הנידון הוא יותר מהנזק השקוף של החוק הזה לאזרחי המדינה,אלא הפוטנציאל הטמון בו להשחתת הערכים שעליה המדינה הזו הוקמה. הנוסח המקורי של החוק אומנם צומצם,אך עם העובדה שבהינתן "כח" כזה בידיי המדינה חשב המחוקק לאפשר למדינה לפגוע בחוק יסוד במכוון,הינה עובדה מדאיגה בפני עצמה וצריכה להדאיג כל אזרח במדינה. ברגע שהחוק עבר כבר הרבה יותר קל למדינה עם הזמן להתאים את החוק לצרכיה, דבר שעלול להסיר את המגננות שלהן זכאי האזרח עפ"י נוסח החוק היום.
באשר להשפעות החוק הזה ומדוע הן יותר חמורות:
1. השפעה במישור המדיני - משנה את מבנה השלטון בארץ מדמוקרטיה ל...משהו אחר.. ציבור שנבחריו בוחרים לכפות עליו תנאים מגבילים ומקפחים שאינן כורח המציאות,אלא תוצר של פוליטיקה,כאשר נבחרי הציבור בעצמם מודעים לסכנות בהן הם בוחרים להעמיד את הציבור,ציבור זה אינו ציבור חופשי.
2. השפעה חברתית - פגיעה באמון הציבור,תחושה בציבור שהוא "חולל", השפעה כלל מגזרית וכלל מפלגתית. (ברוב הציבור התגובה כנראה לא תהיה מיידית, אבל היא תהיה בלתי נמנעת, ברגע שייתגלו "ליקויים".) מדובר בדבר שהינו בלתי הפיך, ברגע שהנזק נעשה הנזק הינו לכל החיים עבור הנפגעים.
3. השפעה טכנולוגית - תחושת הביטחון המופרז/הכוזב,תגרום לכך שהטכנולוגיה הזו על אף מידת הסיכון הכרוך בה, תאומץ בצורה רחבה יותר. התוצאה הינה זמינות גבוהה יותר שתגדיל את החשיפה של גורמי צד שלישי למאגר המידע,ותגרום לסיכון של כל אחד ואחת מאתנו...

בכל מקרה, אני מקווה לטוב אבל אני לא אופטימי.(בהתחשב בנסיבות,אפשר להאשים אותי?!)

*סליחה על החפירה,וסליחה אם אני מפריע להתנהלות הפורום. הנושא הזה נושא חשוב לדעתי וניצלתי את ההזדמנות גם כדי לפרוק וגם כדי לשמור את הדברים עוד קצת..בתודעה שלכם.
 

ipv6

Member
אוקיי. השתכנעתי.

היה חסר
-עצמי בסוף, כדי שאהיה בטוח ב101% שאתה צודק.
 

choo

Active member
אחד מתפקידי בג"ץ הוא "לדבג" את חוקי המדינה

&nbsp
בדיוק כמו בתוכנה, גם במערכת החוקים יכולים להיות באגים. במקרה שיש טענה לסתירה בין שני חוקים (או יותר), זהו תפקידו של בג"ץ לדבג את הבעיה אם מישהו מגיש תביעה - לא תפקידה של הכנסת. זה חלק בסיסי בעקרון הפרדת הרשויות במשטר כמו בישראל. ואחת הסיבות שחוק יסוד כבוד האדם וחירותו הוא חוק יסוד - הוא כדי לסייע להכריע בבאגים כאלו - הכנסת, בהגדירה אותו חוק יסוד, נתנה לו קדימות על חוקים אחרים. במידה וכנסת מכהנת רוצה לשנות את זה, היא צריכה לתקן את הבאג על ידי שינוי חוק היסוד (אם הוא מפריע לה לחוקק חוק חדש), או לקבל את זה שהחוק החדש יבוטל.
&nbsp
לגבי זכות הבחירה שנותנים לאזרחים - זה רק לגבי טביעות אצבעות, לא לגבי עצם הכניסה של התמונה האישית למאגר.
&nbsp
אחרי הבג"ץ נוכל לדעת אם יש באג בשילוב החוקים הללו או לא.
 

יNOT

New member
ידוע לך על איזו עתירה שהוגשה?...

או שתוגש? לי לא ידוע כלום בנושא...לא ראיתי שום פרסום(נראה שהדבר ירד מתודעת הציבור באותה מהירות בה הפך לחוק).
 

choo

Active member
ידוע לי על עתירה שתוגש במימון המונים שכבר נסגר

 

יNOT

New member
תודה.

לאחר חיפוש באינטרנט מצאתי אכן ניצנים של תקווה....אבל נצטרך לחכות ולראות.
 
למעלה