S-Bahn בגוש דן?

מצב
הנושא נעול.

cordyceps

New member
לזה התכוונתי

מטרו = רכבת כבדה. מה שאתה מציע
זה tram-train (רכבת קלה) שיעבור בחלק מהמסלול שלו על מסילות של רכבת ישראל... והדבר הזה לדעתי הוא לא ישים בכלל בגוש דן ממגוון סיבות. בראש וראשונה, tram-train זה משהו שמופעל דווקא על גבי קווים שהתעבורה בהם דלילה ולא עמוסה. כשהמטרה היא למשל לחבר פרבר קטן (עיירה) לעיר סמוכה, אבל לא לעיר גדולה. אז הטראם יוצא מהעיר על גבי מסילת ברזל רגילה, מגיע לפרבר, עוזב את קו הרכבת הראשי וממשיך למת"צ ברחוב הראשי של העיירה.

אין ספק שמסילות הרכבת הכבדה בגוש דן זקוקות לשדרוג שיגדיל את הקיבולת, ולא יקטין אותה. הפעלת טראמים תשיג את התוצאה ההפוכה, וזאת לא השערה אלא עובדה כי ככה המערכות האלו בנויות ועובדות. רשת של רכבות קלות כבר נמצאת בשלבים מאוד מוקדמים של הקמה, אין לה קשר למסילות רכבת ישראל וטוב שכך. המטרה היא בשום אופן לא door to door (את זה גם רכבת קלה לא משיגה) אלא חיבור מהיר בין הפרברים למרכז המטרופולין. אי אפשר לקבל גם וגם, פשוט אי אפשר, זה לא עובד ככה.

ממה בכלל פתחתי את הדיון הזה? מזה שאזכור של "רכבות קלות" הוא מוזר בהקשר הזה. שיערתי וממשיך לשער שהכוונה היא להפעלת רכבות כבדות, קרונועים דומים לאלה שבתמונה או קרונועים דו-קומתיים. בפשטות: פשוט מתכוונים לזרז (?) את חשמול המסילות, להוסיף תחנות ולרכוש קרונועים ולא קטרים חשמליים.
לזה התכוונתי
הטענה שלי הייתה שתכנון על דף חדש זה היה יכול להיות פתרון טוב לצמיחה עם פיתוח הערים בשנות ה 60, ברור שבמציאות של היום זה לא יקרה.

נ.ב מה ההעדפות של קניית קרנועים חשמלים אל מול קטרים חשמליים ?
 

easylivin

New member
בעיקר תאוצה טובה יותר.

לזה התכוונתי
הטענה שלי הייתה שתכנון על דף חדש זה היה יכול להיות פתרון טוב לצמיחה עם פיתוח הערים בשנות ה 60, ברור שבמציאות של היום זה לא יקרה.

נ.ב מה ההעדפות של קניית קרנועים חשמלים אל מול קטרים חשמליים ?
בעיקר תאוצה טובה יותר.
מקרונועים אתה יכול להרכיב רכבת ארוכה מאוד, שעדיין תאפשר תאוצה קבועה של 1 מטר לשנייה בריבוע (זה בערך המקסימום שעדיין לא מפיל את הנוסעים מהרגליים). קטרים חשמליים כבר יאפשרו שיפור גדול בתאוצה לעומת דיזל תוך כדי הגדלת מספר הקרונות, אבל עדיין לא כמו קרונועים.
 

Rubim88

New member
עקב היתרונות הבאים

לזה התכוונתי
הטענה שלי הייתה שתכנון על דף חדש זה היה יכול להיות פתרון טוב לצמיחה עם פיתוח הערים בשנות ה 60, ברור שבמציאות של היום זה לא יקרה.

נ.ב מה ההעדפות של קניית קרנועים חשמלים אל מול קטרים חשמליים ?
עקב היתרונות הבאים
1.תאוצה גבוהה לאורך כל טווח המהירות(=זמן נסיעה קצר) ע"י:
א.מנועים קטנים שמחולקים לאורך המערך במקום מנועים גדולים רק בקטר, זה מאפשר להעביר כוח גדול יותר למסילה.
ב.הם קלים יותר > יחס הספק-משקל גדול יותר.
2.עקב החסכון במשקל והעובדה שמנגון החזרת האנרגיה בבלימה למערכת ההזנה יעיל יותר - נחסכת גם אנרגיה. כמו כן העומס על התשתית המסילתית קטן יותר.
3.מערכות ההנעה מפוזרות מתחת לקרון, מה שמאפשר להשתמש ברוב אורך ושטח המערך למושבים.
4.מודולריות - אפשר להרכיב/לפרק בקלות רבה רכבת ממספר מערכים בתלות בעומס הנוסעים/שעות היום. בנוסף מתאפשר פיצול/קיצוץ רכבות (לדוגמא רכבת נעה עד תחנה מסויימת ומשם מתפצלת ליעדים שונים או שממשיכה עם מערך אחד בגלל דלות נוסעים)
5.שקטים יותר כלפי הסביבה.
 

raminec

New member
התאוצה הטובה יותר

עקב היתרונות הבאים
1.תאוצה גבוהה לאורך כל טווח המהירות(=זמן נסיעה קצר) ע"י:
א.מנועים קטנים שמחולקים לאורך המערך במקום מנועים גדולים רק בקטר, זה מאפשר להעביר כוח גדול יותר למסילה.
ב.הם קלים יותר > יחס הספק-משקל גדול יותר.
2.עקב החסכון במשקל והעובדה שמנגון החזרת האנרגיה בבלימה למערכת ההזנה יעיל יותר - נחסכת גם אנרגיה. כמו כן העומס על התשתית המסילתית קטן יותר.
3.מערכות ההנעה מפוזרות מתחת לקרון, מה שמאפשר להשתמש ברוב אורך ושטח המערך למושבים.
4.מודולריות - אפשר להרכיב/לפרק בקלות רבה רכבת ממספר מערכים בתלות בעומס הנוסעים/שעות היום. בנוסף מתאפשר פיצול/קיצוץ רכבות (לדוגמא רכבת נעה עד תחנה מסויימת ומשם מתפצלת ליעדים שונים או שממשיכה עם מערך אחד בגלל דלות נוסעים)
5.שקטים יותר כלפי הסביבה.
התאוצה הטובה יותר
עקב חלוקת הכוח המניע ליותר גלגלים והמודלריות שמאפשרת הארכת הרכבת ללא שינוי ביכולת התאוצה הן הסיבות העיקריות לשימוש בקרונועים.
אל מול זה יש לציין את העלות הנוספת ברכישה ותחזוקה של מערכות מסוג זה. קרונועים הם ה"רולס רוייס" של הרכבות גם בעלויות ולא רק בביצועים.
 

Rubim88

New member
אני לא יודע על סמך מה אתה טוען זאת

התאוצה הטובה יותר
עקב חלוקת הכוח המניע ליותר גלגלים והמודלריות שמאפשרת הארכת הרכבת ללא שינוי ביכולת התאוצה הן הסיבות העיקריות לשימוש בקרונועים.
אל מול זה יש לציין את העלות הנוספת ברכישה ותחזוקה של מערכות מסוג זה. קרונועים הם ה"רולס רוייס" של הרכבות גם בעלויות ולא רק בביצועים.
אני לא יודע על סמך מה אתה טוען זאת
בכל אופן, זה פשוט לא נכון. עלויות רכישה של קרנועים חשמליים דומות לעלויות רכישה של מערך מקביל של קרונות וקטר, חישוב מהיר על נתוני עסקאות בעולם מראה זאת.
חוץ מזה שעלויות האנרגיה של ציוד נייד לאורך שנות שירותו המתוכננות גדולות(פי כמה) יותר מעלות הרכישה שלו, לכן כל חסכון בעלויות אנרגיה הינו משמעותי מאוד.

ההגיון אומר שאם כולם קונים(EMU זה רוב הרכש החדש כיום במדינות מערביות) רולס רוייס אז הרולס רוייס זה לא באמת רולס רוייס אלא הסטנדרט.

אגב יתרון המודולריות הרבה יותר חשוב כשמדובר בקלות התאמת גודל הרכבת לביקוש - זהו חסכון גדול באנרגיה.
 

raminec

New member
יכול להיות שאני טועה לגבי המחירים

אני לא יודע על סמך מה אתה טוען זאת
בכל אופן, זה פשוט לא נכון. עלויות רכישה של קרנועים חשמליים דומות לעלויות רכישה של מערך מקביל של קרונות וקטר, חישוב מהיר על נתוני עסקאות בעולם מראה זאת.
חוץ מזה שעלויות האנרגיה של ציוד נייד לאורך שנות שירותו המתוכננות גדולות(פי כמה) יותר מעלות הרכישה שלו, לכן כל חסכון בעלויות אנרגיה הינו משמעותי מאוד.

ההגיון אומר שאם כולם קונים(EMU זה רוב הרכש החדש כיום במדינות מערביות) רולס רוייס אז הרולס רוייס זה לא באמת רולס רוייס אלא הסטנדרט.

אגב יתרון המודולריות הרבה יותר חשוב כשמדובר בקלות התאמת גודל הרכבת לביקוש - זהו חסכון גדול באנרגיה.
יכול להיות שאני טועה לגבי המחירים
אני סתם מצטט מסמך פנימי של הרכבת שדן בנושא רכישת קרונועים. בהחלט יכול להיות שהמסמך מוטה ומוטעה.
 

Rubim88

New member
עד כמה הוא מעודכן?

יכול להיות שאני טועה לגבי המחירים
אני סתם מצטט מסמך פנימי של הרכבת שדן בנושא רכישת קרונועים. בהחלט יכול להיות שהמסמך מוטה ומוטעה.
עד כמה הוא מעודכן?
והאם בכלל הוא מדבר על EMU? קרנועי דיזל זה כבר סיפור אחר לגמרי.
 

Rubim88

New member
אז אין מה להסיק על EMU.

לא מעודכן
ודובר על רכישת קרונועי דיזל
אז אין מה להסיק על EMU.
לגבי עלות תחזוקה,
הנה מחקר השוואתי מ2005 של מכון התחבורה באוניברסיטה הטכנית של Darmstadt בגרמניה(מחקר בגרמנית)
לגבי כדאיות כלכלית מנקודות שונות של ציוד חשמלי עכשיוי, ועלות התחזוקה של קרנוע חשמלי נמוכה יותר פר ק"מ וגם בהשוואה למערך מקביל.
הנתונים הם קרנוע(באורך 68 מטר) - 44 יורו סנט לק"מ
קטר חשמלי 52 סנט/ק"מ
קרון דאבל-דק 27 סנט/ק"מ
קרון רגיל 16 סנט/ק"מ
 

raminec

New member
איך משווים?

אז אין מה להסיק על EMU.
לגבי עלות תחזוקה,
הנה מחקר השוואתי מ2005 של מכון התחבורה באוניברסיטה הטכנית של Darmstadt בגרמניה(מחקר בגרמנית)
לגבי כדאיות כלכלית מנקודות שונות של ציוד חשמלי עכשיוי, ועלות התחזוקה של קרנוע חשמלי נמוכה יותר פר ק"מ וגם בהשוואה למערך מקביל.
הנתונים הם קרנוע(באורך 68 מטר) - 44 יורו סנט לק"מ
קטר חשמלי 52 סנט/ק"מ
קרון דאבל-דק 27 סנט/ק"מ
קרון רגיל 16 סנט/ק"מ
איך משווים?
תן לי למשל את החישוב שהיית עושה להשוות מערכי קרונועים חשמליים שמקביל למערך קטר חשמלי + 6 קרונות קומתיים.
 

Rubim88

New member
בדיוק כמו שהם השוו

איך משווים?
תן לי למשל את החישוב שהיית עושה להשוות מערכי קרונועים חשמליים שמקביל למערך קטר חשמלי + 6 קרונות קומתיים.
בדיוק כמו שהם השוו
למספר כסאות.
מרכיבים מערכים עם מספר מושבים דומה ומחשבים את העלות לק"מ. 6 DD שווה ל4 מערכי EMU.
 

Rubim88

New member
אני מאמין שהנתונים כיום נוטים יותר

נתון מעניין, תודה.
אני מאמין שהנתונים כיום נוטים יותר
לטובת הקרנועים מדובר בקרנועים שהתחילו לבנות ב99, מאז היו התקדמויות גדולות באלקטרוניקת הספק גבוה ובנייה קלה וחזקה מאלומיניום. בזמנו של המחקר EMU דו קומתיים היה דבר לא פשוט מבחינת טכנולוגית(משקל ומערכות אלק') והמבחר היה מאוד קטן. כיום המצב השתנה לחלוטין.
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה